האגדה מספרת שכשההורים שלנו היו צעירים, האדם הממוצע יכול היה להסתפק רק בתעודת בגרות כדי להתקבל לעבודה רצינית, ודור המילניום כבר גילה שבשביל לעבור את שלב קורות החיים, חייבים שיהיה ברזומה תואר ראשון כלשהו לפחות. אך הזמנים משתנים ונדמה שיש נורמה חדשה בשוק העבודה; היא אמנם עוד בחיתוליה, אבל נדמה שלא מעט חברות, וביניהן גם חברות היי-טק, לא דורשות תואר אקדמי כרף כניסה לקבלה לעבודה.
"בשוק ההיי-טק מדברים על אזור ה-200 עד 250 אלף עובדים בישראל", מספר נועם מרדכי מנהל הפיתוח העסקי של חברת gloat (וורקי לשעבר), המחברת בין מחפשי עבודה לחברות היי-טק, "מתוך רבע מיליון העובדים בשוק, כ-15% אינם בעלי תואר ראשון, או שלא סיימו את הלימודים לתואר אקדמי מלא".
איך זה יכול להיות?
"בזמן האחרון הולכת וגוברת מגמה, גם בשוק ההיי-טק בפרט וגם בשוק העבודה בכלל, בה המעסיקים הרבה יותר פתוחים לקבל מועמדים בלי תואר", משיב נועם, "זה קורה מכמה סיבות: הסיבה הראשונה היא הצורך האדיר בעובדי היי-טק - חברות צומחות ומגייסות עשרות ולפעמים מאות עובדים. החברות גם נלחמות בינן לבין עצמן על 'טאלנטים' בדגש על מקצועות ספציפיים כמו אלגוריתמאים, מפתחי תוכנה, מדעני דאטה ועוד. כל אלה מייצרים משחק מאוד חזק של היצע וביקוש, במסגרתו חברות פתוחות לקבל אנשים עוד לפני שיש להם תואר ראשון, או ללא תואר בכלל".
"הסיבה השנייה היא העובדה שהשוק היום יותר מוכוון על כישרון ופחות על ידע. היום החברות מעדיפות למצוא קודם כל אנשים מוכשרים, ללא קשר אם יש להם תואר או אין להם תואר, ולהעניק להם את הכלים והידע בעצמן. החברות יודעות איך לסנן ומייצרות תהליכי מיון רלוונטיים כאלה שלא בהכרח לוקחים את התואר בחשבון, אלא מראים את הכישורים, היצירתיות והיכולות של המועמד".
אז אפשר לומר שהמושג "תואר ראשון" בתחום ההיי-טק הוא פאסה?
"למרות כל הנתונים, אנחנו עדיין לא נמצאים שם", הוא ממהר לצנן את ההתלהבות, "גם היום, אם יש לך ביד תואר ראשון הסיכויים שלך להגיע לראיון עבודה יהיו גבוהים יותר מאשר של מועמד דומה בלי תואר. כלומר משלב הגשת קורות החיים ועד לשלב הזימון לראיון העבודה - יש יתרון מובהק לבוגרי תואר. מה שכן, הנתונים מראים כי אם המועמד הצליח להגיע לראיון למרות שאין לו תואר, הסיכויים שלו להתקבל זהים למועמד דומה שכן בוגר תואר".
עדיין יש חשיבות גם למוסד בו המועמד למד את התואר הראשון?
אז למה זה קורה בעצם? אם בעבר הדרך לחפש עבודה הייתה להפיץ את קורות החיים לכל מיני כיוונים ולקוות שמשהו יתפוס, היום יש מגמה של פרסונליזציה בבחינת הצעד הבא בקריירה. כלומר, אם בעבר היה למועמד מעט מידע, היום בעידן הרשתות החברתיות יש שפע של הצעות ומידע מקיף על כל אחת מהן, מה שמאלץ אותו לשקול מה הוא רוצה שיהיה הצעד הבא בקריירה שלו, באיזה מקום בעולם, באיזה עולם תוכן ועוד.
המועמד יכול להתקדם לא רק ליניארית (ממפתח לראש צוות) אלא גם הוריזונטלית (מנהל פיתוח עסקי שעוסק גם במרקטינג או פיתוח) והשוק מעודד תנועה רוחבית כזו. "כל התפיסה של שוק העבודה משתנה", מספר נועם, "מהמקום הזה ההבנה היא שאם יבואו וישאלו מישהו מה הוא רוצה לעשות מחר בבוקר – רוב הסיכויים שהוא לא יידע לענות".
"זו מגמה שמתרחשת לא רק בשוק הישראלי והיא מאפיינת בעיקר את ילידי שנות ה-80 צפונה, שמחליפים עבודה כל שנתיים או שלוש. יש להם תשוקה מטורפת כדי להבין מה הצעד הבא בקריירה, מה שהופך את הכל ליותר דינאמי. החברות בהתאם פתוחות לקבל סוגים שונים של אנשים, בעלי מקצועות, כישורים ואפילו תארים שאינם בהכרח ממקצועות הקשורים באופן ישיר לתחום העבודה".
ואיך כל המגמות האלו משפיעות בפועל על תהליך חיפוש העבודה?
