עם מספר מצומצם של מרכזי תעסוקה ותחבורה ציבורית לוקה בחסר, העמידה בפקקים בדרך לעבודה הפכה כבר מזמן לסטנדרט עבור ישראלים רבים. עם זאת, בשנים האחרונות נבנים יותר ויותר מרכזי תעסוקה באזורים שונים בארץ - גם מחוץ להרצליה, תל אביב וירושלים, שהיוו עד לא מזמן מוקדי עליה לרגל כמעט בלעדיים למשרדים בתחומים שונים – מה שמאפשר לעובדים רבים לבחור לגור קרוב לעבודה ולצמצם את זמני הנסיעה.
דווקא מגפת הקורונה, שאיפשרה לעובדים רבים התנסות יוצאת דופן בעבודה מהבית, מדגישה עד כמה הנסיעות והפקקים הם גורמים גוזלי זמן ושוחקים עבור לא מעט אנשים. עם זאת, גם עבודה מהבית בהחלט אינה אידיאלית ומלווה בקשיים ואתגרים. אם כך, האם האם המגמה של עבודה קרוב לבית (או מגורים קרוב לעבודה) תלך ותתרחב?
"יש כל מיני מאמרים שמתפרסמים, מכל מיני גורמים וגופים העוסקים בהשפעות של עבודה רחוקה ועמידה בפקקים, על האנשים ונפשם", אומרת סבטה מסלוב, הפסיכולוגית של קבוצת פילת, "בארץ, אני לא בטוחה אבל חושבת שאין משהו מסודר וזה לא נחקר לעומק. יש דעות לכאן או לכאן. דבר אחד בטוח - צריך להתייחס לזמן אחרת. הלו"ז משתנה בהתאם לזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה, וזה יכול ליצור לחץ. תוך זמן קצר של עבודה מרחוק יש שירגישו תחושה של תסכול על הזמן המבוזבז, וזה יכול להביא עד להחלטה לעזוב את מקום העבודה. אם אתה מגדיר את זמן הנסיעה כזמן שאתה יכול להיות פרודוקטיבי, ולעבוד בו זמנית, אז התחושה משתנה. זה קשה כשנוהגים, אבל ברכבת אפשר לעבוד, ואני בחיים באמת גם עושה את זה. וככה, ברגע שאני מנצלת את הזמן, זה פחות מתסכל. לצערנו, בארץ אין לכל מקום רכבת, ואז כשעומדים בפקקים מרגישים שהחיים מכופפים אותך למקום שלא היית רוצה להיות בו".
ומה לגבי עבודה קרוב לבית?
"עבור רוב האנשים זה מצב חיובי, כי זה מאפשר לנהל את שגרת היום יותר בשליטה. מי שאוהב לאזן וליצור גבולות בין העבודה למשפחה זה הרבה יותר טוב לו, וגם פיזית זה יותר קל. נהיגה היא עניין שוחק, בעיקר בפקקים, וגם מעייף. אני חושבת שמי שעובד רחוק מהבית עושה את זה רק ממספר מצומצם של סיבות - או שאין לו אפשרות אחרת, או שהעבודה מאוד מאוד מספקת אותו".
לנהיגה בפקקים יש השלכות על הנפש?
"וודאי שיש השלכות. אם צריך לבלות שעה וחצי על הכביש זה בעצם עבודה של שעה וחצי נוספות לכל כיוון, ואז במקום לעבוד 8 שעות, אתה עובד 11-12 שעות. נהיגה כרוכה במתח, קבלת החלטות מהירה, ריכוז. אפשר לספר לעצמך סיפור ולרמות את עצמך שאתה יכול לעשות עוד דברים תוך כדי, אבל זו בעצם עבודה – ואפילו עבודה קשה, וזה מאוד סביר שתתעייף ותהיה פחות מאושר", מסבירה מסלוב. "זה בא על חשבון שעות פעילות אחרת ואפילו שעות שינה. צריך סיבה מאוד טובה או משמעות גדולה כדי להחזיק מעמד, אחרת נשחקים מאוד מהר. צריך תגמול ולאו דווקא כספי." היא מוסיפה כי יש עבודות שהן רחוקות, אבל הן מאוד דינמיות, וכך הן מאפשרות להחזיק מעמד. "בקיצור, בעולם מושלם כולנו היינו עובדים קרוב לבית, אבל בעולם האמיתי שלנו, זה לא תמיד קורה. האם זה יגרום לאנשים לעזוב את מקום עבודתם בשביל לעבוד קרוב לבית – זה מאוד פרסונלי, וקשה לי להעריך".
