אחת ממההטבות שנותן המעסיק שנתפסת "כשווה במיוחד", היא קבלת רכב ליסינג צמוד במסלול תפעולי. כלומר, שהמעסיק חוכר אוטו עבור העובד מחברת ליסינג שאחראית על תחזוקתו השופטת והמלאה לרבות טיפולים, טסט, ביטוח וכו'. לכאורה, מדובר על עסקה שתמיד משתלמת אך מתברר שזה לא ממש מדויק. עצם ההסכמה של העובד לקבלת הרכב, גובה הסכום שמנוכה מחשבונו מידי חודש וההשלכות הכלכליות במקרה של נזקים שיגרמו לו- הופכות את סוגיית כדאיות המסלול למורכבת. מה גובה הסכום המרבי ששווה לעובד שינוכה משכרו בגין קבלת הרכב, איזה מידע רגיש יגיע למעסיק בשל כך ומדוע הבדיחה הרווחת שהכי כיף לנסוע בשטח עם רכב ליסינג, היא לגמרי על חשבון העובד? 4 דברים שלא ידעתם על קבלת רכב צמוד ממקום העבודה:
המעסיק יודע על כל עבירות התנועה שביצעת
בעוד שבמרבית המקרים, למעסיק אסור לדרוש ממועמד לעבודה להעביר לידיו תעודת יושר, כאשר מדובר על העבר התעבורתי והעבירות התנועה שלו, החוק דורש ממנו להיחשף אליהם. יש שיתנחמו בכך שהעובד לא נדרש לעשות דבר, המעסיק מקבל את הנתונים ישירות ממשרד הרישוי. הסיבה לכך נעוצה בתקנות 585- א 585 לתקנות התעבורה, שקובעות כי על קצין הבטיחות בחברה לבדוק את היסטוריית העבירות שביצע כל נהג שמקבל רכב ממקום העבודה. הקצין מחויב להעביר המלצות מנומקות בכתב לבעל העסק בדבר המשך העמדת הרכב לשימוש העובד ובמקרה שלא ניתן לבצעה בלעדיו – גם על פיטוריו. הכוונה של משרד הרישוי לחלוטין ברורה ואפילו מתבקשת במציאות מוכת התאונות במדינה, אולם באיגוד קציני הבטיחות בתעבורה מותחים ביקורת חריפה על התקנות, בין היתר על הסרבול שכרוך בישום שלהן.
קיבלת רכב ממקום העבודה? יתכן ואתה מפסיד הרבה כסף
האם משתלם לעובד לקבל רכב ליסינג במימון מקום העבודה? לכאורה מדובר על חיסכון ניכר שכן המעסיק הוא שמשלם עבור חכירתו, ונושא בעול מימון הביטוח, הטיפולים ויתר ההוצאות. אלא שהיתרון אינו חד משמעי ועובדים רבים דווקא מפסידים כסף. מתי כדאי להגיד למעסיק תודה, אבל לא תודה ופשוט לסרב להצעה? באופן עקרוני, התשובה לכך טמונה בנתון אחד בלבד – נקודת האיזון. כלומר, אותו סכום כסף מקסימלי שמשתלם לעובד לשלם עבור הזכות לנהוג ברכב. על פי חישוב שערכה עבור מאקו חברת חשב רכב, מדובר על 3,053 שקלים, לרכב משפחתי בנפח 1.6 ליטר ובהנחה כי העובד גומע מידי שנה 22 אלף קילומטרים.
כיצד הגיעה החברה דווקא לסכום הזה? החישוב בנוי על מכלול העלויות שמשלם העובד בגין הזכות להשתמש ברכב הליסינג, או בעגה המקצועית - השווי הריאלי של רכב צמוד מהמעסיק, ובכללו ,הפסד השכר החודשי נטו, וויתור על חלק המעסיק להפרשה לפנסיה ופיצויים. בנוסף יש גם מס שמשלם העובד, ויקרא שמו בישראל – שווי שימוש.
