לאחרונה דנו בשאלה כיצד יראה שוק העבודה בעתיד הלא רחוק, וכעת ננסה להבין כיצד אנו יכולים להכין את עצמנו למציאות שבה רובוטים, בוטים ואינטליגנציה מלאכותית ייכנסו לרוב תחומי חיינו, בעוד שתכלת החיים שלנו תעלה ואיתה גם גיל הפרישה – משמע יותר כוח עבודה שמתחרה על היצע משרות שהולך ומתמעט ככל שהטכנולוגיה המתפתחת מאיימת להחליף את הגורם האנושי.
החוקרים שמנסים לחזות כיצד יראה שוק העבודה בעתיד, צופים כי אופן פיזור המשרות יראה אחרת מאשר מה שאנחנו מכירים היום – לדעתם תיווצר פירמידה הפוכה, בה יתרכזו יותר משרות בקצה מאשר בתחתית; כלומר תיווצר התמעטות קבועה של העבודות והמשרות הממוקמות באמצע ובתחתית הסולם – אותן אלו שהעסיקו את רובנו במשך 100 השנים האחרונות ילכו וייעלמו מן העולם, וזאת בשל ההתפתחות הטכנולוגית שמנשלת את הצורך בבני אדם לאיוש המשרות הקלאסיות.
לפי התחזיות, התהליך הזה יגרום לכך שמלכתחילה נכוון להגיע גבוה יותר בסולם המשרות, ורק מי שלא תהיה לו ברירה יצטרך להסתפק בעבודה שנמצאת בתחתית הסולם או בעבודה באמצע הסולם, אשר תהיה פחות ופחות רווחית ויותר בסכנה של צמצום.
המצב הזה יצריך מכל אחד מאתנו לשאול את עצמו האם הוא בעל הכישורים הנדרשים כדי להשתלב בחלק העליון של הסולם. וגם המנהלים עצמים יצטרכו לבחון את מידת היכולת להעסיק את אותו העובד (employability) - כלומר לוודא שיש התאמה בין היכולות שלו לבין דרישות התפקיד הגבוהות.
ובעוד שהטכנולוגיה הולכת להשתלט על מרבית מהמקצועות הישנים, ברור לנו כבר שהיתרון של יחס אנושי הוא המפתח להצלחה בקריירה של העתיד – כלומר כל הנושא של שיתוף פעולה ועבודה בצוות שמצליחה לקרוא סיטואציות אנושיות מורכבות ולהסתגל עליהן. כמו כן, גם היכולת לגלות אמפטיה ולהשתמש באמפטיה כאמצעי מרכזי לבניית מוצרים ושירותים טובים יותר, תהייה תנאי הכרחי להצלחה, ומכאן גם שגיוס עובדים יהיה יותר ויותר על בסיס של יכולות ומסוגלות אנושית-חברתית ולא על בסיס של הישגים בלבד או הצלחות קודמות, ולכן הכרחי לבנות את הבסיס הנכון.
אז איך נבנה את היכולות הנדרשות?
בצד אחר של המפה נמצא מקצועות שעוסקים בתחום החשיבה וההבנה של העולם, ביניהם פילוסופיה, פיזיקה או ביולוגיה אשר מחייבים בניה של הנחות, בדיקה שלהן, חידוד או ויתור עליהן וחוזר חלילה. על פניו נראה כי השילוב של פילוסופיה עם מדעים אינו הגיוני ואולם כאשר פונקציית המטרה הינה להתאמן על עקרונות של הבנת בעיות ופתרונן, בא לביטוי הקשר ההדוק בין ההשפעות החיוביות על יכולת החשיבה שלנו.
בקצה שונה של המפה נמצא את המקצועות אותם אנחנו מזהים כמקצועות מתחום מדעי החברה והאמנות – דווקא אותם מקצועות אשר ההילה נגוזה מהם בעשורים האחרונים יחזרו לככב במרכז. מדעי החברה נשענים על הבנת נפש האדם ועל היכולת לטפל בו, כלים אלו יהפכו ליותר ויותר חשובים בעולם אשר בו חלק גדול מן המטלות הטכניות יעלם, והפוקוס יחזור להיות סביב ההיבטים האמוציונליים בכל התנהלות עסקית.
מכאן יוצא שאנחנו זקוקים לשלוש רגליים עליהן תישען הקריירה שלנו בעתיד - אחת בעולם הלוגי, שנייה בעולם הרגשי ושלישית בעולם היצירתי.