כשאנחנו מגיעים לראיון עבודה אנחנו מכינים את עצמנו נפשית לסט שאלות שעוסקות בבחירות שלנו במהלך הקריירה, בתכונות האישיות, בהשכלה וכו'. לא פעם נוחתת על השולחן גם שאלה מוזרה במיוחד שלא ציפינו לה – בחלק מהמקרים זה יגרום לנו להבין שהגענו למקום עבודה שחושב קצת אחרת ואולי דווקא נאהב את זה, לעיתים זה יהפוך לחומר שיוביל לפוסט משעשע ברשתות החברתיות, ולצערנו ישנן גם סיטואציות בהן המראיין עלול לחצות את הגבול ואף לעבור על החוק בשאלות מטרידות ולא ראויות. יש שיגידו ששאלות כאלו נובעת מחוסר טאקט, היעדר רגישות או אי הבנה מהותי ביחסי אנוש בכלל וביחסי מעביד-עובד בפרט.
אם מצאתם את עצמכם זזים באי נוחות במהלך ראיון עבודה, אתם לא לבד. ביקשנו מישראלים שונים לספר לנו על השאלות הכי הזויות ששאלו אותם בראיון עבודה ונוכחנו לגלות שהגרוע מכל עוד לפנינו:
"היינו צריכים לשתף על חוויה מינית מביכה"
חיים משרקי מספר שבמסגרת מיונים לתפקיד של מנחה סדנאות במיניות, הוא התבקש לשתף בפרוטרוט חוויה מינית שעבר מול פורום של 40 איש שאותם לא הכיר לפני, אבל ידע שהם קולגות לעתיד (והם אכן הפכו לכאלו עד היום). "במיונים בחנו שאנו מסוגלים לדון בנושאי מיניות בצורה חופשית ופתוחה ללא מבוכה, והייתי צריך לעשות זאת כשאני מדבר אל ״מיקרופון״ שנקרא 'דיברטור'", הוא משחזר, "בסופו של דבר, אכן קיבלתי את העבודה, וכיום אני מנחה סדנאות מיניות לבני נוער ולבוגרים. הייתה אחת ששיתפה חוויה מינית מאוד מביכה, היא הייתה ממש אמיצה. זה בעצם היה הרעיון שבראיון - לא לדבר על סקס באופן רגיל אלא על דברים לא נעימים בסקס כמו קולות לא נעימים שמושמעים, תגובות קיצוניות, פעילות מצד גורמים שאינם חלק מהאקט ועוד".
"תתפשט למען ההדגמה?"
שי דוידס, מטפל ברפואה סינית, מספר שנשאל במסגרת התמחות בעיסוי בלימודי גוף ונפש "אם יבקשו ממך להתפשט לשם הדגמה, תסכים?". בהזדמנות אחרת, למשרה של מטפל בדיקור בזירוזי לידה באסף הרופא הוא נשאל: "אם לאישה יש צירים בשבת לפנות בוקר, תיסע לכאן כדי לעזור בלידה?", יש לציין ששי הוא חובש כיפה.
"למה את לא מתקנת את הפזילה?"
מירב מספרת שבמסגרת ראיון להדרכת ילדים היא נשאלה: "מה בעלך היה אומר עלייך?", והיא השיבה, "זה חייב להיות בעלי?". תשובתה הצחיקה את המראיינת והיא שינתה את כיוון שאלה. בפעם אחרת כשהתראיינה למשרת מכירות נשאלה על ידי המראיין: "למה את לא מתקנת את הפזילה?", כשהשיבה לה שטוב לה עם הפזילה, המראיין המשיך: "אם היו נותנים לך מיליון דולר, היית מתקנת את הפזילה?". "שאלתי את המראיין בחזרה אם היה מוכן לשנות את האף (המגובנן) תמורת אותו סכום, כי הוא לא מושלם", מספרת מירב שלא נשארה חייבת וזה השתלם לה, "התקבלתי לעבודה, והגעתי למסקנה שהכי טוב לעקוץ את המראיין החצוף, כי הוא כנראה העריך את הבריונות".
