השד העדתי מוכר היטב בכל מה שקשור לראיונות עבודה, כפי שהוכיח ב-2008 מישל מלכה שלא התקבל לעבודה בתעשייה האווירית בשל השאלה: "מי זה הערס הזה", אך כששלח את אותם קורות חיים בשם אשכנזי - דווקא התקבל. לאחרונה הרים אותו שד שוב את ראשו המכוער כשתאגיד גדול זכה לביקור לא נעים של אנשי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה, מלווים בשוטרים.

על פי צו בית משפט נדרש אותו תאגיד להעביר לידי הנציבות באותו רגע סיכום של ראיון עבודה שנעשה לפני מספר חודשים וכלל שש מילים בלבד: "שחרחורת, ילדותית, פשוטה, מראה די פרחי". לסיכום הזה לא נוספה כל חוות דעת מקצועית שמסבירה מדוע יכולה, או לא יכולה אותה מועמדת, שעברה ראיון טלפוני מקדים, למלא את התפקיד זוטר במחלקת משאבי אנוש עבורו פנתה לחברה.

עוד בלימודים וקריירה:

הסיכום התגלה לאחר שהמועמדת ביקשה לדעת מדוע נדחתה, וגילתה כי זו היתה חוות הדעת עליה. היא פנתה אל הנציבות וזו, בצעד דרמטי, ביקשה מבית המשפט את עזרתו.

הסיכום אכן נתפס כלשונו, ונציבות שוויון הזדמנויות נכנסה לדיון ארוך עם מקום העבודה, בשל חשד כבד לאפליית מועמדים על רקע מוצא. בסופו של דבר סוכם כי העובדת, שלא התקבלה לעבודה כמובן, תזכה בפיצוי מוגדל של 55 אלף שקל, והתאגיד ישתתף בתוכנית לשוויון בגיוס עובדים. בתמורה ביקש התאגיד כי שמו לא יפורסם ברבים. כאן המקום להזכיר כי מלכה, שכן נכנס להליך משפטי, זכה חמש שנים לאחר מכן לפיצוי בן 50 אלף שקל מהתעשייה האווירית.

על הטענה כי לא צריך היה להסכים להסתרת שם התאגיד (שאינו שייך למדינה אך גם אינו פרטי) נאמר בנציבות כי עדיף היה לקצר את התהליך וללמד את התאגיד כיצד עליו להתנהג להבא, מאשר למשוך הליך משפטי ארוך ויקר.

עו"ד שירי לב רן לביא, נציבת שוויון הזדמנויות בת"א והמרכז, שהובילה את התהליך סיכמה: "אפליה על רקע מוצא היא רעה חולה. לא רק שמדובר בהפרת חוק, בסופו של יום היא פוגעת הן בעובדים והן במעסיקים".

ציונה קניג יאיר, נציבת שויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה מסרה כי "הנציבות מעודדת מעסיקים נוספים לפעול באופן אקטיבי לקידום תהלכי שוויון הזדמנויות ולהטמעת תהליכי גיוס שוויוניים במקומות העבודה".

פורסם במקור באתר The Marker

עוד כתבות שיעניינו אותך: 

ישראל נתפסת כמעצמת חדשנות - אבל דורגה במקום ה-22 בלבד במדד העולמי

האנשים השקופים: את הזקנים אפילו לא סופרים