מה הייתם עושים אם הייתם מגלים שמאחורי גבכם הוקמה קבוצה של העובדים בחברה (שאינכם חברים בה כמובן), שכל מטרתה היא להשמיץ אתכם? ומה היה קורה לו הייתם מגלים שמדובר בעובדים שלכם שמרכלים עליכם, מעבירים תמונות לא מחמיאות שצולמו בסתר או מעלים ממים סאטיריים שמוציאים את הדברים שאמרתם מהקשרם?
באחת מקבוצות הפייסבוק שנועדה לשאילת שאלות ולקבלת תשובות ממומחים בתחום, פורסם לאחרונה פוסט שמתאר את אותה סיטואציה בדיוק: רעות (שם בדוי), מנהלת בכירה בחברה מוכרת, סיפרה כי גילתה במקרה שהקימו קבוצת פייסבוק בשם: "הקבוצה נגד רעות" - כלומר נגדה. היא הבינה שמפעילי הקבוצה הם העובדים הכפופים לה, ושלמעשה מדובר בקבוצת שטנה שעושה לה דמוניזציה ומכפישה את שמה. רעות התייעצה כיצד עליה לפעול מבחינה משפטית, ובתגובות שקיבלה הסתבר שהיא ממש לא הראשונה שזה קורה לה.
במחקר שנערך על ידי הפסיכולוג התעסוקתי איתן מאירי ופורסם ב-TheMarker, נמצא כי קרוב למחצית מכלל העובדים השכירים במשק חווים התעמרות כזו או אחרת במהלך שנות עבודתם, ולפי פרופ' סיביל היילברון וד"ר יריב איצקוביץ' ממכללת כנרת, 30% מכלל העובדים בישראל חווים התעמרות ברמות שונות. להתעמרות במקומות עבודה יש ביטויים שונים ומגוונים: אלימות מילולית, צרחות, קללות, האשמות שווא, חרמות, נידוי, הפרת זכויות ועוד. עובד שהופגנה כלפיו התעמרות חש מבוזה ומושפל במקום העבודה והצלקות הנפשיות שמלוות אותו, לא נופלות מאלו של התעללות פיזית ועשויות ללוות אותו שנים ארוכות.
לחוויה הזו יש השפעות מרחיקות לכת; לפי נתוני משרד הכלכלה 45% מהעובדים שחווים התעמרות סובלים מבעיות בריאות ועלולים לסבול גם מבעיות נפשיות. המצב עשוי להיות כה חמור עד שקרוב ל-10% מההתאבדויות בארץ נובעות, לפי ההערכות, מהתעמרות בעבודה. לתופעה הזו ישנן גם השלכות כלכליות - אצל מחצית מהעובדים חלה בעקבות ההתעמרות בעבודה ירידה במוטיבציה ואצל 11% מהם הובילה ההתעמרות לחוסר תפקוד מוחלט. על פי נתוני משרד הכלכלה, המשק הישראלי מפסיד שני מיליון ימי עבודה בשנה בשל התעמרות בעובדים, נזק שיכול להגיע למיליארדי שקלים.
הצלקות עשויות ללוות את העובד שנים ארוכות
בשנים האחרונות גובשה על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, לפיו חל איסור על מעסיק, מנהל, עמית לעבודה וכל אדם אחר להתעמר בזולתו במסגרת העבודה, ונקבעו פיצויים של עד 120 אלף ש"ח ללא הוכחת נזק למי שהתעמרו בו. על פי הצעת החוק התעמרות נחשבת ל"התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה". הצעת החוק אמנם עברה בקריאה טרומית ביולי 2015, אך מאז היא נותרה על כנה ולא קודמה. הפתרון היחיד שעומד כרגע בפני מי שחווה התעמרות במקום עבודה הוא לפנות לערכאה משפטית – בתי הדין לעבודה.
"התעמרות בעבודה או 'העסקה פוגענית' (המונח המשפטי), היא תופעה נפוצה בשוק העבודה הישראלי", אומר עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון, (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), "מדי שנה מוגשות לבתי הדין האזוריים לעבודה עשרות תביעות, כאשר ברור לכולם כי הרוב הגדול של המקרים כלל אינם מגיעים לבתי הדין. חשוב לציין כי מרבית התביעות שמוגשות לבתי המשפט כוללות, פרט לסוגיית ההעסקה התובענית, גם טענות כנגד פיטורין שלא כדין – מאחר ורוב המקרים של התעמרות מסתיימים בסיום יחסי העבודה".
אם מחליטים להגיש תביעה, על איזה סכומים מדובר?
עד כמה שכיח מקרה כמו של רעות - בוס שסבל מהתעמרות מצד עובדיו?
"מדובר במקרים נדירים יחסית. לרוב, במקרים שמגיעים לבתי המשפט וגם באלה שאינם מגיעים לערכאות משפטיות, הטענות הן של עובדים כלפי מנהלים או מעסיקים ולא להיפך", הוא מסביר, "זה כמובן הגיוני; הכוח והסמכות נמצאים בידי המעסיק או המנהלים, והעובד הוא זה שכפוף להם. עם זאת, בשוק העבודה המודרני, קל מתמיד לעובדים להתאחד נגד מנהלים, מעסיקים או עובדים אחרים; בדיוק כמו במקרה של רעות, הרשתות החברתיות הופכות את היכולת של העובדים להתאגד או להתעמר באחרים לפשוטה מתמיד".
"אני ממליץ לרעות לפנות לערכאה משפטית ולתבוע את העובדים שפגעו ופוגעים בה באופן יומיומי, ולתבוע פיצויים על עוגמת הנפש שנגרמה לה. במידה והתמונות שפורסמו על ידי העובדים צולמו במקומות פרטיים (למשל, בביתה הפרטי או כאשר היא נמצאת בשירותים המשרדיים), מדובר גם בחדירה לפרטיות".