שכר מינימום הוא סוגייה חברתית-כלכלית משמעותית לא רק בישראל שנתונה בוויכוח. בכל משק חלק לא מבוטל מהמועסקים משתכר שכר מינימום שנקבע על-ידי הממשל, ורק נכונות של המעסיק הפרטי לשלם יותר משכר זה תגדיל את הכנסתו של אותו עובד. בארה"ב, שכר המינימום הפדרלי (כלומר, כלל-מדינתי) עומד על 7.25 דולר בשעה, אך בשנה האחרונה יותר ויותר מדינות בארה"ב, דוגמת לוס אנג'לס, החליטו להעלותו ל-15 דולר בשעה.

בכל זאת, שכר המינימום הפדרלי נותר בעינו, ושיעורו מהשכר החציוני (פקטור מהותי להערכת שכר מינימום) נמוך באופן משמעותי מרמת השיא שלו בשנת 1968: 37.1% לעומת 52.1%, כפי שעולה ממחקר מקיף של מכון המחקר האמריקאי Economic Policy Institute (רש"ת: EPI).

עוד בלימודים וקריירה:

"שכר המינימום אפילו לא הדביק את קצב האינפלציה משנת 1968, אחרת הוא היה עומד עכשיו על 9.54 דולר בשעה - 32% מעל רמתו הנוכחית", נכתב במחקר.

לטענת מכון המחקר, ארה"ב יכולה להרשות לעצמה להעלות במנות את שכר המינימום הפדרלי ל-12 דולר בשעה עד שנת 2020, כלומר חמש שנים מהיום. "שכר של 12 דולר בשעה יחזיר את רצפת השכר לרמתה - כשיעור משכר חציוני - כפי שהייתה בשנת 1968, וזאת בהנחה קונסרבטיבית שלא תהיה עלייה משמעותית בשכר החציוני. כך, השיעור יעמוד על 54.1%", נכתב.

לפי המחקר, במקרה של עלייה שנתית ריאלית של 0.5% בשכר החציוני עד 2020, השיעור לעיל יעמוד על 49.9%, כלומר המטרה תושג.

 

ומדוע טוען EPI שהעלאת שכר המינימום ל-12 דולר בשעה עד 2020 נכונה ואפשרית כלכלית? ראשית, בהווה רמת הפריון של העובד הממוצע כפולה מזו שהייתה ב-1968. "באופן כללי, שכר צריך לעלות במקביל לעלייה ברמת הפריון, וזה אכן מה שקרה בארה"ב מתום מלחמת העולם השנייה ועד סוף שנות ה-70. אך מאז, קצב עליית השכר לא הדביק את קצב עליית הפריון לעובד", נטען במחקר. "שנית, עובדים בשכר מינימום הם יותר מבוגרים ומשכילים, ולכן יותר בעלי ניסיון תעסוקתי היום מאשר בשנת 1968. באותה שנה, לדוגמה, רק 17% ממקבלי שכר המינימום היו בוגרי קולג' לפחות ואילו בשנת 2012 מדובר היה על 46%".

כמו כן, טוען EPI, המספר הגדל של מדינות בארה"ב שמעלות את שכר המינימום בגבולותיהן ואינן מחכות להעלאת השכר הפדרלי צריך להאיץ בממשל האמריקאי להעלות את השכר הפדרלי.

  >>מתלבטים מה ללמוד? המומחים שלנו מחכים לייעץ לכם בחינם>>