רבים מאיתנו אולי מפנטזים על "קריירה מהחלומות", אבל בפועל נאלצים להסתפק ב"מקום יחסית נסבל להעביר בו את הזמן". חלק מכם יגידו שהם מעדיפים לשבת כל היום מול המחשב במשרד ולחכות לראות את הצ'ק נכנס בכל חודש, אבל יש גם שיעדיפו ללכת לקיצון ולבחור בעבודה שנויה במחלוקת, כזאת שאולי גורמת לאחרים להרים גבה – אבל להם היא גורמת לתחושת סיפוק שאין שווה לה. מצאנו לכם 4 משרות לא שגרתיות (בלשון המעטה) שקיימות כאן אצלנו, בארץ הקודש.
תזונאית קלינית לחיות מחמד
סיון זילבר, בעלת תואר ראשון בקרימינולוגיה ותואר שני במנהל עסקים, ועוסקת בתחום התזונה כבר 6 שנים: "למדתי שנתיים וחצי, כולל פרקטיקום, דרך מכללה בניו ג'רזי בארה"ב. ההסמכה שלי היא לתזונה של חיות מחמד, כלבים וחתולים בלבד. להבנתי אני התזונאית היחידה בארץ שמוסמכת לתזונה קלינית לחיות מחמד", אומרת סיון.
סיון נותנת ייעוץ לבעלי כלבים וחתולים בנוגע לצרכי התזונה של חיות המחמד שלהם. לשם כך היא שולחת לבעלים שאלון ייעוץ שמתייחס לכל המדדים של הכלב, ולפי זה בונה את התפריט שלו. "אני בודקת את הצרכים התזונתיים של כל חיה, ומסבירה מה התזונה הטובה לה ביותר". סיון מייעצת גם למפעלים לייצור מזון לבעלי חיים ומרצה בנושא תזונה במוסדות, בעמותות, בהרצאות פרטיות, ובקורסי אילוף כלבים: "יש קשר ישיר ומשמעותי בין תזונה לבין התנהגות".
סיון הלכה אחרי אהבתה לחיות, אבל בעיקר בחרה ללמוד את התחום הזה בעקבות הטיפול בכלבתה ונוס, שחלתה במחלת הסרטן במשך שנתיים: "הבנתי שהתזונה שלה היא הבסיס לכל ושאמנם לא אצליח לגרום לה להחלים, אבל יש לי את היכולת להשאיר את הסטטוס שלה כמו שהוא".
דרך הטיפול שלה סיוון מצליחה לגעת לא רק בכלבים עצמם: "המידע שהבעלים מקבלים בשביל הכלבים משפיע גם על הבנת התזונה שלהם, זה הולך יד ביד עם שינויי התזונה של בני האדם. אם שאלתם את עצמכם איך מתנהלת האינטראקציה בין סיון לבין החיות, היא טוענת "האנרגיה שאת מקרינה היא שמשנה לחיות. הם מבינים שאת באה לטובתם".
טועם שמן זית
אהוד סוריאנו עסק בחקלאות מאז שהוא מכיר את עצמו, בשלב מסוים התגלגל לענף גידול הזיתים לשמן ועבד בחברה המייצרת שמן זית – אהוד התנסה בכל שלבי העבודה, החל מהכרם, דרך ההפקה בבית הבד ועד לשיווק ולמכירת השמן הממותג. במהלך העבודה הוא עבר השתלמויות מקצועיות שונות שכללו קורסים מקצועיים בנושא טעימת שמן הזית וכן למידה על הכימה שלו.
"נסעתי ללימודים בספרד כדי להתמחות באיכות ובטעימה של שמן זית, ומהרגע שחזרתי לארץ אני עושה שני דברים: ראש פאנל טועמי שמן הזית בישראל, בו אנו מזהים את השמן ואיכותו ונותנים אינדיקציה ליצרן מה הוא צריך לשפר, ויועץ לחברות בכל הקשור לאיכות שמן זית בתהליך הייצור שלו. כיום יש ארבעה פאנלים בארץ: הפאנל של משרד הבריאות ושלושה פאנלים אחרים ששייכים לענף הזית", מספר אהוד.
מסתבר ששמן זית הוא מוצר המזון היחידי בעולם שיש לו תקן לטעם. "אם למשל אטעם שוקולד של חברה מסוימת, אחליט שהוא מגעיל וארצה לתבוע את החברה הזו, בית המשפט יגיד לי שהוא מסכים איתי שהוא מגעיל, אבל אין לו מה לעשות עם זה, כי אין תקן מה הוא טעם של שוקולד. ככה זה בכל מוצרי המזון בעולם חוץ משמן זית", מסביר אהוד את חשיבות התפקיד, "הטעם של השמן אומר לי המון דברים עליו: הזן שלו, דרך הפקתו, האם היו בעיות בתהליך ומה הן היו. לשאר האנשים הטעם אומר רק אם הוא טעים או לא. הסיבה המרכזית לטעימת שמן זית היא זיהוי זיופים ושמנים לא ראויים למאכל, וזה קורה לא מעט בארץ ובעולם".
