בחודש מרץ האחרון שירי שילה בת ה-36 מהרצליה, היתה אמורה להתחיל את עבודת החלומות שלה; אחרי חודש של מיונים וראיונות, הודיעו לה שהיא התקבלה למשרה בגוגל, והיא אפילו כבר חתמה על חוזה העסקה. אלא שאז פרצה בארץ מגפת הקורונה וכמו לכולנו, גם לשירי השתבשו התכניות.
"סיימתי לעבוד במקום הקודם בסוף פברואר והתחלתי בחיפושים של עבודה חדשה, ואז פנתה אלי בחורה בלינקדאין, שהציעה לי עבודה כחוקרת חווית משתמש (UX Research) בגוגל", מספרת שילה בשיחה עם מאקו. "מאותו רגע התחלתי תהליך ארוך של מיונים וראיונות שכלל המון התעסקות והמון אנרגיה, בסופו הגיעה ההודעה שהתקבלתי. תאריך תחילת העבודה היה אמור להיות ה-16 במרץ, ואז ביקשו ממני לדחות בשבוע אחד בלבד - הסכמתי, ואז התאריך נדחה שוב, לאפריל; אחר כך באפריל הודיעו לי שהתאריך נדחה שוב ליולי. אבל לאורך כל התקופה הזו קיבלתי עשרות מיילים של הרגעה ו'יהיה בסדר' ו-'נעבור את התקופה הקשה הזו ביחד'."
שירי מדגישה שבשלב זה כבר היתה חתומה על חוזה העסקה ורק חיכתה להתחיל לעבוד, "החוזה היה מול חברת ההשמה, אבל התהליך כולו היה מול גוגל, התקדמות מול צוותים של גוגל, הסכם חתום, טופס 101, דיווח שעות, קיבלתי אפילו תלושים לחג, הכל ממש סגור. היתה אפילו הצעה שישלחו לי מחשב ואתחיל לעבוד מהבית, אבל בסוף זה לא הסתדר" היא מוסיפה. "ואני יושבת בבית כל תקופת הקורונה מרץ, אפריל, מאי - מחכה להתחיל לעבוד ביולי ומסרבת להצעות אחרות, לא משקיעה בחיפוש עבודה כי מבחינתי יש לי משרה סגורה. ואז מגיע טלפון- מצטערים הכל מבוטל. לא הציעו לי שום פיצוי, פשוט השאירו אותי בלי כלום."
"בחלומות הכי גרועים שלי לא האמנתי שזה יקרה"
כפי שאפשר לתאר, קבלה לעבודה בגוגל היא לא דבר של מה בכך, ודורשת תהליך ארוך יחסית של מיונים וראיונות, כמו גם לא מעט הכנות. "תהליך המיונים לקח בערך חודש- מתחילת פברואר עד תחילת מרץ, שלושה ראיונות עבודה - גם עם אנשים בארץ, גם עם אנשים בחו"ל", מספרת שילה. "התכוננתי לראיונות הללו שעות ולילות, השקעתי בזה הכי הרבה אנרגיה שאני יכולה, זו היתה משרת החלומות שלי- גם התפקיד הספציפי הזה וגם בחברה הזו, כדי לעבוד עם האנשים הכי מקצועיים בתחום. השקעתי את כל המשאבים שלי והכל היה מכוון לשם, ולכן גם עוגמת הנפש היא בהתאם".
במשך כל תקופת ההמתנה נאלצה שירי לחתום אבטלה, "התחלתי לחתום במרץ, וציפיתי לחתום שבועיים, כי ידעתי שאני מתחילה באמצע מרץ. ואז המשכתי לחתום, אני חותמת עד היום, אבל זה סכום מגוחך, אני לא יכולה לחיות ממנו. כל המשאבים שלי, גם הכלכליים וגם הנפשיים התנקזו לחודש יולי שבו הייתי אמורה להתחיל לעבוד, להתחיל לקבל משכורת ולפצות על כל ההפסדים שאני חווה עכשיו."
"עכשיו אני נשארת בלי כלום, וצריכה להתחיל את חיפושי העבודה מאפס. זה עוד פעם תהליך ארוך, ומי ישלם לי על הזמן הזה?" היא תוהה. "זה משהו שבחלומות הכי גרועים שלי לא האמנתי שיכול לקרות. באמת סמכתי עליהם בעיניים עצומות. הייתי בטוחה במיליון אחוז שהכל יהיה בסדר ושאני בידיים טובות. אני יודעת כמה גוגל משקיעים בעובדים שלהם ואיזה שם טוב יש להם בנושא הזה של דאגה לעובדים, בגלל זה לא האמנתי שזה מה שיקרה."