"כדי למנף את המגמה ולעשות לה אוטומציה פיתחנו מערכת שמשתמשת בכלים של בינה מלאכותית ועושה פרסונליזציה לחוויית החיפוש. העובדה שזה קורה דרך הטלפון בכל שעה ובכל מקום,פותחת עולם של אינסוף הזדמנויות לבנות את הקריירה".
ומה אומרים בשטח?
אם כך, נראה שהשינוי כבר כאן, אבל האם מדובר בתופעה חיובית שתיטיב עם השוק או דווקא תהפוך אותו לפרוץ? ובכלל כמה קריטי התואר הראשון להמשך קריירת ההיי-טק?
שמוליק וסרמן, מייסד שותף ומנכ"ל חברת LiveU – טכנולוגיה המספקת הזרמת וידיאו לייב, מאמין כי מדובר במגמה חיובית: "תעשיית ההיי-טק בישראל מאוד איכותית ולראייה התוצאות העסקיות שלה בארץ ובעולם. התעשייה מושתתת על כוח אדם איכותי, יצירתי ובעל מוטיבציה להצלחה. אין ספק שהמוסדות האקדמיים תורמים להצלחה הזו כאשר הם מכשירים את הסטודנטים מבחינה מקצועית ובנוסף מציבים בפני הסטודנטים מגוון רחב של אתגרים שדומים, בצורה זו או אחרת, לעולם האמיתי".
"יחד עם זאת, יש בדור הצעיר לא מעט אנשים מוכשרים אשר עונים על כל אחת מההגדרות הנדרשות (איכות, יצירתיות ובעלי רצון להצליח), וגם להם יש מקום בתעשייה שלנו. ישנן לא מעט חברות שמעבירות ומכשירות בעצמן אנשים המגיעים ללא ידע מוקדם, ובכך מבטיחות ויודעות לבצע בקרה על העובדים שהן מגייסות. היתרון הבולט הוא שכוח האדם הזה הוא בגדר 'החומר ביד היוצר', כלומר, ניתן לעצב את האנשים הללו ולהתאים אותם לאתגרים הממוקדים של החברה".
שגיא דודאי, סמנכ"ל פיתוח ב-VONAGE - ספקית שירותי תקשורת מבוססי ענן המפעילה את מרכז הפיתוח שלה בישראל, דווקא חושב כי התואר היה ועודנו פקטור משמעותי במוכנות המועסק לשוק ההיי-טק: "אני מאמין כי תואר מקנה ידע בסיסי בתחומים רבים ומאפשר פיתוח כלים לא טריוויאליים העוזרים לאלה המשתלבים בתעשייה. האתגרים מולם עומדים הסטודנטים במהלך התואר, כמו הצורך ללמוד חומר לבד ולהתמודד לבד עם בעיות שלא ראו בעבר, מכין אותם לאתגרים עימם הם הולכים להתמודד בהיי-טק. בנוסף, הכלים אותם רוכשים בוגרי האוניברסיטאות מעודדים דרכי חשיבה יצירתיות ותורמים להבנה עמוקה יותר של הבעיה. בסופו של יום, התואר מאפשר לבוגרים להיות טובים יותר במה שהם עושים ולחברות ההיי-טק ליהנות מאותם תוצרים".
למרות זאת, גם בחברה של דודאי ניתן למצוא עובדים שאינם בוגרי תואר אקדמי. אחת כזו היא אילנה גולדמן, בודקת תוכנה בצוות Mobile & Messaging בחברת VONAGE.
"התקבלתי לעבודה בVonage לאור ניסיון שרכשתי בצבא", מספרת גולדמן, "ולאחר שעשיתי בגרות בהיקף של 5 יח״ל בבית הספר בו למדתי, ועוד 5 יח״ל נוספות בתכנון מערכות במכון ויצמן. הניסיון שצברתי לפני שהגעתי לחברה היווה עבורי נקודת פתיחה וכניסה לעולם הזה, בעוד נקודת הכניסה עבור שאר חבריי לעבודה היה תואר במדעי המחשב או הנדסת תוכנה וגם ניסיון צבאי. הידע התיאורטי והמעשי שיש להם אכן גדול יותר משלי, וכן יש להם ידע במגוון תחומים רחב יותר, אבל שותפיי לעבודה עוזרים לי להתגבר על הפער הזה ומלמדים אותי ונותנים לי כלים כדי שאוכל להשלים את הפערים בעבודה, במידה ויש כאלו".
היית מגדירה את העובדה שאין לך תואר ראשון רלוונטי כיתרון או חיסרון?
"יש פער בין התפקידים של אלו שכן למדו תואר לבין אלה שלא. ישנם מקרים יוצאים מן הכלל בהם עובדים ללא תואר אבל בעלי ניסיון צבאי עשיר למשל - מגיעים לתפקידי פיתוח. בתפקיד של בדיקת תוכנה אכן נדרש פחות ניסיון וידע מאשר בתפקידי פיתוח וזהו החיסרון המשמעותי ביותר. מה שכן, אצלנו בחברה ברגע שאתה מוכיח ידע או רצון ללמוד ולהתרחב לתחומים נוספים תמיד יהיה מי שייתן לך את ההזדמנות ואת הבמה לעשות זאת".
