"בעלי היה אדם בריא לחלוטין בלי שום היסטוריה רפואית", סיפרה בדמעות יפעת יגל, שהתאלמנה מבעלה אריק לפני כשנה וחצי לאחר שנפטר בפתאומיות מדום לב בשנות ה-50 לחייו, "כאשר חתם עם מקום העבודה נאמר לו שיפרישו לו פנסיה כמו שמפרישים לכל עובד. חשבנו שיש לו תנאים ממש טובים, הכסף ירד מהמשכורת, אבל כנראה שהכסף מעולם לא עבר לקרן".
לטענתה, במשך כל שנות הזוגיות שלהם, בעלה היה המפרנס העיקרי של הבית, ולכן כאשר תכננו את עתידם בנו על הפנסיה שלו כזו שתחזיק אותם כלכלית בזקנתם: "תמיד הקפדנו לשלם לפנסיה, אפילו עצמאית, כדי לשמור על הזכויות שלנו. אבל לא ידענו שהחברה לא מפרישה עבורו. חשבתי שאני מסודרת, המשכורת שלו הייתה בסביבות 20 אלף שקלים מדי חודש, אבל רק לאחר מותו גיליתי שהקרן שלו לא פעילה וזה הגיע למצב שאני לא זכאית לשום דבר".
באמצעות עו"ד דוד פייל, הגישה יגל תביעה בסכום של מעל חצי מיליון ש"ח. לטענת עורך דינה, כשיגל פנתה לקרן, הקרן טענה שהסטטוס של בעלה המנוח היה "עמית לא פעיל": "בעלה, זכרונו לברכה, החל למעשה לחסוך לקרן הפנסיה הזו עם תחילת עבודתו בחברה אחרת בשנת 2015. כשהחברה נרכשה על ידי חברת תקשורת KSMS, שבה עבד כשנתיים בסך הכל, הוא חתם על הסכם עם מעסיקתו החדשה להמשך הפרשות של הפנסיה לקרן של החברה, שכללה גם כיסוי לשארים. גם כאשר עזב את החברה ועבר במרץ 2018 לעבוד כעובד מדינה, הוא דאג להמשכיות של הפרשות לפנסיה".
"לאחר פטירתו, כאשר פנתה התובעת לקרן על מנת לקבל את קצבת השארים, גילתה באופן מפתיע שעל אף שהמנוח עבד ברצף במשך עשרות שנים, היא קיבלה הודעה מהקרן לפיה בעת פטירתו היה המנוח 'עמית לא פעיל', ולפיכך תהא זכאית לקצבת שארים פחותה באופן משמעותי. מבירור שערכה האלמנה התברר כי חברת ההייטק בה עבד ניכתה את חלקו של המנוח מהמשכורת ולא העבירה את הסכום לקרן הפנסיה, וגם לא הפרישה את חלקה וחלקו לקרן, על אף שהייתה מחויבת לעשות כן מכוח הדין עבור תקופת העבודה עד ינואר 2016 ובמשך שנתיים".
לא מדובר במקרה חריג – ייתכן שגם אתם נמצאים באותו מצב
לדברי עו"ד נדב ליטמן, מנהל מחלקת ביטוח במשרד עוה"ד פייל ושות', המייצג את יפעת יגל, החל משנת 2008 מחויב כל מעסיק לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני המתבצע באמצעות הפרשות, גם של העובד וגם של המעסיק - חלקן לרכיב תגמולים וחלקן לרכיב פיצויים.
"אלא שמידי שנה, מתגלים אין ספור מקרים של תקלות בהעברת כספי ההפרשות הסוציאליות של העובדים על ידי המעסיק וקליטתם בגופים המוסדיים", מזהיר עו"ד ליטמן. "נטיית העובדים שלא לקרוא, לבטח לא לעומק, את הדו"ח השנתי כמו גם ההתראות על אי העברת כספים מהמעסיק שנשלחים אליהם ע"י הגוף בו נחסך עבורם הכסף, מעמיקה את הבעיה ומונעת את גילוייה בזמן".
"הבעיה אינה מסתכמת רק בפגיעה בכספי הצבירה הפנסיונים", הוא ממשיך, "שכן במקרה של אי הפקדה לקרן הפנסיה לפרק זמן של מעל 5 חודשים – הדבר עלול להוביל לפגיעה בכיסוי הביטוחי, לרבות ביטול הכיסוי הביטוחי לשארים".
