עורכת דין פלילית, נוטריונית, קריינית ברדיו ובטלוויזיה ודירקטורית - אלה הם התארים של אירית ישראל (37), לפחות נכון לכתיבת שורות אלה, כי נראה שהרשימה רק הולכת ומתארכת. את כל אלה היא עושה מבחירה, כדי להרגיש שהיא מגשימה את עצמה - וזה, לדעתה, שווה גם את הקושי ואת השחיקה.
"העיסוק העיקרי שלי הוא כעורכת דין ונוטריון", מספרת ישראל. "בעבר הייתי מתעסקת בפלילים - צווארון לבן, והיום אני מתמקדת בתחום של אזרחויות זרות, כלומר כל הדרכונים הספרדים והפורטוגלים שבכותרות. לצד זה, אני עושה מגוון דברים נוספים. עד לפני כמה שנים שידרתי ברדיו 99, ובשנים האחרונות אני עובדת כקריינית ומקריינת פרסומות לטלוויזיה ולאפליקציות כמעט כל יום. בנוסף לכך, אני משמשת גם כדירקטורית בגימנסיה העברית הרצליה, ומשתתפת בישיבות דירקטוריון על תקן של בוגרת התיכון".
איך עושים את כל זה?
"זו מי שאני, אני אוהבת לעסוק בהרבה דברים ותמיד חיפשתי את זה, עוד כילדה. במישור המעשי, אני עובדת כעצמאית הן כעורכת דין והן כקריינית ואפילו יש לי אולפן הקלטות בבית, כך שאני גמישה מאוד מבחינת לוח זמנים. גם בעלי הוא עצמאי, וזה ללא ספק מקל עלינו".
אחד הנושאים שתמיד עולים ראשונים בשיח של נשים וקריירה, הוא המקום של המשפחה בכל הסיפור הזה. ישראל היא נשואה ואם לשניים (בני 7 ו-3), ומעידה כי למרות העומס, היא ממש לא נותנת לקריירה לפגוע בקשר שלה עם הילדים: "הילדים שלי לא יורדים בסדר העדיפויות - אני נמצאת איתם אחר הצהריים, וממשיכה לעבוד בשמונה, אחרי שהם הולכים לישון. זה קשה, אבל ככה אני אוהבת לחיות".
מעבר לכך, לישראל חשוב לשמש דוגמה לבתה: "אני חושבת שזה טוב שהיא רואה שאישה יכולה לנהל קריירות ובמקביל להיות אימא. הייתי שמחה לראות אותה עושה הרבה דברים בעתיד, אבל זו לגמרי הבחירה שלה, אני מאמינה שכל אחד צריך לעשות מה שטוב לו".
איך נראה יום שגרתי שלך?
"הימים שלי שונים מאוד אחד מהשני, אבל בדרך כלל אני קמה בשבע, מארגנת את הילדים ויוצאת לעבודה, ובעלי לוקח אותם לגן ולבית הספר; אנחנו משתדלים לטפל יחד בילדים ולגבות אחד את השני. במהלך היום אני במשרד, ואם יש הקלטה דחופה אני משתדלת לחזור הביתה ולהקליט עוד לפני שאני אוספת את הילדים. אחר הצהריים אני איתם, ואז אני ממשיכה לעבוד. היום, למשל, כשהם נרדמו יצאתי להחתים מישהו על אישור נוטריון, ואחרי הריאיון אמשיך לעבוד דרך המחשב. אבל אני לא מתלוננת - יכולתי לבחור לעשות פחות, אבל לא הייתי מרגישה שאני מגשימה את עצמי. אני נהנית".
היו תקופות שבהן רצית לקחת הפסקה מהכול?
"לא, נהפוך הוא - תמיד חיפשתי עוד. מבחינתי, כל עוד אני עושה את מה שאני אוהבת זו לא מטלה. יכול להיות שבעתיד אקח פסק זמן, אבל לא סתם כדי לשבת בבית ולנוח, אלא כדי לטייל למשל".
