זה קרה בחדר הניתוח במרכז רפואי באזור השרון. הצוות הרפואי התכונן לצנתור במטופל. במהלך ההתארגנות לניתוח הגיע למקום עובד של חברה המספקת ציוד מתכלה לחדרי ניתוח. לטענת ג', שהיה בחדר הניתוח, בינו לבין אותו עובד של החברה פרץ ויכוח בנוגע לשתיית קפה.
בין השניים פרץ ויכוח נוקב וחריף. העובד של החברה עזב את החדר בזעם וכאשר חזר כעבור זמן קצר אמר ל-ג', כך על פי גרסתו: "יא הומו. מזדיין בתחת" וקינח בעוד קללה 'עסיסית'.
ג', זעם והגיש תביעת לשון הרע לבית משפט השלום בתל אביב נגד החברה בה מועסק אותו עובד שכינה אותו 'הומו', בטענה שהדבר פגע בשמו הטוב ויש בכך משום הוצאת לשון הרע. הוא תבע פיצוי של כ-100 אלף שקל.
בכתב התביעה נטען, כי העובד של החברה השפיל וביזה אותו בפני חבריו לעבודה בשל נטייתו המינית. "החברה של אותו עובד לא גינתה את דבריו ויש לה אחריות על הדברים שאמר כלפיי", טען ג', "יש פה פגיעה בפרטיות עד כדי הטרדה מינית. החברה התנהלה בעניין ברשלנות ובחוסר זהירות. נגרם לי נזק נפשי שמצדיק מתן פיצוי בלי הוכחת נזק". לדבריו, העובד של החברה אינו מכחיש את הדברים שאמר לו ופגעו בפרטיותו.
החברה מצידה הגישה כתב הגנה בו ביקשה לדחות את התביעה על הסף, בנימוק שאין לה אחריות על דברי העובד שלה.
ואכן, השופט רונן אילן דחה את התביעה של ג' בנימוק שלא הוכח כלל שהדברים שהטיח בו עובד החברה היו בפני אנשים רבים כפי שטען, ואין בהם משום לשון הרע, פגיעה בפרטיות או עד כדי הטרדה מינית.
בפסק הדין ציין השופט כי שני עובדים שהובאו להעיד מטעמו של ג' טענו שלא שמעו את חילופי הדברים בין ג' לעובד של החברה כיוון שהיו מחוץ לחדר. "התברר שלא הוצגה עדות לכך שאפילו אדם אחד, זולת התובע שמע את הדברים ובהיעדר ראייה שכזו, לא התקיים יסוד הפרסום ואף בכך די כדי לדחות את התביעה", ציין השופט.
לדבריו, כפי שתיאר ג' את הדברים הרי לא מדובר בהוצאת לשון או בפגיעה בפרטיות אלא לכל היותר בדברים שלא חרגו משפת רחוב רדודה, שפה שיש בה כדי להביך את הדובר ולאו דווקא את התובע.
בנוסף לדחיית התביעה, השופט חייב את ג' לשלם לחברה הנתבעת הוצאות משפט בסכום של 6,800 שקל.