עוד שעתיים של אימהות
שירה ספטר, בת 36 מגבעת שמואל, עובדת כמנהלת מרכז פיננסי של פילת בפתח תקווה, במרחק של 5 דקות נסיעה ו-10 דקות הליכה מביתה שבגבעת שמואל, ומשתפת בחוויה האישית שלה. היא מספרת שבעבר עבדה ברמת החייל, ברמת גן ובנתניה, ואף, כשגרה בירושלים, קמה מדי בוקר ב-5:00, כדי להגיע לעבודתה בתל אביב. ספטר חוותה את שתי החוויות: עבודה קרובה מאוד לבית, ועמידה ארוכה של שעות בפקקים, בדרך לעבודה רחוקה. כשנולדו ילדיה, היא הבינה לראשונה כמה חשובה לה העבודה קרוב לבית, כשיש "הקפצות" לבית הספר ורצון לבלות עם הילדים, בעוד בעלה מבלה מדי בוקר בפקקים לתל אביב כשעה.
לדבריה, אין לה כל ספק לגבי יתרונות העבודה קרוב לבית, ומלבד שעות הפנאי הרבות והגמישות שזה מאפשר לה, היא אף מספרת על השפעות לטובה על הלחץ הנפשי, הריכוז, העייפות והאושר שלה. "כמו כל משפחה גם אנחנו חלמנו על בית עם גינה, ביישוב שקט ופסטורלי, והאמת שלא מזמן חשבנו לעבור למושב בני דרום, לבית עם גינה, ביישוב שמתאים לנו", מספרת ספטר, "זה גם מושלם לילדים שלנו שהם בני 7,9 ו-11. אבל אז נזכרתי במה עברתי כשעבדתי רחוק מהבית, וגנזתי את החלום".
"כולנו כביכול עצמאיים, אבל האמת היא שכשעובדים רחוק מהבית זה לא באמת המצב. כמות ההקפצות לבית ספר, עם שלושה ילדים, דורשת לעצור יום עבודה ולעמוד בפקקים כדי לאסוף ילד ולחזור לעבוד. היום כל זה לוקח לי דקה" היא מסבירה. "בייחוד עכשיו בתקופת הקורונה כשכל המערך הפך להיות שונה וגם הלמידה נעשית מהבית, יותר קל להשאיר את הילדים ללמידה מרחוק לבד כשאני יודעת שאני במרחק של כמה דקות הגעה אם יזדקקו לי. גם ההחלטה אם לעבוד מהבית ביום מסוים או להגיע למשרד היא קלה מאוד. בחופש הגדול לדוגמה יותר קל לי לעבוד מהמשרד, כי אפשר להתרכז ולעבוד ביעילות, ועם זאת אני זמינה לקריאות של הילדים. הספונטניות שמתאפשרת, והאפשרות להיות יותר בבית – זה לא משהו שהוא 'בקטנה'. זה משפיע על החיים. זה עוד שעתיים של אימהות, עוד שעתיים של ספורט – ארבע שעות שהייתי מבלה בעבר בפקקים". ספטר מסכימה גם היא כי נסיעה ברכב היא גם עבודה, ואפילו עבודה קשה. "זו עבודה שדורשת ריכוז, ואותי לפחות היא הייתה מלחיצה. הייתי מגיעה עייפה הביתה ויותר לחוצה. כשעשיתי את החישוב - בית וגינה לא שווים עבורי את 80 השעות בחודש שהייתי מפסידה בעמידה בפקקים. המשאב הכי יקר שלנו בחיים הוא זמן, ולכן עבודה קרוב לבית היא חלק מאיכות החיים מבחינתי".
עד כדי כך שהיית מוותרת על עבודה מפתה רחוקה?
"אני לא יודעת להשיב על כך. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי ולקום כל בוקר לתפקיד שאתה אוהב זה גם איכות חיים. אבל אני יכולה לומר בוודאות כי כשעבדתי רחוק הייתי הרבה יותר לחוצה ואפילו מעורבת בתאונות בגלל האינטנסיביות של עבודה בשילוב עם עייפות ולחץ בנהיגה. דברים היום הם הרבה יותר בשליטה. לא צריך לתכנן את הזמן לפי פקקים או לפי שעות, ואפשר לנצל את הזמן הרבה יותר טוב. ולהרוויח גם עבודה, גם ספורט, גם ילדים וגם פנאי. העבודה קרוב ממש מאפשרת לי את זה, ושיפרה לי מאוד את החיים, ואני מוכנה לוותר על יישוב וגינה וגם על עבודה מתגמלת יותר לטובת זה. מדובר באיכות חיים אחרת לגמרי וגם עם הרבה פחות מתח".