"ראיון העבודה היה מבחן כניסה לסיינטולוגיה"
"לחברה של מכירת שלטים לכל העולם, עשו לבעלי (הקנדי) ולי מבחן שבסופו של דבר התברר כחלק ממבחני כניסה לסיינטולוגיה", משחזרת אביב תייר את הראיון הכי ביזארי ששמענו עליו, "עוד לפני הראיון התבקשנו לענות על 250 שאלות הזויות. ברגע שהגעתי לראיון הייתה לי תחושה מוזרה - נאמר לנו שלפי התשובות שענינו נראה שיש לנו קשיים בחיים ושאלות לא פתורות. אני וויתרתי וחיפשתי משהו בתחום שלי, אבל בעלי החל לעבוד שם ואכן כל המקום התברר כנוטף סיינטולוגיה והוא ברח משם מהר".
"נדרשתי להתנהג כמו שיכור"
במסגרת מבחנים וגיבוש לתפקיד בטחוני, ע' התבקש "לעלות על תחנת אוטובוס ולעשות בלאגן כמו שיכור. או להתחפש לחסיד חב"ד עם דוכן ולהניח תפילין לאנשים עם כל הידע שאין לי".
"מה החג האהוב עליך?"
כשהגיע לראיון עבור משרת ניהול בית ספר בארה"ב, נשאל ערן וייסבן: "איזו מוזיקה יש לך באייפוד?". "הם שאלו אותי המון שאלות הזויות כמו 'מה החג האהוב עלי ולמה?' 'מה האוכל היהודי שאני הכי אוהב?'. ואמרתי - כל מה שאימא שלי מבשלת. אני משער שהטעם המוזיקלי שלי יכול להצביע על היכולות או על האופי שלי, לטעמי זה קצת סטריאוטיפי".
"תוכלי להוציא זבובים מהמים?"
מעיין מספרת שכסטודנטית היא חיפשה עבודה כדי להרוויח דמי כיס. "הציעו לי עבודה במקווה כמנקה. התפקיד שלי כלל להוציא זבובים מהמים. ושאלו אותי אם אני חושבת שאוכל לעשות את זה".
"במה את דומה להורים שלך?"
"למשרות שונות באותו תחום (ראייה ממוחשבת) שאלו אותי בראיונות שונים 'במה אני דומה להורים שלי?'. ואם אני מכירה את וואן דאם ובאיזה סרטים הוא שיחק", מספרת אילנה פלדמן", למען האמת לאחר מכן נתנו לי משימת כתיבת קוד שקשורה לוואן דאם".
"לא מפריע לך שאשתך מרוויחה יותר?"
"שאלו את בעלי אם לא מפריע לו שאשתו מרוויחה יותר ממנו", אומרת לימור לוי ארליך, "גם לא קיבלו אותו וגם ניסו לסכסך".
"למה לא עשית טיול אחרי צבא?"
טלי וולף: "לתפקיד בתמיכה טכנית שאלו אותי 'למה לא עשית טיול אחרי צבא?', וזאת לאחר שראו ששבועיים אחרי הצבא התחלתי לעבוד ואז ללמוד ומאז לא הייתה לי הפסקה. עניתי שזה פשוט לא מה שמעניין אותי".
"מה המזל שלך?"
"עבור משרה יבשה במשרד, המראיין סרק אותי כמו ברקוד עם העיניים, התיישבתי, הנחתי לו על השולחן את קורות החיים שלי, הוא לא הסתכל עליהם לשנייה והתעסק בטלפונים ובמסמכים", משחזר קובי, "לבסוף הוא שאל אותי 'מה המזל שלך?', השבתי 'מזל נאחס, למה?', והוא ענה שהוא מעסיק עובדים (גם) לפי המזל שלהם. באופן מפתיע התקבלתי, אבל עפתי משם על טיל ולא הסתכלתי לאחור".
"גנבת פעם ממקום העבודה?"