שירי כאמור, היא לא היחידה שזה קרה לה, "פתאום ראיתי פוסט של בחורה בלינקדאין שקרה לה בדיוק אותו מקרה שקרה לי, עם הכתבה, ואז הבנתי ש-'וואו - יש פה משהו הרבה יותר גדול ממני'. חשבתי שזה רק משהו שקרה לי, נקודתית בישראל, ומסתבר שזה קרה לעוד 2,000 עובדים". לפי הכתבה המדוברת, אשר התפרסמה ב-29 במאי בניו יורק טיימס, גוגל ביטלה לאחרונה חוזים של יותר מ-2,000 עובדים זמניים, עובדי קבלן ועובדים שנשכרו על ידי חברות השמה חיצוניות, זאת בשל השפל בפרסום שנוצר בעקבות מגפת הקורונה.
נכון לכתיבת שורות אלו, לשירי, כמו גם לשאר העובדים שגוגל ביטלה את העסקתם, לא הוצע שום פיצוי על הזמן האבוד ועגמת הנפש שחוו. "יכול להיות שעוד יציעו פיצויים, אבל כרגע אין שום דבר על הפרק. פחות אכפת לי מהכסף, ברור שיש לי אבדן הכנסה משמעותי, אבל אני מרגישה שנעשה פה חוסר צדק - גוגל ממשיכים לגייס למגוון רחב של משרות, וזה לא הגיוני. אני בנתיים צריכה לחזור להצעות שסירבתי להן ולהסביר שחתמתי וביטלו לי חוזה- מי יאמין לי בכלל? הרגשתי שבא לי להיכנס מתחת לאדמה, לא לצאת מהבית ולא לספר על זה לאף אחד, פשוט לשכוח מזה. ראיתי שאני שולחת מיילים ואנשים לא מאמינים ומתחילים לשאול שאלות- איך זה קרה והאם זה חוקי וכו', ואני צריכה להתחיל להסביר לכולם באיזה מצב אני נמצאת, זה שם אותי במצב לא נוח," היא אומרת, "עכשיו באדים של דלק שנשארו לי, אני צריכה לאסוף את עצמי ולהתחיל מחדש עם אנרגיה חדשה, ושוב להשקיע את כל המשאבים האלה, כששום דבר לא מובטח לי בסוף. אבל אני חייבת להיות חזקה, אין לי ברירה."
מה ניתן לעשות במקרה כזה?
פנינו לעו"ד עמית גרוס, שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', ושאלנו אותו מה ניתן לעשות במקרה כמו של שירי, בו חוזה עבודה מבוטל עוד טרם כניסת העובד לתפקיד. לדבריו, עובד זכאי לקבל פיצוי מאת מי שעתיד היה להיות מעסיקו, בגין הפרת חוזה עבודה, עוד טרם החלה עבודתו בפועל. לכן, במקרה כאלה, העובד יכול לפנות לבית המשפט ולתבוע פיצויים.
"השאלה העיקרית שבית המשפט יבחן תהיה האם הצדדים פעלו בתום לב בעת כריתת החוזה," הוא מסביר. "המעסיק יצטרך להוכיח כי הייתה לו כוונה אמיתית להעסיק את העובדת, וכי הפרת החוזה נבעה עקב נסיבות אובייקטיביות, אשר לא יכל לצפות אותן ערב כריתת החוזה. גם העובדת, מצידה, תצטרך להוכיח שנגרם לה נזק עקב הסתמכותה על עבודתה החדשה, כדוגמת: התפטרות מעבודה קיימת, סירוב להצעות עבודה אחרות וכיו"ב. בנוסף, אם הסוגיה תגיע לבית המשפט, המעסיק יצטרך להוכיח כי הוא מיצה את כל האפשרויות שיש בידו על מנת למנוע את הפרת החוזה, ובמקביל – העובדת תצטרך להוכיח כי היא עשתה כל שביכולתה על מנת לצמצם את הנזק שנגרם לה עקב ההפרה, כדוגמת חיפוש עבודה חלופית".
עוד מוסיף עו"ד גרוס כי סוגיה נוספת היא 'פיצוי מוסכם' - "יש לבחון האם קיים בחוזה אשר נכרת בין הצדדים פיצוי מוסכם בגין הפרת החוזה". וכי "קיימות שאלות נוספות אשר מסייעות לבית הדין בעת בחינת הזכאות, כדוגמת: האם קיים אשם תורם מצד העובד בהפרת החוזה, הדרך והמועד בו הודיעו על הפרת החוזה."
נציין כי למרות הקושי והאכזבה, שירי מבחינתה מעוניינת להשקיע את האנרגיה במציאת עבודה חדשה תוך כדי מציאת פתרון הולם לסוגיה המורכבת.