מהפך דרמטי בשכנה מדרום: עוד ועוד רקדניות בטן מצריות מחליטות לנטוש את המקצוע, שעד לאחרונה נחשב לחלק מהמסורת המקומית. האם מדובר במגמה שנובעת מחיזוק מעמד האישה והריבונות על גופה או שמא דווקא ההיפך הגמור?
הרקדניות המצריות נעלמו בשנים האחרונות מנוף המועדונים בקהיר, ממועדוני הלילה ומהדיסקוטקים, כך גם נראה שאינן מופיעות יותר בחתונות, בפסטיבלים ובשלל אירועים משמחים, בהן כיכבו במשך מאות שנים.
"רקדניות בטן רבות במצרים החליטו לעזוב את המקצוע, אחרי שהגיעו למסקנה שהוא אינו מכבד את גוף האישה, ויש לו סטיגמה של פרוצה", הסבירה אחת הרקדניות לשעבר בראיון לתקשורת המקומית, במה שנשמע לרגע כמו התנגדות לחיפצון הגוף הנשי, אך מהר מאוד מקבל תפנית דתית: "זה גם נוגד את חוקי האסלאם. זה לא מוסרי ולא ערכי", הדגישה.
אחרות חיזקו את הטענה שלא מדובר בתנועה חדשה לשחרור האישה המוסלמית, אלא דווקא חלק מחזרה לפטריארכיה והסלמה בקיצונות הדתית המשלימה עם שלטון הגברים על הנשים. לפי הרקדניות לשעבר, העבודה בתחום מנעה מהן להינשא ולהקים משפחה. זאת בגלל שהגברים ראו בעבודתן "עיסוק שיש בו משום פגיעה במעמדם". לדבריהן, על אף ההיסטוריה הארוכה שיש למקצוע רקדנית הבטן בתרבות המצרית, ההקצנה הדתית הביאה לכך שרקדנית בטן "נחשבת לאישה קלת דעת, שחושפת את גופה עבור כסף". את רוח הדברים גיבו ארגוני דת קיצוניים שהפיצו את הטענה הזאת.
ושלא תחשבו שבכך תם עידן והמקצוע ייכנס לדפי ההיסטוריה. מתברר שאת מקומן של הרקדניות המצריות - שהפכו עם השנים גם לכוכבות בסרטים שהופקו במצרים ובמדינות ערב - תפסו צעירות מאוקראינה, מברזיל ומרוסיה.
כך למשל, בחתונה גדולה שהתקיימה בימים האחרונים בקהיר, כיכבה רקדנית הבטן הרוסית אנסטסיה פז'ירובה, שמשכה את תשומת ליבם של המוזמנים והייתה, לפי אורחי האירוע, מסמר הערב.
פז'ירובה מתגוררת כבר ארבע שנים במצרים וזכתה למוניטין של אחת הרקדניות הטובות במדינה. "אף מדינה בעולם לא מעריכה ריקודי בטן כמו מצרים", הסבירה פ'זירובה לכתב סוכנות הידיעות IFP, "יש יותר ויותר נטייה להזמין רקדניות בטן לא מקומיות לחתונות, לדיסקוטקים ולאירועים משמחים".
גם הרקדנית לורדיאנה, בת ה-30 מברזיל, הפכה לכוכבת ברשתות החברתיות במצרים, הודות לסרטוני הריקודים שהיא מפרסמת. "מבחינת ריקודי בטן זו אמנות כמו כל מקצוע אחר", ציינה לורדיאנה, "חבל שלא מתייחסים אל זה כאל מקצוע. אנשים חושבים שאני בחורה לא משכילה וכל מה שאני עושה זה להראות את גופי תמורת כסף".
"רקדניות הבטן הוצגו בסרטים כנשים פתייניות, כפרוצות וככאלה שהרסו בתים של גברים נשואים"
תור הזהב של ריקודי הבטן במצרים היה באמצע המאה ה-20, שנים בהן בכל סרט מצרי השתתפה רקדנית וכל תכנית טלוויזיה שכיבדה את עצמה הקפידה שתהיה לה רקדנית בית. רקדניות הבטן היו לכוכבות בכל מדינות ערב, אליהן הוזמנו להופיע באירועים חשובים. רקדניות מפורסמות כמו טהיה קאריוקה, סמיה ג'מאל ונג'וואה פואד זכו לכבוד רב במצרים.
דינה, רקדנית בטן לשעבר בת 55, טוענת כי החברה המודרנית במצרים רואה במקצוע הזה כדבר הפוגע בערכי החברה ואף כמקצוע "פרימיטיבי שעבר מהעולם".
"מצרים כבר אינה מקום אידיאלי עבור רקדניות הבטן"
הסופרת והחוקרת המצרית שתיה יחיא, שכתבה ספר על ההיסטוריה של ריקודי הבטן בארצות ערב, הגיעה למסקנה הנחרצת כי המקצוע הולך ונכחד בגלל שמי שמנהל אותו הן "נשים לא מכובדות", כהגדרתה. "הרקדניות הוצגו בסרטים כנשים פתייניות, כפרוצות וככאלה שהרסו בתים של גברים נשואים", הסבירה יחיא, "מצרים כבר אינה מקום אידיאלי עבור רקדניות הבטן".
בשנים האחרונות הרשויות במצרים עצרו רקדניות בטן רבות, שלטענתן נהגו באופן פרובוקטיבי ופרסמו סרטונים לא מוסריים ברשתות החברתיות, כולל רקדניות זרות שנענשו בכמה ימי מעצר ובקנס כבד מאוד. כך למשל רשויות האכיפה במצרים עצרו את הרקדנית ממוצא רוסי, יקטרינה אנדרייבה, שהפיצה סרטונים אישיים שלה, שלטענת השלטונות היו לא מוסריים.
אלה קושנר, צעירה אוקראינית שהפכה לרקדנית בטן מקצועית, טוענת כי תיירים צריכים להגיע למצרים כדי להבין את מהות המקצוע שלא פוגע בכבוד האישה. "מצרים היא מדינת ריקודי הבטן וכל מי שרוצה להבין על מה מדובר צריך להגיע לכאן", סיכמה קושנר.