"שאלו אותי בראיון אישי למשרת איש מכירות שטח, האם גנבתי פעם ממקום עבודה? אמרתי להם שגם אם כן, התשובה תהיה לא", אומר אברהם נגר, "התקבלתי כי לתפקיד מכירות הראיון מיותר - למי שיש את זה רואים שיש את זה. לא משנה מה תגיד בראיון, אתה תתקבל בסופו של דבר".
"תוכלי להתחייב לא להיכנס להריון?"
"לתפקיד משרדי שקשור לאחריות על מלאי באיזו חברה באשדוד, שאלו אותי 'תוכלי להתחייב לא להיכנס להריון בשלוש השנים הקרובות?'. עניתי שכמובן שלא אוכל להתחייב, ושאולי המשרה הזאת לא מתאימה לנשים אם זו הדרישה", מתארת שני תייר, "ברור לי שזה לא חוקי, אבל בשלב הזה סתם השתעשעתי עם האפליה, נאמר לי שמכיוון שהשכר נמוך יחסית – 9,000 שח לחודש, גבר לא יסכים לעבוד בתפקיד הזה, כי גברים הם המפרנסים העיקריים ולכן אמורים להרוויח יותר. לא חזרו אליי למרות שמאוד התאמתי לתפקיד, וכמובן שלא הייתי עובדת שם בעד שום הון שבעולם".
עינת יחיאל עברה מיונים לפני 25 שנה לתפקיד בטחוני במשרד ראש הממשלה ונדרשה לעבור מבדק לא שגרתי: "נאלצתי לעבור את 'מבחן המטקות' - לכתוב מכתב תלונה למנהל מחלקת החופים על כך שמשחקי המטקות בחוף מפריעים לרוחצים. את החלק הזה עברתי. בהמשך ביקשו ממני להתחייב לא להיכנס להריון במשך 5 שנים. אולי פעם זה היה חוקי לומר דברים כאלה, לא הסכמתי ולא המשכתי את המיונים".
"איזו מן אמא את?"
"לפני מספר חודשים עברתי ראיון לחברה מוכרת בשוק ושאלו אותי 'איזו מן אימא את?' השאלה הזאת ממש הפתיעה אותי. מעולם לא נשאלתי שאלה כזאת, בטח שלא בראיון עבודה. בגלל שהופתעתי, ולא הייתי מוכנה לשאלה הזאת עניתי 'כמו כל אימא, אוהבת, מסורה נותנת את כל כולי ודואגת שלא ייחסר להם כלום". מספרת רחל.
את מעלה סטורי לאינסטגרם?
"למשרת תקציבאית במשרד פרסום שאלו אותי אם אני 'מעלה סטורי לאינסטגרם שלי?', מה השאלה הזאת בכלל מלמדת אותם?", תוהה שירה שוורץ, שסיפרה גם כיצד כשהייתה סטודנטית ניסתה להתקבל למשרת הדרכה בפרויקט של עיריית באר שבע, ונשאלה "אם לא תעזוב את באר שבע בסיום התואר כמו כל הסטודנטים?". "אמרתי שבן הזוג שלי מקומי ונראה לנו שנישאר. המראיינת כנראה הייתה רווקה ממורמרת והתחילה להתעצבן: 'אז מה! לי אין זוגיות ואני גם נשארתי פה! מי אמר שרק בגלל בן זוג זה קורה?!'. מרגע הדיבור על הזוגיות המראיינת נהייתה נוראית וקטלה כל תשובה שעניתי. מיותר לציין שלא התקבלתי לעבודה הזו".
"את רווקה? יש לך חבר?"
"הייתי בראיון לאחרונה למשרת עורכת תוכן וסושיאל במשרד פרסום, והמראיינת שהיא אפילו לא HR במקצועה אלא כנראה מנהלת צוות, שאלה אותי אם אני רווקה ואם יש לי חבר. עמד לי על קצה הלשון לומר לה שהיא עוברת על החוק, כי גם ככה על השנייה הראשונה ידעתי שלא אעבוד במקום הזה", מספרת אביב אופיר, "בנוסף, בהתחלה כששאלתי אותה על המשרה היא 'הודיעה' לי שכנראה התבלבלתי: 'לא לא, את לא מראיינת אותי פה. אנחנו בוחנים את המועמדים'. עצוב לראות שעוד קיימות חברות עם מערך גיוס עלוב שכזה. לצערי לא שאלתי אותה איך הרווקות או החבר שלי קשורים לעבודה, אבל בדיעבד זה לחלוטין מצדיק שאלת הבהרה".
