שמעתם את האמרה "השכלה לא מקבלים. השכלה משיגים"? ובכן, בשנים האחרונות, ההכרחיות של השכלה אקדמית בשביל המוביל להצלחה - כבר לא מובנית מאליה כמו שהייתה פעם. נהפוך הוא, מכל עבר נשמעים יותר ויותר קולות שאומרים שניסיון מקצועי עדיף בהרבה, כל עוד אתם לא מבקשים להיות רופאים או עורכי דין.
וכדי שלא תגידו שמדובר במגמה שאנחנו המצאנו, מצאנו כמה מקצועות שווים במיוחד שבתחומם תואר אקדמי ממש לא נדרש בקורות החיים:
תקשורת
תואר בתקשורת זה נחמד, אבל מדובר בתואר תיאורטי ברובו, שלא ממש יפתח לכם את הדלתות למערכת החדשות. למעשה, כשמדברים על תחום שבו הניסיון הוא מילת המפתח ולא ההשכלה, תחום התקשורת הוא דוגמא קלאסית. במקום תואר, אגב, קיימים קורסי הכשרה קצרים וממוקדים יותר. אם אתם בוחרים בכל אופן ללכת על תואר - לפחות תנסו לשלב עבודה תוך כדי.
ולראייה: יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, לא רק שלא למד לימודים אקדמיים, אלא גם לא קיבל תעודת בגרות. בכל זאת, עומד מאחוריו ניסיון עיתונאי עשיר, שהתחיל עוד בשירות הצבאי ב"במחנה", עבר דרך טור שבועי ב"ידיעות אחרונות", הגשת תכניות בידור ואירוח והגיע עד הגשת מהדורת "אולפן שישי" היוקרתית של חדשות ערוץ 2.
ניהול
תואר במנהל עסקים לא יהפוך אתכם למנהלים טובים. או למנהלים, נקודה. מה כן יהפוך אתכם למנהלים טובים? אישיות מתאימה, וכמו שתוכלו לנחש - ניסיון. אם אתם בכל זאת ממש רוצים ללמוד מנהל עסקים, השמועות אומרות שעדיף לחכות עם זה לתואר השני. בתואר הראשון, לעומת זאת, כדאי לבחור בתחום שפשוט מעניין אתכם, בין אם מדובר בפיזיקה, בלשנות או סוציולוגיה. רוב המעסיקים יעריכו אתכם יותר, שכן רכשתם השכלה שאותה, בניגוד לניהול - הם לא יכולים להעניק לכם בעצמם.
ולראייה: מסקר שנערך על ידי פורטל הניהול PROSO בשנת 2013, עולה כי ל-34% מהמנהלים בישראל אין תואר אקדמי כלשהו, ול-62.9% אין תואר בניהול או במנהל עסקים. מעבר לכך, רק 5.8% מהמנהלים חושבים שתואר בניהול יישומי בעבודה.
היי-טק
אנשי היי-טק נכנסו מזמן לרשימת התחומים האקסקלוסיביים, לצד מקצועות כמו רופאים וטייסים. אז כן, אתם יכולים ללמוד מחשבים באוניברסיטה ולהיות מתכנתים מעולים, אבל נראה ש"גאוני המחשבים" האמיתיים - אלה שלמדו לתכנת לבד מול המחשב בבית איפשהו בבית הספר היסודי - לא צריכים שום תואר.
ולראייה: חברות היי-טק רבות יגייסו אתכם ללא תואר אקדמי, כשהיכולות והניסיון המקצועי שלכם (8200 מישהו?) - משחקים תפקיד מרכזי. ולא באמת חשבתם שנסיים בלי להזכיר את ביל גייטס, שפרש מהתואר הראשון בהרווארד כי הלימודים לא עניינו אותו, נכון?