למרות העובדה שישראל מעידה כי לא הייתה בוחרת אחרת, היא מודה כי זה לא תמיד קל: "יש רגעים שבהם אני מרגישה שאורח החיים שלי יותר מדי אינטנסיבי ושאני פשוט לא מספיקה. הרגשתי את זה בתקופה האחרונה, שהייתה מאוד-מאוד עמוסה, ונאלצתי לוותר על הנאות קטנות. אבל לכל הדברים האלה יש פתרונות, ואני משתדלת שזה לא יהיה עד כדי כך תובעני. אז לוקחים עוד עזרה, עוד עובד או עוד חופשה - בדיוק חזרתי מחו"ל, וזה היה כל כך במקום".
את מרגישה שאורח החיים האינטנסיבי משפיע עלייך בריאותית?
"אני משתדלת מאד לשמור על אורח חיים בריא למרות האינטנסיביות, לא מוותרת על שעות שינה או על ארוחות מסודרות במהלך היום. מה שכן, בתקופות עמוסות אני בהחלט מוותרת על שעות הפנאי שלי".
איך אנשים מגיבים לבחירה שלך?
"בדרך כלל הם מופתעים, כי הדברים שאני עושה לא ממש קשורים אחד לשני. לפעמים אני מגיעה עם חליפה של בית משפט לאולפן הקלטות, וזה מרגיש ממש כמו להחליף זהות לרגע. אנשים מתעניינים יותר בחלק של הקריינות, בדרך כלל. הם מתלהבים מכך ששמעו אותי פעם בטלוויזיה או ברדיו".
היית ממליצה לנשים אחרות לשלב כמה קריירות במקביל?
"ככלל, אני בעד שכל אחד יעשה מה שנכון לו. בכל אופן, מבחינתי תנאי הסף הוא היכולת לשלב את האימהות. לא להגיע למצב שהקריירה כל כך תובענית שבכלל לא רואים את הילדים. בכל אופן, עבור מי שמצליחה - יש תחושה נהדרת של סיפוק והגשמה עצמית. כמובן שיש לזה גם היבטים כלכליים, אבל מבחינתי זה לא מה שמניע אותי".
"לפעמים אני שוכחת שצריך לעבוד בשביל לחיות, ולא להפך"
אם ישראל הזכירה את השוני בין תחומי העיסוק שלה, נראה שאצל תמי אייזנברג (43), מדובר בהבדל מהותי ממש. אייזנברג מנהלת קריירה כמאמנת התעמלות מכשירים באגודת הפועל תל אביב ובנבחרת ישראל, במקביל להיותה עורכת וידאו וצלמת.
"אני קמה בשבע וחצי בבוקר ומתחילה את היום רגוע - עם קפה ועיתון. למשרד אני מגיעה ב-9 ומניחה את המצלמה בשלוש בצהריים", היא מספרת על שגרת יומה, "אחר כך אני רצה לאימון, וחוזרת הביתה בערך בשמונה בערב. בלילה אני עושה עבודות פרטיות כעורכת וידאו".
איך בכלל הגעת למצב שבו את מנהלת שתי קריירות?
"ספורט בישראל הוא לא מקצוע רווחי ואין בו תנאים סוציאליים כמו פנסיה או ימי מחלה. כדי לעסוק בזה אתה חייב להיות משוגע לתחום, וכמעט תמיד צריך משהו בנוסף. הרבה אנשים לומדים חינוך גופני ועובדים בנוסף כמורים, אבל אני תמיד נמשכתי לתחומים יצירתיים. במהלך התואר בתקשורת וניהול התאהבתי בעריכת וידאו, ובשנת 2000 התחלתי לעבוד כעורכת וידאו ומאוחר יותר גם כצלמת, בתקופה שבה התחום רק התחיל להתפתח".
בחרת בתחומים שונים מאוד אחד מהשני.
"לגמרי. חצי יום אני יושבת מול מסכים בשקט ולא זזה, ובחצי השני אני בנעלי התעמלות וטייץ, עובדת עם ילדות. מבחינתי זה השילוב הכי טוב - יש לי זמן לעבוד בשקט מול המחשב וגם זמן להפעיל את עצמי".
אחרי 13 שנים כעורכת וידאו באתר "וואלה!", אייזנברג החליטה לעזוב את העבודה במשרד וגם את הספורט, והפכה לעצמאית בתחום הצילום והעריכה. "הייתי בת 37 ורציתי לדעת מי אני בלי הספורט", היא משתפת. "אחרי שנה כזאת, קצת נמאס לי. שני התחומים חסרו לי - גם לראות ילדה בת שש שלא יודעת לעשות גלגול, ואחרי כמה שנים ללוות אותה לאליפות עולם, וגם לערוך סרט כך שיהיה מרגש ומצחיק. אפשר לומר שהיה לי קצת משעמם".
