הבדלי הגישות בין מנכ"ל ומייסד חברת המחשבים דל, מייקל דל, שמתכוון לאפשר למחצית מעובדיו לעבוד מהבית, לבין מנכ"לית יאהו מריסה מאייר, שדורשת שאלפי העובדים של החברה יגיעו למשרד מדי יום - הציפו את אחת הסוגיות החשובות בשוק העבודה שמתחדדות בשנים האחרונות.
הטכנולוגיה, שמאפשרת עבודה און-ליין מול חברות ברחבי העולם; הזמינות של כלי העבודה, כמו מחשב נייד וסמארטפון בכל מקום; והדרישות ההולכות וגוברות לעבודה סביב השעון - כל אלה הופכים את העבודה מהבית להכרחית.
בנוסף, עבודת שני בני הזוג והצורך באיזון בין הקריירה התובענית לגידול משפחה, מחייבים את המעסיקים להתחשב בעובדים ולאפשר להם לבצע חלק מהעבודה לפחות מהבית.
על-פי סקר שערכה חברת פתרונות ההדפסה זירוקס, עד שנת 2015 כ-1.3 מיליארד עובדים יוגדרו כ"ניידים", כאלה שאין להם מיקום עבודה מוגדר. מהנתונים עולה, כי 57% מהארגונים מציעים לעובדיהם אופציה לעבוד גם מהבית; 38% מהעובדים מרגישים כי הם הכי פרודוקטיביים כאשר הם עובדים מהבית; 66% מהעובדים מצפים לחיבור לרשת הארגון שבו הם עובדים מכל מכשיר בכל שעות היממה; ו-60% מהעובדים טוענים כי הם לא זקוקים למשרד כדי להיות יעילים.
לפי נתוני אתר חיפוש העבודה AllJobs, כ-9,800 משתמשים ביצעו חיפוש של עבודה מהבית במהלך החודש האחרון דרכם, ומדי חודש עולות לאתר כ-200 משרות בממוצע המוגדרות כמתאימות לעבודה מהבית. במהלך 2013, הוצעו 2,068 משרות המוגדרות כמתאימות לעבודה מהבית בהשוואה ל-2,185 משרות בתקופה המקבילה (כולל נובמבר). בנוסף, האתר מאפשר חיפוש ספציפי בכל ענפי המשרות שאפשר למלא מהבית.
כבר לא טאבו
במעבדות הפיתוח של חברת SAP, המעסיקה 750 עובדים בישראל, החלו לפני כשנה לגבש תוכנית "העסקה גמישה", שתאפשר עבודה חלקית של עובדים מהבית. בינתיים, מדובר על מינימום של יום בחודש. לדברי עירית בך, סמנכ"לית משאבי אנוש בסאפ, החברה שואפת להתחבר לטרנדים העולמיים בתחום וגם ללכת לקראת העובדים, שהדרישות מהם הולכות וגדלות בגלל שינוי בצורת העבודה, דרישות לעבודה מול חו"ל בשעות לא שגרתיות וחיבור תמידי לאימייל.
"בסייטים אחרים שלנו בעולם עובדים הרבה מאוד אנשים מהבית, ונדרשים לעבוד בשעות גמישות", אומרת בך, "מדיניות ההעסקה כאן לא הוגדרה באופן רשמי, והיה צורך להתאים אותה לדרישות".
- אנשים מבקשים לעבוד מהבית?
"הם רוצים, אבל היו מאוד זהירים בלהגיד את זה. אפשר לומר שזה היה טאבו".
- מה האינטרס של החברה לאפשר העסקה מהבית?
"צורת העבודה של עובדים השתנתה. אם אני, כמעסיקה, משנה את הציפיות שלי ודורשת מהעובדים עבודה בשעות לא שגרתיות, ולא רק מ-9:00 עד 17:00, עליי גם לבוא לקראתם. בני הזוג של העובדים שלנו גם עובדים כך, וצריך להיות מסוגלים להתאים את הסביבה לצרכים של העבודה - כמובן בתנאי שקודם כל מחוברים לצרכים של הביזנס".
- באילו קשיים נתקלתם בשלב היישום?
"אחד הקשיים הוא שרוב האנשים אצלנו עובדים בפיתוח, ויש ערך מוסף לעבודה צוותית, כשנפגשים בתחילת היום לפגישות כדי להתעדכן. אבל הקושי המשמעותי יותר הוא בנושא של אמון, ויש משהו בתרבות הישראלית שפחות פתוח להעסקה גמישה. האם העובד באמת עובד בצורה אפקטיבית מהבית? יש תחושה לחלק מהמנהלים שהם מאבדים חלק מן השליטה.