מרצים
מרצים באקדמיה, ללא תואר, כנראה שלא תהיו. אבל מרצים פרטיים, לעומת זאת, כאלה שמזמינים אותם באי אילו כנסים כי הם מעניינים ומעוררי השראה - זה כבר סיפור אחר לגמרי. מה אתם צריכים בשביל זה? עמידה מול קהל, כריזמה, תובנות מעניינות, ניסיון חיים ויחסי ציבור.
ולראייה: שיטוט מהיר באתרי מרצים מעלה אינספור מרצים מבוקשים בנושאי מנהיגות, העצמה אישית, עסקים, אקטואליה וחברה, משפחה וזוגיות, תרבויות זרות ובעצם מה שלא תרצו - רבים מהם ללא תואר אקדמי.
כנסת ישראל
אנחנו לא בטוחים אם זה יפתיע אתכם או לא, אבל הדבר היחיד שאתם צריכים כדי להציע את עצמכם לכנסת ישראל, הוא להיות אזרחי המדינה, בני 21 ומעלה (ולא להיות עובדי מדינה, שופטים או אנשי צבא).
ולראייה: זו כבר הפעם השנייה שיאיר לפיד, שהקים את מפלגת "יש עתיד" בשנת 2012, מככב ברשימה, אבל אולי תתפלאו לגלות שהוא ממש לא היחיד. למעשה, כמעט רבע מחברי הכנסת ה-19 לא סיימו תואר ראשון. בין חברי הכנסת בהווה ובעבר שוויתרו על הישיבה בספסלי האקדמיה, תמצאו את לימור לבנת, יולי אדלשטיין, מירב מיכאלי ואורית סטרוק.
"האם ההשקעה בלימודים תכניס לי עוד כסף בעתיד? לדעתי, התשובה היא לא"
והנה עוד כמה דוגמאות לאנשים שהצליחו גם בלי תואר אקדמי:
קארין בנטל (22), מנהלת חשבונות, תל אביב
"אני עובדת כמנהלת חשבונות ארבעה חודשים. מצאתי את המשרה באחד מאתרי הדרושים, ואני רואה את עצמי ממשיכה בה. עדיין לא החלטתי אם אעשה תואר או לא; בינתיים אני רוצה לחיות את העיר, ואם אלמד זה יהיה משהו שבאמת מעניין אותי, לאו דווקא משהו שיביא לי תועלת כלכלית. השכר שלי היום מספיק לחיים בתל אביב, שכר דירה וקצת אקסטרה.
"אני מרגישה את הלחץ החברתי. זה מאוד במוסכמות: לסיים צבא, לטייל, לעשות תואר. כשאנשים שומעים שעברתי לתל אביב הם שואלים אותי אם אני לומדת. כשאני משיבה בשלילה הם שואלים אם אני מתכננת ללמוד, וכשאני עונה שאני לא יודעת, הם אומרים כזה 'אוי, טוב'. בכל אופן, אני ממליצה להיכנס ישר לשוק העבודה, למי שמרגיש שזה מתאים לו".
שחר גלעד (24), בעל עסק בתחום השיווק באינטרנט, בית דגן
"הגעתי לעבודה הזו לפני שלוש שנים, בעקבות שיחה עם חברים של אחי הגדול, שמתעסקים בתחום. הם סיפרו לי על התחום ומשם התחלתי ללמוד אותו דרך האינטרנט וגם נרשמתי לקורס מקצועי. היום אני מרוויח 15-20 אלף שקל בחודש.
"לא רציתי לעשות תואר ובסיומו לשאול את עצמי האם זה מה שאני באמת רוצה; החלטתי קודם כל להתנסות בעבודה בתחום ולהתפתח בו, ורק אז לבחור אם באמת מתאים לי תואר אקדמאי. הרגשתי לחץ בעניין התואר, אבל דווקא לא מהמשפחה, אלא מחברים בני גילי.
"אני רואה את עצמי לומד לתואר בעתיד, אבל רק מפני שאני אוהב מאוד את תחום השיווק ומעוניין ללמוד עוד. בכל אופן, אני לא רואה סיבה לרוץ ולעשות תואר אקדמי בתחום מסוים, במיוחד כשאתה לא יודע בוודאות אם התחום מעניין אותך. במקום זאת, כדאי לנסות להיכנס לשוק התעסוקה ולהבין אם זה באמת מה שנכון לך לעשות".
