אומרים שהאהבה יכולה לגרום לנו להגיע רחוק, אבל רייצ'ל לו, עורכת פטנטים המשמשת כשותפה בקבוצת ריינהולד כהן, לא תיארה לעצמה עד כמה. לפני כמעט 10 שנים, כשעוד הייתה סטודנטית לתואר שני בארץ הולדתה – סין, פגשה את איתי הלוי, מי שלימים הפך להיות בעלה. "זה קרה במהלך טיול על החומה הגדולה בביי'ינג", היא נזכרת, "עבדנו במשרה חלקית כמתנדבים באירועי צדקה שמארגנים שם טיולים. אחרי כמה זמן התחלנו לצאת וכעבור שנה התחתנו".
הנשואים הטריים החלו להתרגל לשגרת חייהם הזוגית, אלא שכעבור שנתיים איתי הציע ללו לעבור לגור איתו בישראל. "הייתי אז בעבודה מאוד לחוצה ורציתי לעשות הפסקה, אז הסכמנו שנעבור להתגורר בישראל למשך שנה אחת", היא מגוללת בחיוך, איך השנה האחת הזאת הייתה ארוכה מהמתוכנן: "מאז עברו כבר עשר שנים, אבל אנחנו עדיין כאן".
"היה קשה להתחיל קריירה חדשה במדינה זרה"
כשלו חוזרת אחורה בזמן ומנסה לחשוב על החיים לפני ישראל, היא נזכרת איך המעבר היה מיוחד ומרגש: "לפני שהכרתי את איתי, הידע שלי על ישראל הסתכם בזה שזאת מדינה זעירה במזרח התיכון", היא מספרת, "בהתחלה הכל היה חדש ומרגש, הגעתי לישראל כמה פעמים לביקור לפני ש'הגענו סופית', ככה שכשעליתי כבר הכרתי אותה מעט, וזה לא היה מאוד מוזר בעיניי. לאחר שעברתי לישראל התאפשר לי ללמוד על ההיסטוריה המיוחדת, על התרבות ועל האנשים המרתקים כאן. בהתחלה למדתי עברית באולפן בירושלים, פגשנו הרבה חברים בעיר והסתובבנו בעיר היפה והמדהימה הזאת - בכל פעם שהיה לנו זמן פנוי. אהבתי את העיר העתיקה ואת השכונות הקסומות בירושלים".
המקצוע של לו, כאמור, הוא עורכת פטנטים, כחלק מתפקידה היא מרכזת את פעילות הקבוצה בה היא שותפה בסין. לו עצמה בעלת תארים ראשון ושני בהנדסת מידע ובמדעי המחשב במוסדות המובילים ביותר בסין, ועוסקת בעריכת בקשות לפטנט במגוון תחומי ההייטק, ביניהם: בינה מלאכותית ולמידת מכונה, סייבר ואלקטרוניקה.
איך זה היה למצוא עבודה בארץ? דומה לשוק העבודה בסין?
"בסין למדתי מדעי המחשב באוניברסיטת בייג'ינג ועבדתי כיועצת למערכת מידע בחברת ייעוץ אמריקאית בבייג'ינג (PwC). כשהגעתי לישראל קיבלו אותי במשרד בזרועות פתוחות והתחלתי כמתמחה. מאז חלף כבר כמעט עשור ולאחרונה אפילו קודמתי למעמד שותפה. היה קשה מאוד להתחיל קריירה חדשה במדינה חדשה כזרה. קיבלתי עזרה רבה מהעמיתים שלי ואני באמת אסירת תודה על כך. אני מטפלת בלקוחות ישראליים מקומיים והעבודה שלי באופן כללי אינה שונה מעורכי פטנטים אחרים במשרד, למרות שתעודת עורך הפטנטים שלי היא מסין, שם עברתי את ההסמכה. אני עורכת הפטנטים הסינית הראשונה והיחידה בישראל".