"היינו צריכים לעבוד עם העובדים והמנהלים כדי להשיג תפיסה יותר פתוחה בעניין. לאורך כל הדרך היו התלבטויות - ועדיין יש. אנחנו עובדים עם קבוצות מיקוד של מנהלים ועובדים, ובודקים את עצמנו בכל שלב. אם צריך לשנות - משנים. היקף העבודה מהבית הוא אינדיבידואלי ותלוי בביצועים של כל עובד. ברור גם שבתקופות מסוימות, זה לא יתאפשר כלל".
- ומה יוצא לחברה מזה?
"הגמישות והמקום שניתן לשיקול הדעת של העובדים חשובים להם מאוד. סומכים עליהם ויש להם מרחב תמרון. הפידבק שקיבלנו מהעובדים הוא שחשוב להם המסר שהם קיבלו, הרגישו שסומכים עליהם ושנותנים להם להחליט בעצמם. יש פה העצמה של העובד".
אפרת סלטון, יועצת ארגונית ומרצה במסלול האקדמי המכללה למינהל, מבחינה בין שני סוגי מנהלים: לסוג הראשון שייכים אלה הנוטים מטבעם לתת אמון ולבזר סמכויות. מנהלים מסוג זה סבורים שמרחב פעולה לעובד יסייע לו לבצע את עבודתו בצורה מיטבית: "למנהלים כאלה יהיה קל יותר לאפשר לעובדיהם לעבוד לעתים מהבית", היא אומרת.
לסוג השני שייך המנהל שפחות נוטה לתת אמון בעובדיו, והוא בדרך-כלל ינהל בקרה צמודה יותר, ייכנס לפרטי פרטים, וישים דגש לא רק על התפוקות של העובד אלא גם על תשומות - כגון השעה שבה מגיע העובד למשרד, הזמן שהוא מקדיש לשיחות מסדרון, לשיחות טלפון או לגלישה באינטרנט.
מנהל שמדגיש שליטה הדוקה יותר על עובדיו, ופחות נוטה לסמוך על עבודתם הרחק מפיקוחו - יתקשה יותר לשחרר את עובדיו לימי עבודה מהבית. גם אם יעשה זאת, למשל כי זה נהוג בארגון, ייטה לחוש בחוסר נוחות, ולכן עשוי להתקשר באופן תכוף לעובד שבבית, לשלוח מיילים רבים ולבדוק היכן העובד עומד ביחס למשימותיו. "עובדים רבים, בייחוד כאלה שזקוקים למרחב פעולה ועצמאות, מרגישים פחות נוח עם מנהל מסוג כזה וחשים שהוא נושף בעורפם", מוסיפה סלטון.
ומה חלקו של העובד בהצלחת מודל עבודה מהמשרד וגם מהבית? "על העובד להוכיח שהוא ראוי לאמון שנותנים בו", אומרת סלטון, "מומלץ להיות זמין בטלפון, לעדכן במייל לגבי התקדמות המשימות ולקיים שיחות שוטפות עם קולגות ולקוחות".
"תרבות הפנאי חשובה"
לעומת בך, מנכ"ל קבוצת ה-IT יעל תוכנה, נתי אברהמי, חושב שתנאי העבודה בישראל אינם מאפשרים עבודה פרודוקטיבית מהבית. "הסיבה הראשונה היא אופי העבודה בתחום ה-IT, שמבוסס על עבודת צוות", אומר אברהמי. "בעיה שנייה היא תרבות החיים בישראל, שאינה תומכת בעבודה מהבית. קודם כל, הילדים בגילאי גן ובית ספר חוזרים הביתה מוקדם. בתים רבים בישראל אינם רחבי ידיים, כמו למשל בארה"ב, שבהם יש חדר עבודה עצמאי שניתן להסתגר בו. הרבה פעמים פינת העבודה נמצאת במטבח או בסלון ואין אפשרות לעבוד.
"בנוסף, המרחקים מהעבודה כאן הם לא כל-כך גדולים. אם הייתי צריך לעבוד מהבית זה היה קשה מאוד. צריך משמעת חזקה".
ומה לגבי טשטוש הגבולות בין העבודה לבית? בך סבורה שהעובדים בכל מקרה עונים לטלפונים ומשיבים לאימיילים מהבית, אבל סומכת עליהם שיוכלו לתעדף את המשימות ובכל זאת לפנות זמן גם לחיים הפרטיים. אברהמי לעומת זאת דוגל בהפרדה כמעט מוחלטת.
"רוב העובדים שלי, ברגע שהם מגיעים הביתה, הם משוחררים עד למחרת", אומר אברהמי. "רק במקרים מיוחדים צריכים לנהל שיחה בשעות הערב. תרבות פנאי ומשפחתיות הן מאוד חשובות. אנחנו חיים בעידן שבו גם מנהלים בעולם ה-IT צריכים להבין שעובד אינו יעיל כשהוא עובד 70 או 90 שעות בשבוע. אני לא מאמין בעבודה מטורפת".
