מאז יצא לדרך מבצע שומר החומות, עם התרחבות הירי לאזורים נוספים בישראל וההקצנה באלימות בתוך החברה הישראלית, המצב הביטחוני שלנו תופס מקום מרכזי גם בדיווחים בכלי תקשורת ברחבי העולם. אנשים העובדים בענף הייטק שמנהלים כדרך קבע שיחות, מיילים ומפגשי זום בינלאומיים, החלו להישאל מצד קולגות מחו"ל על הנעשה בישראל ומצאו עצמם נדרשים להפוך לשגרירי הסברה של המדינה מול אנשים שכלל אינם מבינים את המצב - והכל תוך ניסיון לשמור על אווירה טובה, שלא תפגע במרקם העדין בשל ערבוב הפוליטיקה.
"היו תרחישים שבאמצע פגישות וידאו בזום התחילה אזעקה, אנחנו מתנצלים ומסבירים מהר שאנחנו חייבים לעצור, לעבור למרחב מוגן ושנמשיך את הפגישה בקרוב", אומר עמית ביבאס, מחברת ההייטק אופטימוב, "אנחנו חברה גלובלית ולכן רוב השיחות שלנו הן עם אנשי קשר הנמצאים מעבר לים. שואלים אותנו בשיחות איך המצב נראה מנקודת מבטנו. אנחנו מסבירים שאנחנו ערוכים, שיש מקלטים, שאנחנו מתורגלים ויודעים מה לעשות. גם בלי שצצה אזעקה כל השיחות בימים אלו מתחילות בשאלות נימוסין על המצב הבטחוני".
"אנחנו שמים לב שהתמונה המשתקפת במדינות זרות היא שאנשים בטוחים שאנחנו תחת אש בלתי פוסקת גם בתל אביב. למרות שבפועל אנחנו מצליחים לקיים את הדברים החשובים ולא נצורים במקלטים. אנחנו מוצאים את עצמנו מרגיעים את הצד השני שזו תקופה לא נעימה אבל נעבור אותה".
לא קל להיות עולה חדש בזמן הזה בחוסר וודאות, היה לי מחסור בהמון מידע בסיסי, כמו איך לפעול כשנשמעת אזעקה? כמה זמן הכל יימשך? מתי נוכל לחזור לשגרה? ומה התרחישים שיכולים לקרות? שמחתי שעובדים ומנהלים בחברה עוטפים אותנו גם מחוץ לזמן העבודה ומדברים איתנו גם בלילה כשמופעלות אזעקות וגם מיד בבוקר".
חלק מהסברת המצב נעשית גם לקהל שנמצא בישראל. בשנים האחרונות, וגם בתקופת הקורונה, עלו לישראל אלפי עולים חדשים בוגרי מסלולים טכנולוגיים, שהגיעו ללא משפחותיהם וניצלו את ההזדמנות להשתלב בחברות הייטק, בהן לרוב חסם השפה אינו מהווה בעיה.
"אנחנו משמשים כמקום עבודה למספר עולים חדשים שמעולם לא חוו תרחיש של ירי טילים, הם נמצאים בישראל ללא משפחה ולא הכינו אותם למצב הנוכחי", אומר דמי בן ארי, ממייסדי חבר הסייבר Panorays. "מהרגע הראשון דאגנו להסביר את המצב לעובדים וללוות אותם בתקופה זו גם מחוץ לשעות העבודה, כדי שלא יהיה להם ספק שאנחנו איתם בכל רגע, עם נוכחות מלאה של דאגה ורצון לסייע בכל מה שניתן."
אלקסיס רומרו, עולה חדשה מארה"ב המועסקת ב-Panorays, מספרת על התחושות: "זו פעם ראשונה שלי שאני בסיטואציה כזו, עליתי לישראל לפני שנה ללא בני משפחה ואני שוכרת דירה בתל אביב עם בן זוגי, שגם הוא עולה מארה"ב. לא קל להיות עולה חדש בזמן הזה בחוסר וודאות, היה לי מחסור בהמון מידע בסיסי, כמו איך לפעול כשנשמעת אזעקה? כמה זמן הכל יימשך? מתי נוכל לחזור לשגרה? ומה התרחישים שיכולים לקרות? שמחתי שעובדים ומנהלים בחברה עוטפים אותנו גם מחוץ לזמן העבודה ומדברים איתנו גם בלילה כשמופעלות אזעקות וגם מיד בבוקר".