אהוד כאמור טועם כל שמן זית לפני שהוא קובע את גורלו – מה שמצטבר לשלושה ליטרים של שמן זית בחודש שהוא צורך. אל תנסו את זה בבית.
סטייליסטית אוכל
מאז ומתמיד אמרו לנו שאסור לשחק עם אוכל, אבל בשביל נורית קריב משחקים עם אוכל הוא שם נרדף ליום עבודה. נורית עובדת כעצמאית בתור סטייליסטית אוכל ועיצוב פנים. היא סיימה לימודי תקשורת חזותית בבצלאל, וכבר בזמן הלימודים ידעה שלא תהיה מעצבת גרפית.
"עבדתי ב"כיתן" ומאוד אהבתי את צילומי הסדינים והמצעים, זה היה כשהמגזינים לעיצוב פנים עוד היו בחיתולים. מאז התגלגלתי לעבוד כעצמאית - סטיילינג של אוכל זה בעצם שילוב של האהבה שלי לאסתטיקה והאהבה שלי לאוכל".
תפקידה של נורית הוא לביים את הצילום. מה הכוונה? "דוגמא שתמחיש את סקלת האפשרויות הפרושות לפני היא צילומי סנדוויץ' - אפשר להחליט לצלם את הסנדוויץ' בדגש על הטריות שלו או בדגש על חומרי הגלם שלו, וכדומה. את ההחלטות אני מקבלת לפי קהל היעד והמטרה, כאשר בכל צילום אני משתדלת להציג את טביעת היד שלי. המטרה היא שקהל היעד בסוף יראה משהו שיגע בו. יש בתפקיד הזה המון אחריות. מספיק שאביא לצילומים פטרוזיליה לא טרייה והכל עלול להתפקשש".
ממיינת תולעים
זוכרים את התקופה שהייתם ילדים קטנים ושיחקתם בארגז החול? אז הכירו את אווה מזרחי, עוזרת מחקר במעבדה לאקולוגיה ימית במכון לחקר ימים ואגמים לישראל, IOLR. על פניו זה נשמע תפקיד סטנדרטי למדי, אבל מה שהיא עושה ביום-יום עומד להפתיע אתכם.
"אנחנו יוצאים לים ולוקחים דוגמאות מהחול ואז מביאים אותן למעבדה ובודקים אילו חיות נמצאות שם. את החיות אנחנו ממיינים לפי מחלקות של בעלי חיים, למשל סרטנים, קיפודים ותולעים. אני אחראית על התולעים לפי משפחות. שאר האורגניזמים הנאספים בדגימה נשלחים למומחים בחו"ל לצורך הגדרתם", מספרת אווה, "זו עבודה סיזיפית מאוד. מכל דוגמה שלוקחים מהים יוצאת בממוצע צנצנת אחת עם חול וחיות. כל החול שבצנצנת עובר בצלחת הפטרי מתחת לעיניים שלנו ובה אנחנו מוציאים את החיות".
איך מגיעים לתפקיד הזה? כמו כמעט בכל דבר בחיים, אווה התגלגלה אליו די במקרה: "למדתי איכות סביבה במכללת גליל מערבי. בסוף הלימודים הייתי צריכה לעשות פרויקט, והיה לי שכן שעשה דוקטורט במכון. הוא הציע לי לעזור לו בחלק מהדוקטורט שלו שהיה בנושא השפעת כתם נפט בים על האלמוגים. התפקיד שלי היה לחתוך אלמוגים לחתיכות קטנות, להדביק אותם לזכוכית ולבדוק באיזה ריכוז הם מתים, באיזה ריכוז הם שורדים ומה קצב הגדילה שלהם אחרי ההשפעה של הנפט. היו לי אקווריומים קטנים עם המון זכוכיות קטנות של חתיכות אלמוגים. מאוד אהבתי את זה. כמה שנים לאחר מכן, ראיתי שמחפשים במכון עוזרת מחקר אז שלחתי קורות חיים וקיבלו אותי - מאז אני עובדת כאן ונהנית מאוד מהעבודה שלי. זה כמו להיות בגן".
מתלבטים מה הכי מתאים לכם ללמוד? הכנו לכם שאלון הכוונה מקצועי שיעזור לכם להחליט>>