לפי עו"ד ליטמן ועו"ד דוד פייל סיפורה של יגל אינו נדיר, היקפה של הבעיה הביא את המפקח על הביטוח ליצור מנגנון דיווח אחיד, שמרבית המעסיקים נדרשים לפעול לפיו כדי למנוע מצב של חוסר התאמה בין הדיווח של המעסיק והפרשת הכספים, לבין שיוך הכספים בפועל ע"י הגוף המוסדי בתוכניות העובדים: "מומלץ לעובד לוודא את תקינות ההפרשות, באמצעות כניסה לאתר של הגוף המוסדי ובדיקה של הסכומים המופרשים והצבורים, ולא להמתין לקבלת מכתב התראה מהגוף המוסדי על העדר הפרשות".
בנוסף, עו"ד ליטמן מזהיר כי אין לסמוך רק על מקום העבודה: "נדרשת מהעובד זהירות ותשומת לב מירבית במקרה של סיום עבודה או יציאה לחל"ת. במקרים אלו יכול העמית ליצור קשר עם הגוף המוסדי או עם סוכן הביטוח, ולבקש לשלם את מרכיבי הריסק באופן עצמאי או לרכוש כיסוי ריסק זמני - ובכך לכסות את עצמו למקרה של אובדן כושר עבודה או פטירה, בתקופות בהן אינו מועסק".
הקפידו לבדוק את התלוש הרבעוני
רון קשת, מייסד מרכז הפרישה בלשכת סוכני הביטוח, מספר כי אין זו הפעם הראשונה שנתקל במצב כזה. "לצערנו, זה אינו מקרה נדיר. מקרים שבהם הסכומים אינם מגיעים לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים עולים מידי פעם בתביעות שמוגשות".
"דוגמה נוספת שנתקלתי בה במצב דומה הייתה עם א', אשר עבד כנהג משאית בחברת בניה במשך כמעט עשור. במהלך התקופה המעסיק ניכה מהעובד את חלקו והעביר את מלוא הכספים לקרן הפנסיה, שבין השאר ביטחה אותו בביטוח נכות ושארים. בתום התקופה הזאת העובד עבר למעסיק אחר למשך כשנתיים, שבסיומן חזר למעסיק הקודם. אבל - והאבל הוא גדול – המעסיק שכח להמשיך להפקיד את הכספים שניכה מהעובד לקרן הפנסיה", מתאר קשת, "שנה לאחר חזרתו לעבודה אירעה תאונה שבמהלכה א' נפצע קשה ולאחר כמה שעות נקבע מותו. עורכי הדין של המשפחה והמעסיק פנו אלי כמומחה חיצוני, על מנת לחשב את גובה הפיצוי המגיע לאלמנה ולילדיה הקטנים. הסכום היה כמה מיליונים, משהו שמעסיק קטן יותר יכול היה להתמוטט ממנו, בסוף הייתה פשרה בין הצדדים".
מי בעצם האחראי כאן?
"יש מספר אחראים ואין אדם אחד. על המעסיק חלות חובות, לא רק להעברת הכספים לגוף המוסדי, חלה עליו גם אחריות לוודא שזה נכנס לחשבון העובד ולבדוק שזה נפרע. מעסיק שלא יבדוק את הנושא ימצא את עצמו מתפקד כחברת ביטוח ויישא באחריות - גם על מקרים שבהם העובד נפגע מחוץ לשעות העבודה".
"בעקבות פסקי דין שהיו בנושא, חדרה ההבנה שעל חברת הביטוח או קרן הפנסיה חלה חובה להיות חלק אקטיבי בגביית הכספים במידה שאינם מגיעים אליה, ובמקרים שהתשלום אינו מועבר לתבוע את המעסיק".
גם קשת מסכים עם הטענה שאסור לנו לסמוך בעיניים עצומות על המעסיק או על קרן הפנסיה, ועלינו לוודא שהסכומים מועברים כחוק: "גם העובד יכול לוודא בדוחות הרבעוניים והשנתיים שמגיעים אליו, את המינימום שמצוין בדוח. האם השכר שמופיע בדוח זהה לשכר שלו? כמו כן, האם התשלומים מועברים כסדרם? זה כתוב באופן ברור בדוחות".
"יש כאן חובת זהירות רבה שמתחלקת בין מספר גורמים", הוא מסכם.
פנינו אל חברת המחשבים KSMS לקבלת תגובה. לטענתם עד לפנייתנו לא עודכנו בדבר התביעה: "לא נמסרה תגובה מכיוון שאין לנו שום מידע בנושא הזה".
לכשתגיע תגובה אחרת היא תתווסף לכתבה.