גם מרינה קליינר מספרת שנשאלה בראיון עבודה לתפקיד בתחום הרכש, האם היא גרה בדירה משלה או בשכירות? ובמה בעלה עוסק? בנוסף היא נתבקשה גם לעבור מבחן גרפולוגיה.
כלל אצבע למראיין: אם זה אינטימי ולא רלוונטי - אל תשאל
האנקדוטות הללו אולי משעשעות אותנו בדיעבד, אבל ברגע האמת הן יכולות להיות מביכות מאוד, וכמו שכבר ציינו – חלקן לא חוקיות בכלל.
"בימינו מרבית המעסיקים כבר מודעים היטב לחובות המוטלות עליהם בחוק ובפסיקה, המתחילות כבר מרגע איתור המועמד הפוטנציאלי והזמנתו לריאיון", מסבירה עו"ד דריה כנף, המתמחה בדיני עבודה, "כך, בין היתר, נקבע בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה כי אסור למעסיק לבצע הפלייה אסורה בין המועמדים לעבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, היותם הורים ועוד פרמטרים שנקבעו כלא רלבנטיים לאופי ומהות התפקיד המוצע".
"לאור זאת, שאלות בסגנון מסוים, המעידות על רצון להפלות בין המועמדים, נקבעו בפסיקה כאסורות: "האם את בהריון?", "האם אתה עושה הרבה מילואים?", "באיזו שעה הילדים שלך מסיימים את הצהרון?", כולן שאלות שעלולות לסבך את המעסיק הפוטנציאלי בתביעה כספית שאולי יגיש כנגדו העובד המאוכזב".
אבל בישראל, כמו בישראל, חלק מהמעסיקים הצליחו לסדר אחרת את המילים, ולהצליח לקבל את המידע שהם מעוניינים לקבל, למרות ועל אף "רשימת השאלות שאסור לשאול בריאיון". על כן, חשוב להפריד בין "תקשורת פתוחה", "אווירה נעימה", ואפילו "סחבקיות מצויה", שאת כל אלו היינו בהחלט שמחים למצוא בריאיון עבודה שהיינו הולכים אליו, לבין "אינטימיות", שזה המקום שאליו המעסיק לא אמור להיכנס, לא כמראיין, ולא כמעסיק ותיק של עשרים שנה.
"ואם כמעסיק, אתה מרגיש שהשאלה שאתה שואל היא אינטימית ולא רלוונטית לתפקיד, ואם כעובד, אתה מרגיש שחדרו לך למרחב האישי ללא צורך, אז מן הסתם - שניכם צודקים", קובעת עו"ד כנף, "ואז אין באמת צורך ללכת לחפש פסיקה, או סעיפי חוק שדנים בנושא. אלא פשוט לזכור: כל שאלה, שאין לה רלוונטיות למשרה, מקומה אינה בריאיון העבודה".
"לטעמי, השאיפה שלנו כחברה, היא להגיע למצב שאנשים יהיו זכאים להזדמנות שוויונית, בלי כל קשר לדעה הפוליטית שלהם, לפוריות הרחם שלהם, לרצון שלהם במיסוד הזוגיות, לאפשרות שלהם לקבל גיבוי בעת צרה, ליכולת הכלכלית שלהם, לרצונם לצאת מהארון בשעה שהם עוד לא יצאו ממנו בפני עצמם, לעובדה שהם שוקלים לעבור מכפר סבא לרעננה (וזה עוד 10 דקות בבוקר בפקקים). אז אם זה אינטימי ולא רלוונטי - אל תשאל, אל תשקול כשיקול, אל תתערב. אם זה לא - תרגיש בנח. זה העסק שלך וזכותך לבחור עובדים שמתאימים לך מבחינה מקצועית".