יש לקחת בחשבון כי הנחת העבודה של חשב רכב היא שעיסקת הליסינג התפעולי שמוצעת לעובד על ידי מעסיקו, כוללת מימון מלא של כל ההוצאות הקבועות (רישוי, ביטוח וטיפולים), אך במקביל גם של ההוצאות המשתנות ובראש ובראשונה – מימון דלק. אלא שבפועל, מסביר דגן רונן, מנכ"ל משותף של חברת הייטקזון, חברות רבות מגבילות את היקף הדלק ורבות אחרות אף מחייבות אותו במלוא עלותו. למעשה, ישנן לא מעט קונסטלציות שמוצעות לעובדים, וכך למשל, יש חברות שמתחייבות לממן רק את עלות הביטוח והרישוי ויש כאלו שמציעות מימון של הדלק בלבד. כך שבשורה התחתונה, בשביל לחשב באופן מדויק את הכדאיות, צריך כל עובד להכניס לתוך המשוואה את הנתונים שלו, שמשתנים כאמור בהתאם לחוזה עליו הוא חתם עם המעסיק.
עובד עם הרכב? המדינה מקפחת אותך
רבים מהעובדים שמקבלים רכב ליסינג ממקום העבודה, עושים בו בעיקר שימוש לצורכי פנאי. או במילים אחרות, מגיעים עימו לעבודה, מחנים אותו ושבים איתו לבית בסוף היום. אלא שישנם עשרות אלפי עובדים שמשתמשים בו ממש לצורך ביצוע עבודתם, אלו יכולים להיות טכנאי מזגנים, איש מכירות או עובד שמספק מוצרים לחנויות. ההיגיון אומר כי היות ומדובר על רכב שהשימוש בו נעשה בעיקר לטובת מקום העבודה, העובד לא יידרש לשלם עליו מס כאילו היה רכב פנאי.
אך בפועל, שיטת המיסוי הנוכחית של שווי השימוש מכניסה תחת אותה המטריה את כל העובדים שמקבלים רכב. כולם משלמים סכום בשיעור של 2.48% ממחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. צבי ליכטצייגר, יועץ עסקי בתחום הליסינג בחברת פתרונות אפקטיביים, מסביר כי מדובר בעיוות שהתגלגל עד לפתחו של בית המשפט העליון שקבע כי לא ניתן לסטות מאותן תקנות. "הבעיה היא שבסופו של יום, הסעיף הזה מכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים מידי שנה ואין שום כוונה לוותר עליו. ישנם כאלו שסבורים כי משרד האוצר יעשה תיקון לעוול הגדול אולם בל נהיה תמימים, זה לא יקרה", הוא מוסיף.
הבדיחה היא על חשבונכם
"הרכב שהכי כיף לנסוע בו בשטח זה רכב ליסינג", זו אומנם בדיחה, אך היא משקפת במידה כזו או אחרת את מידת האכפתיות של לא מעט עובדים לרכב שקיבלו במסגרת הסכם ליסינג עם מקום העבודה. אלא שבמקרים רבים, מתברר כי הבדיחה היא לגמרי על חשבונם.
ירידה ממדרכות שגורמות לנזקים למרכב התחתון, עישון ברכב תוך הותרת חורים בריפודים, ופגיעות פח, הם חלק קטן מהנזקים האופייניים שנגרמים בשל חוסר אכפתיות. לכאורה, אין הם מעניינים – הרכב מוחזר לחברת הליסינג בסוף התקופה ובזה תם הסיפור. אך מסתבר שלא בדיוק: בתום תקופת השימוש, ממנה חברת הליסינג שמאי שאומד את הנזקים. הדו"ח נשלח למעסיק של העובד, שמשלם עבור התיקון שלהם בהוראת הקבע עליה חתם.
ועכשיו מגיע החלק הפחות מצחיק מבחינת העובד - ליכטצייגר מסביר כי חוזי ההעסקה רבים, כוללים בסעיף שעוסק בהחכרת הרכב, תת סעיף שקובע כי העובד ישלם עבור תיקון הנזק, בין אם על חלקו ובין אם את כולו. ישנם מעסיקים שמציעים לעובד לתקן את הנזק על חשבונו, במוסך שלו, במטרה להוזיל עלויות. בתי עסק רבים לא מייחסים די חשיבות לאופן ההתחשבנות עם חברות הליסינג על הנזקים ובאין ברירה, נאלצות לגלגל את התשלום אל העובד.
המסקנה? שווה לבדוק לעומק את הדברים, לעשות את כל החישובים ולשים לב על מה אתם חותמים, יכול להיות שרכב חברה הוא לא כזה צ'ופר כמו שזה נשמע.