וזה יתרון או חסרון?
"בשנים האחרונות סין, ככלכלה השנייה בגודלה בעולם, העבירה את המיקוד שלה מהיותה כלכלה עתירת ייצור ועבודה למדינה שמטרתה להפוך לכוח חדשני המוביל בעולם, ברמה הגבוהה ביותר. בפרט, סין עשתה התקדמות עצומה בענף הקניין הרוחני, במיוחד בכל הנוגע להגשת פטנטים. העובדה שאני במקור מסין מאפשרת לי להמשיך לבצע את המוטל עליי ולתקשר עם עמיתינו הסינים, לפקח וללמוד באופן שוטף אחר שינויים ועדכונים של החוקים והתקנות הסיניים, דבר זה מקנה ללקוחותינו הישראלים מידע ממקור ראשון בנוגע למזרח הרחוק".
"בשבילי סין היא תמיד הבית"
אבל כמו שאתם יודעים, לחיים יש עוד כל כך הרבה מה להציע חוץ מעבודה טובה. ולחיים בישראל – אפילו יותר. לו מעידה כי ההבדלים התרבותיים בין סין לישראל הם עצומים, וכי זה בא לידי ביטוי גם בחייה "החדשים". "הכל שונה", היא מסבירה, "יש לנו היסטוריות שונות, דת ואמונות שונות, פילוסופיות שונות ונורמות חברתיות שונות. יחד עם זאת, בעידן המידע המודרני, דורות צעירים נוטים להיות בעלי מטרות דומות ולעבוד ולחיות בצורה דומה ומשתפת פעולה, כך שההבדלים הללו ברוב המקרים כבר לא כל כך חשובים".
בין הפערים שמציינת לו, ניתן למצוא את תפיסת הילודה בשתי המדינות: "אני אמא לשלושה ילדים מקסימים: איתן (8), מאיה (5) ודניאל (שנתיים)", היא מספרת, "אבל אמא שלי הייתה מופתעת מכך שהחלטנו להביא לעולם ילד שלישי. במשך שנים ארוכות הייתה בסין מדיניות של ילד אחד, וכיום סין נוקטת במדיניות של שני ילדים. ועדיין – זוגות רבים בסין בוחרים שלא להביא ילד שני בגלל ההוצאות הגדלות וסיבות נוספות. לאיתי ולי היו כבר ילד וילדה, דבר שנראה כמו המצב הכי אידיאלי שיש. ההורים שלי הופתעו מאוד כאשר החלטנו להביא ילד נוסף. בסין זה פרויקט משפחתי לגדל ילד - כל הסבים יעזרו כמיטב יכולתם, הם עשויים אפילו להגיע לגור איתך, או לידך, על מנת לספק תמיכה עוטפת מלאה, וכאן אנחנו עושים הכל לבד".
צוחקים שבישראל הרבה דברים הם "מייד אין צ'יינה" – יוצא לך לראות בארץ דברים שמזכירים לך את סין בהתנהלות?
"אני חושבת שלא רק בישראל, כל העולם מתלוצץ על 'תוצרת סין'. אני רגילה לזה, ולפעמים אני צוחקת שגם אני 'תוצרת סין'", היא מחייכת. "אין כאן שום דבר שמזכיר לי במיוחד את סין. עדיין יש הרבה דברים שאנחנו מפספסים מסין ולא יכולים להשיג את זה כאן, כמו אוכל סיני אמיתי, תבלינים, תה, ספרים וכדומה. אני מקווה שיום אחד תהיה עיירה סינית בישראל – צ'יינה טאון מקומית".
זה אומר שכבר התרגלת לחיים בארץ או שיש תכנונים לחזור לסין?
"בשבילי סין היא תמיד הבית שלי, אבל כאן שלושת ילדיי והמשפחה שלי. כמו שאנחנו אומרים בסין: 'איפה שהמשפחה שלך נמצאת, שם הבית שלך'".