ממה אנשים מתלהבים יותר - מכך שאת עורכת וידאו או מהעובדה שאת מאמנת התעמלות?
"מכך שאני מאמנת, ללא ספק. בכל אופן, תמיד הייתה לי שאיפה לשלב את שניהם, למשל לערוך בערוץ הספורט. באליפות אירופה האחרונה לקחתי מצלמת וידאו קטנה, צילמתי מסביבי וערכתי סרטון קצר. זה היה נהדר".
את מרגישה לפעמים שזה יותר מדי אינטנסיבי?
"יש תקופות שוחקות מאוד. לפעמים אני מגזימה, לוקחת על עצמי יותר מדי פרויקטים ושוכחת שצריך לעבוד בשביל לחיות, ולא לחיות בשביל לעבוד. באופן כללי, ספורט תחרותי זה מקצוע מחייב נורא - יש הרבה אחריות, אתה כפוף לאימונים ולא יכול לנסוע לחופש מתי שבא לך".
אייזנברג מגדלת יחד עם בן זוגה את בתו מזוגיות קודמת, ולדבריה, גם עם שתי קריירות אפשר לשלב חיי משפחה: "בעלי מבין אותי, הוא עצמו להטוטן כך שגם הוא עובד בחגים ואחר הצהריים. יש תמיד יום בשבוע שאני לא מאמנת בו אחר הצהריים ויש סופי שבוע, אז אנחנו מנהלים חיי משפחה ומנצלים את הזמן הפנוי שיש לנו ביחד".
כשאני שואלת אותה האם היא ממליצה על ניהול שתי קריירות במקביל, התשובה שלה לא חד משמעית: "באופן כללי, אני ממליצה לעסוק במה שאתה אוהב, ושיהיו גם חיים מעבר לעבודה. זה כיף למקסם את היכולות שלך ולא תמיד קיימת עבודה אחת שמאפשרת את זה. חשוב להבין שזה לא קל - הימים הם ארוכים ובמובן מסוים זה בא על חשבון החיים האישיים".
בכל אופן, אייזנברג מעידה על עצמה כי לא הייתה בוחרת אחרת: "עבורי, אלה תחומים שמשלימים אחד את השני ומאפשרים לי לבטא גם את הספורטיביות וגם את היצירתיות שבי. אף פעם לא עבדתי כדי להיות עשירה, אני חיה את החיים כמו שאני רוצה ואוהבת את מה שאני עושה".
אז איך עושים את זה בעצם?
עמותת "נטע - המרכז לפיתוח קריירה" פועלת כדי לסייע לנשים להתקדם בעולם העבודה, ומובילה בשיתוף עם המכללה העירונית רעננה, קורס שנועד ללמד נשים שכירות כיצד להשיג הכנסה נוספת - בין אם כעצמאיות או כשכירות.
מירי אשוח, מנהלת הפיתוח העסקי בעמותה, אומרת: "בשוק העבודה של היום, שמתאפיין באי ודאות, מהלך שבו 'שמים את כל הביצים בסל אחד' עלול להתברר כשגוי, במקרה של פיטורין או צמצום באחוזי המשרה. ניהול קריירה במספר תחומים, או פיתוח כישורים שמאפשרים תעסוקה בתחום מסוים גם כשכירה וגם כעצמאית, יכולים להעניק ביטחון תעסוקתי. מעבר לכך, לפעמים דווקא כשיש מספר תחומי עיסוק, אפשר לעבוד בשעות גמישות יותר".
אילו טיפים תתני לנשים שחושבות לשלב תחום נוסף?
"אם מדובר בפתיחה של עסק עצמאי, חשוב לפתוח עסק בתחום שאוהבים, ולעשות הכנה יסודית וסקר שוק כדי לוודא שיש כדאיות כלכלית. באופן כללי, חשוב לנהל את הזמן באופן קפדני, להגדיר מראש את אחד התחומים כתחום המוביל ולמנוע מעיסוק אחד לפגוע באחר. חשוב גם להיות מודעים להבדלים בהיבטי המיסוי. כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע לאורך התהליך".