להגיע רענן ונינוח ליום עבודה
יוני זורע (39), בעלי משרד רו"ח זורע מרקוביץ, שמתגורר היום במושב תלמי מנשה, הוא דוגמה למי שעשה את המעשה, והחליט לקצר את המרחק לעבודה על ידי רכישת משרד במרחק של כ-1.5 ק"מ מביתו, במתחם צריפין החדש. המעבר אמנם יקרה רק בעוד כשלוש שנים, אך העבודה הנוכחית שלו קרוב לבית משכנעת אותו שהצעד הוא נכון.
"עד לפני שנה גרנו בקיבוץ מרום גולן" הוא מספר. "אבל בסוף, בדיוק בגלל הסיבה הזאת, החלטנו לחזור למרכז. במשך שנים נסעתי למשרד רואי חשבון בתל אביב, וגם אשתי עבדה במגדלי בסר במתחם התעסוקה BBC. פעמיים בשבוע הייתי נוסע ממרום גולן למרכז, והיה לכך מחיר אישי ומקצועי כבד של אובדן שעות עבודה ושעות עם המשפחה, עמידה בפקקים, לחץ וכל המשתמע מכך. התרגלתי לנסוע שעה וחצי לכל כיוון, אתה מתאים את עצמך לפקקים לצאת לפני או אחרי, אבל מתעסק בדברים שלא אמורים להעסיק אותך" הוא אומר.
"היום, אני עובד באזור, עד שתסתיים בניית המשרד החדש בצריפין, וצמצמתי את זמן הנסיעה לכדי כ-15 דקות לכל כיוון. עבורי, זהו רווח של זמן עבודה נטו. אני מגיע רענן ונינוח יותר ליום העבודה, גמיש יותר בפגישות, יכול לצאת ולחזור לבית, לאכול צהריים עם הילדות לפעמים, וזמין להגיע הביתה אם יש איזו בעיה עם הילדות באמצע היום. גם הלקוחות שלי לא רוצים להיכנס לפקקים במרכז תל אביב. השיקול שלי ברכישת המשרד בצריפין היה ללכת על משרד מחוץ ללחץ הזה. קרוב ונגיש, אבל בלי הגודש והתנועה הבלתי נגמרים. הנסיעה של תושבי ראשון לציון, רחובות או נס ציונה למרכז הפכה להיות כשעה לפחות לכל כיוון. אני לא יכול לעמוד בזה ולכן צמצמתי את זה לכמה דקות. המעבר לעבודה קרובה לבית הפחית את הלחץ, אני פחות עייף ותשוש", מסביר יוני, ומוסיף כי לאחר המעבר למשרד החדש, יתכן שיוותר על רכב אחד. "זו איכות חיים אחרת. רק מי שעושה את השינוי יכול להבין כמה זה משמעותי. אני עובד מספיק קרוב לבית, אבל לא בתוך הבית. זהו מרחק טוב כדי לשמור על הפרדה בין הבית לעבודה, אבל מספיק קרוב כדי להיות זמין להכל".
גם חברות הנדל"ן שמו לב לבעיה, ולמגמה לפיה אנשים מעדיפים לגור קרוב לעבודה, ולעבוד קרוב לבית, ולכן נבנים היום יותר ויותר מגדלי משרדים באזורים שעד היום לא נספרו, בסמוך לאזורי מגורים מתפתחים. "זיהינו מגמה לפיה יותר ויותר אנשים עוזבים את אזורי התעסוקה המסורתיים בתל אביב, בהרצליה ובמרכז, לטובת עבודה קרוב יותר לבית", אומר איתן לוי, בעלי יזמית הנדל"ן אילה אגם, "באזורים כמו ראש העין, ראשון לציון, צריפין ובאר יעקב, אין כמעט מענה לתושבים, ובהתחשב בעובדה שהם יגדלו במאות אחוזים בשנים הקרובות -הצורך במשרדים קרוב לבית רק יגבר".