כולנו נסכים שראיון עבודה הוא מעמד מלחיץ, לכל אחד, ולכן חשוב להגיע לראיון מוכן ככל האפשר. מומלץ לעשות ידי תחקיר מקיף אודות החברה והגורם המראיין - אפילו בדיקה אודותיו ברשתות החברתיות יכולה להרגיע מעט את מפלס החרדה, אם תיצרו לעצמכם פרופיל של המראיין תוכלו לנסות לפצח מי הטיפוס שיעמוד מולכם.
לקראת יום הראיון חשוב לתכנן את כל הפרטים: מה תבלשו לבוקר הגורלי, באיזה אמצעי תחבורה תגיעו, מתי לצאת מהבית כדי לא להיתקע בפקקים (פלוס זמן לבלת"מים) ועוד. בנוסף אני תמיד מזכיר לעצמי להיכנס לחדר ברגל ימין וכמובן לא שוכח חיוך. הרי ידוע שחיוך מבטיח ראיון עבודה מוצלח.
והנה מגיע יום הראיון והכל הולך חלק: הגעתם בזמן, אפילו זכרתם את לחיצת היד המומלצת - לא חזקה מידי ולא רופסת, תקיפה אך חמה. אבל אז הן מופיעות שם בחדר, בלי אזהרה, מונחתות עליכם כמו פצצה - השאלות המעצבנות. אלה שמראיינים ומעסיקים לא מוותרים עליהן, וחושבים שדווקא כך הם יצליחו ללכוד בך את מה שאתה מסתיר. בהנחה כמובן שמדובר בשאלות שהחוק מאפשר לשאול אותן.
אז מה הדרך הכי נכונה להתמודד עם שאלות כאלו ואיך כדאי לענות עליהן? מדריך קצר למועמד הלחוץ:
"ספר לי על החיסרון הכי גדול שלך"
חברכם הטוב המליץ לכם להגיד שאתם עקשנים או פרפקציוניסטים. נחמד, אבל היו בטוחים שהוא לא היחיד שחושב ככה, למעשה אלו התכונות. הצפויות ששולפים כל המועמדים. זה אולי לא מקורי, אבל מה עוד תוכלו לומר על עצמכם כשאתם מתבקשים לחשוף את חולשותיכם?
ובכן, תכונות כמו "לא מתפשר", "מעדיף לראות את התמונה השלמה על חשבון הפרטים הקטנים", "נחוש" ו"דעתן", כל אלה ועוד יכולות להיות תשובות אפשריות, כאשר רצוי תמיד לסייג את החולשה עם הקשר חיובי. מה שחשוב לזכור הוא שהמטרה היא לעבור את השאלה הזאת בשלום, זה השלב שבו היעד הוא לא "לעשות רושם חיובי", אלא פשוט "לא לעשות רושם שלילי".
"מאחד עד עשר - כמה אתה רוצה את התפקיד?"
אם תשיבו "עשר" – אתם יוצאים מתלהבים מדי. אם "תשע" - אתם לא מספיק מתלהבים. אם "שמונה" אז ייתכן שיש לכם הצעות אחרות, ואם "שבע" - אנחנו כבר לא רוצים אותך. במקום להשיב על שאלה בפירוש המילולי שלה, שווה לשבור את הסולם המספרי ולהשיב תשובה שהמרואיין ירצה לשמוע, למשל "רוצה מאוד את התפקיד", וכמובן להוסיף חיוך שישבור את הקרח.
"מה התכניות שלך לחמש השנים הקרובות?"
רוב הסיכויים שהמעסיק הבא שלכם לא שואל זאת כדי לדעת אם אתם פנויים לקידום בעוד שנה וחצי, או אם יש לכם סוף שבוע ארוך להצטרף אליו לחופשת סקי - מתנת החברה לעובדים המצטיינים של החודש. המעסיק רוצה להבין את תהליך החשיבה האסטרטגי שלכם - האם אתם מהטיפוס ה"מתכנן לטווח ארוך" או ה"זורם עם הרגע"? בכל מקרה חשוב שתהיה לכם תשובה מוכנה, ולא משנה מה היא תהיה, העיקר להשיב בביטחון ולא בהתנצלות. זכרו שאין תשובה נכונה. בראיון עבודה אנו נבחנים ביכולת ההתמודדות שלנו עם שאלות בלתי צפויות, בכושר האלתור, ביצירתיות ובאיך האישיות שלנו יוצאת לאור כשאנחנו מתמודדים עם מצבי לחץ.
"למה מכל המועמדים דווקא אתה מתאים?"
הרי ציפיתם שהשאלה הזאת תגיע. שיננתם מול המראה את כל מעלותיכם (אחרי שאיזנתם עם מעט מהצניעות המחייבת), ניסחתם את התשובה כדי שתצאו מודעים לכישורים (אך לא שחצנים), אבל ברגע האמת – קשה לכם להרים לעצמכם!
"אם היית חיה, איזו חיה היית?" - כן, יש מעסיקים שעדיין שואלים את השאלה הזאת.
ברגע הזה לרוב אתם מוצאים את עצמכם מתלבטים בין לומר את האמת (שאתם בעצם ציפור או פרפר) או להגיד מה שהמראיין רוצה לשמוע (דג - כשמועמדים למשרה סודית, כריש - אם מועמדים למשרת מכירות) או לענות את התשובה שקשה ליפול אתה - דולפין. בכל מקרה, גם אם אתם לא מרגישים דולפינים בנשמה (או מתחברים לכל חיה אחרת), החיה שתבחרו לא באמת רלוונטית, העיקר שתוסיפו מעט יצירתיות לסיטואציה וכדאי גם למהול את התשובה בהומור מתון אבל בלי לזלזל - קחו בחשבון שאם המראיין שאל אותה הוא כנראה מתייחס לשאלה ברצינות.
הכותב הוא מנכ"ל ושותף מייסד ב-Jobit מקבוצת Teleclal