קרן עמיאל (43), בעלת עסק, רמת גן
"הקמתי את חברת 'מבט לבטיחות מזון', ובהמשך זיהיתי את הצורך הרב בקורסים מקצועיים לעוסקים בענף ההסעדה המסחרי. בעקבות זאת הקמתי בית ספר להכשרה מקצועית, שעובד בשיתוף עם משרד הבריאות ומציע, בין השאר, קורס בטיחות מזון, קורס יועצים קולינריים וקורס מסעדנים. היום אני מכניסה 20-25 אלף ש"ח לחודש.
"ההחלטה לא לעשות תואר נבעה מהשאלה, האם ההשקעה במשאבי לימוד, זמן וכסף, תסייע לי בניהול העסק; לדעתי, התשובה היא לא. אפשר לנהל עסק גם ללא תואר, ולהשיג את הידע החסר על ידי בעלי מקצוע נותני שירותים. כמנהלת, אני צריכה לדעת להכווין את אנשי המקצוע.
"ההורים שלי לחצו עליי לפנות ללימודים אקדמיים, אבל תאוות העשייה והרצון להשיג בערו בי ולא אפשרו לי 'לבזבז' זמן על תואר אקדמי. אני מעדיפה להשקיע את הזמן שלי בצמיחה, והעסק שלי בהתפתחות מתמדת. בכלל, אני חושבת שהצלחה מגיעה מהתשוקה שלך למקצוע, ומהרצון להצליח ולכבוש יעדים. אולי קל יותר להגיע לעסק עם החומר התיאורטי מהאוניברסיטה, אבל זו לא ערובה להצלחה. אני פוגשת לא מעט בעלי תארים שלא קורצו מחומר ההצלחה, ואין להם את אש העשייה בעיניים. מה זה נותן להם?".
גל קלדרון (22), עובד במשרד הפרסום TEENK, חולון
"שירתי כחייל בעיתון 'במחנה', והחלטתי שאחרי השחרור אקח לעצמי כמה חודשים ואחזור הביתה, לגליל, כדי לחשוב מה אני רוצה לעשות בעתיד. כלומר, בעיקר מה אני רוצה ללמוד. בפועל, ההחלטה הזו לא החזיקה הרבה זמן: בערך שלושה חודשים אחרי השחרור מצאתי את עצמי בראיון עבודה בתל אביב, אחרי שנתקלתי במודעת דרושים בפייסבוק. זו לא הייתה החלטה של ממש, זה פשוט קרה. היום אני מנהל תוכן, כלומר אחראי על כתיבת התוכן ויצירתו בזירות דיגיטליות של מותגים. כמו כן, אני צלם של כמה מותגים, ואחראי על הויזואל שלהם.
"הרגשתי, ואני עדיין מרגיש, לחץ מהסביבה בנוגע ללימודים. באופן מפתיע, רוב השאלות של 'ומה עם לימודים?' מגיעים מבני גילי, ולאו דווקא מהדודים או מהדודות. האמת היא שאני עדיין חושב על לימודים, אבל לא בשביל התעודה אלא מתוך עניין. לימודים מרתקים אותי והייתי רוצה להיכנס למסגרת כזו, אבל אני עדיין לא יודע איך, כמה ומתי.
בכל אופן, אני חושב שזה אינדיבידואלי מאוד, ותלוי בעיקר בתחום. כלומר, יש תחומים רבים שבהם ניסיון הרבה יותר חשוב מהשכלה פורמאלית, ולעומת זאת יש תחומים שבהם ללא השכלה - אין אפשרות לרכוש ניסיון. לכן, לדעתי, על כל אחד להכיר את עצמו, את התחום שבו הוא מתכנן לעסוק ומה האופציות התעסוקתיות שלו - יכול להיות שתופתעו".