בן ארי מוסיף: "חלק מהעובדים שכחו דברים במשרד, אנחנו אוספים את הפריטים עבורם ושולחים את הציוד אליהם הביתה. בנוסף אנחנו מאתרים עבורם מקלטים ומרחבים מוגנים באזור מגוריהם, בודקים שכולם מסתדרים בבתיהם ואם מישהו צריך סיוע מיוחד כמו מקום לינה. מעבר לזה, כל העובדים קיבלו שוברים להזמנת אוכל הביתה."
"עוד מהתחממות הגזרה בדרום הארץ, אנשים מרחבי העולם שעובדים עם ישראל ועוקבים אחר החדשות, החלו לשאול על המצב ברגישות. בסך הכל אנחנו כפר גלובלי קטן ואנשים שעובדים יחד במשך שנים דואגים אחד לשני", אומרת מיכל הרשטיין, מחברת הפינטק Tipalti. "בגלל ההצלחה של ההייטק הישראלי בעולם, יש המון אנשים ממדינות שונות שעובדים עם ישראל, ולכן הם יותר מודעים למה שקורה פה. בשיחות עם חו"ל אנשים בצד השני עלו עם ידע שלא ישנו בלילה בגלל הירי. אנחנו רואים זאת גם במישורים אחרים, נניח סביב התקדמות חיסוני הקורונה, ששאלו אנשים בחברה לגבי התחושות לאחר החיסון".
"אני עונה שהחיים ממשיכים ואנחנו לא נכנעים למצב"
"זה פועל לשני הכיוונים, גם אנחנו רגישים כלפי תקופות קשות שלהם, למשל התפרעויות בניו יורק מלפני מספר חודשים. יש לנו קבוצות עבודה גלובליות בין עובדי החברה וכולם שואלים שם על המצב בארץ. יש שם גם ישראלים שחיים בחו"ל, ועבורם לא מדובר רק בשיח מתוך סקרנות, אלא גם בדאגה כי ההורים, האחים והחברים שלהם חיים פה. במקרים כאלו אנחנו בודקים אם העובד שנמצא בחו"ל בסדר ואם אנחנו יכולים לעזור במשהו", אומרת הרשטיין.
אנשים ממדינות שונות שאני עובדת מולם, שואלים אם אולי אעדיף שנדחה שיחות לשבוע הבא - בגלל המצב הבטחוני שמקשה עלינו. אבל אני משדרת שהמצב לא משתק אותנו ואנחנו ממשיכם הלאה למרות הכל", אומרת שרון זלצברג, מחברת הסייבר Guardicore. "עניתי שזה היה לילה קשה, קמנו חמש פעמים למרחב המוגן באמצע הלילה ולכן התחלתי את היום קצת מאוחר עם השלמת שעות שינה. אבל הכל כרגיל מבחינת העבודה, אני לא מבטלת שיחות או פגישות. ההיפך - אני צריכה יותר לדבר ולתקשר את המצב כי אנשים שואלים מה קורה. אני עונה שהחיים ממשיכים ואנחנו לא נכנעים למצב".
"במסגרת תפקידי כמנהלת שיווק גלובלי, יש לי קשר שוטף עם שווקים זרים רבים, כמו מרכז אמריקה, ומדינות אירופה. גם אנשים שלא היו לי שיחות מתוכננות איתם, יצרו קשר כדי להתעדכן ולשמוע ממקור ראשון מה קורה. מהר מאוד הרגשתי שאני צריכה לשתף פוסטים בנושא בחשבונות המדיה החברתית שלי, כי בטח רבים אחרים רוצים לשאול ולהתעניין אבל לא נעים להם ליצור קשר בעניין הזה. למרות היום העמוס, מצאתי את הזמן לעשות שיחות הסברה. דבר ששמתי לב אליו הוא שאנשים בחו"ל לא מאמינים למידע המדווח דרך כלי התקשורת, השיח מתנהל בטון שהם רוצים לדעת מה באמת קורה, כי לדעתם התקשורת לא מדויקת".
