המונח שחיקה בעבודה מוכר וידוע לכולנו, ולצערנו רבים מאיתנו סובלים מהתופעה בחומרה כזאת או אחרת. לרוב המושג מיוחס לדרישות מוגזמות מהמעסיק, לעבודה קשה, לעמידה בלחצים לא פרופורציונאליים או עבודה בשעות מאוחרות. אך במקרה של פרדריק דסנרד, בן 44 מפריז, השחיקה דווקא מגיעה מכיוון אחר: לטענתו חברת הבשמים היוקרתית שהעסיקה אותו שיעממה אותו למוות.

דסנרד טוען כי לאחר משבר כלכלי אליו נקלעה החברה, היא עברה סדרה של שינויים ואירגון מחדש בכל מיני מחלקות ובעקבות כך הבוסים שלו נישלו אותו מהסמכויות הניהוליות שהיו לו בתפקיד לפני כן. וכך, לפי גרסתו, במשך ארבע שנים פשוט ציפו ממנו לעשות את המינימום הנדרש, תוך כדי שהטילו עליו מטלות משעממות ומרדימות באופן מכוון. הוא תיאר את התקופה כ"סיוט מתמשך" שגרם לו לפתח לשורה של בעיות בריאותיות כולל אפילפסיה, כיבי קיבה, בעיות שינה ודיכאון כבד.


"נכנסתי לדיכאון, התביישתי מהעובדה שאני מקבל שכר למרות שאיני עושה דבר בעבודה", אמר דסנרד בראיון ל-AFP, "בגלל הבושה ניסיתי להדחיק את הסבל שנגרם לי עד שהדרדר מצבי". הוא פוטר ב-2014, לאחר חופשת מחלה של 7 חודשים, שנאלץ לקחת לטענתו בגלל המצב הרפואי אליו נקלע בעקבות שחיקת היתר בעבודה.

כעת הוא דורש ממקום העבודה פיצויים על סך 360,000 יורו, השווים למעלה ממיליון וחצי שקלים, הכוללים את ימי החופשה שהחמיץ ואת הקידום הפוטנציאלי שנשלל ממנו. ואם גם אתם מרימים גבה ותוהים מי יכול להתלונן על כך שלא דרשו ממנו כלום, עורך דינו טוען כי מטרת החברה הייתה "לשעמם אותו עד מוות, כדי שיוכלו לפטר אותו ללא פיצויים".

 

לעומת זאת, לפי עורך הדין המייצג את החברה בה עבד, הטענה ל"שחיקת יתר" מופרכת, מכיוון שבשום שלב במשך ארבע השנים המדוברות, דסנרד לא פנה לאיש מאנשי החברה ואמר כי הוא משועמם או מעוניין במטלות נוספות או בתפקיד אחר. כעת ניתן להמתין להחלטת בית המשפט בנושא.

ואם כל הסיפור הזה נשמע לכם תמוה, דעו שזאת לא הפעם הראשונה שבה נושא כזה עולה לכותרות בצרפת: לפני כשנה התברר כי חברת SNCF המפעילה את הרכבת הממשלתית, שילמה לעובד בשם שארל מישל יותר מ-5,000 יורו בחודש במשך 12 שנים, בתוספת בונוסים לחגים. וזאת למרות העובדה שהוא לא עבד אפילו יום אחד בכל התקופה – לאחר מכן הוא דרש פיצוי נוסף של חצי מיליון יורו (כן, מה שקראתם!) כי לטענתו מנעו ממנו את האופציה לקידום ובכך לשדרג את המשכורת. בהחלט, הצרפתים עם הגיוני.

מקור