ג' הוא איש חינוך מהצפון, שעובד במערכת החינוך 18 שנה. במשך שנים עסק בחינוך לא פורמלי, עד שעבר למערכת הפורמלית, כך שהוא מכיר את העולם הזה מכל צדדיו. התיק שלו היה ריק מבעיות משמעת — תלמידים מעולם לא התלוננו עליו, גם לא הורים. לעומת זאת, המלצות ומשובים טובים היו לו לרוב, עד שהתחלפה המנהלת בבית הספר שבו עבד.
"פתאום הגיע מכתב לפיקוח", הוא מספר. "טענו שאני מדבר בטלפון בכיתה, ושדיברתי לא יפה לתלמיד. הייתי מופתע. הדבר הראשון מעולם לא קרה, ועם התלמיד היה מפגש שולי שבסיומו אמרתי לו שאם הוא נפגע אני מתנצל. שום דבר שקרוב אפילו לעבירת משמעת". לא חלף זמן רב, וג' קיבל מכתב נוסף, הפעם התלונה היתה על היעדרות בלתי־מוצדקת מהעבודה. ג' יצא לחופשת לידה בת ארבעה שבועות, שהוסדרה מראש, ושוב לא הבין מאיפה זה הגיע. במשרד החינוך נאמר לו שהמידע הגיע מהמנהלת.
"הייתי צריך לקחת עורך דין פרטי כדי שיענה על המכתב, כולל כל האישורים, וגם זה נגמר בלא כלום", הוא אומר. "אבל זה לא היה הסוף. כשהפכתי לפעיל מוצהר בסיעה בהסתדרות המורים שנגדה את תפישת עולמה של המנהלת, ההתנכלויות גברו. למשל, היא נתנה לי חופש ביום שלישי, שזה היום של ישיבות הצוות, שאליהן הפסיקו לזמן אותי. הייתי מגיע בבוקר ומגלה ששינו לי את מערכת השעות ללא הסבר, וגם לא שילמו לי על שעות שהגיעו לי. בעוד שהמנהלת הקודמת פירגנה לי, הרי שמהמנהלת החדשה לא קיבלתי אף מלה טובה. מדובר בהתעמרות מתמשכת שהשפיעה עלי נפשית ופיזית. הייתי צריך לצאת לחופשת מחלה ארוכה, ולא ברור אם אחזור".
סיפורו של ג' אינו מקרה חריג. למערכת TheMarker הגיעו עשרות עדויות של מורים המתארים תופעה דומה: התעמרות של מנהלים, המגובים אוטומטית על ידי משרד החינוך וארגוני המורים, שאמורים להגן על המורה הבודד, אך בפועל לא עושים זאת.
"אנחנו חננות", אומרת מורה ותיקה שחוותה בעצמה התעמרות. "מדובר במקצוע שיש בו בעיקר נשים, ואין ספק שלפן המגדרי יש משקל. מאז כניסתה לתוקף של רפורמת אופק חדש, מנהל בית הספר הפך לכל יכול. משרד החינוך בכלל לא רואה את המורה הבודד, בעיקר לא את המורה הצעיר, וארגוני המורים כבר מזמן הפכו לגופים פוליטיים מסואבים שחושבים רק על הבחירות הבאות".
"מדובר במכת מדינה"
את העדויות מסמרות השיער שהגיעו אלינו, יכולים לקרוא גם כ–15 אלף חברי הקבוצה הסגורה בפייסבוק "להיות מורה", שנהפכה לפלטפורמה שבה מספרים מורים ומורות על חוויותיהם הקשות בבית הספר. לאחרונה הוחלט בקבוצה לצאת למאבק בתופעה. השבוע נפגשו נציגי המורים עם חברת הכנסת ואשת החינוך יפעת שאשא־ביטון (כולנו), ופנו גם לח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני), המובילה בכנסת את המאבק בהתעמרות בשוק העבודה (ראו תיבה).
לדבריה, תופעת המנהלים המתעמרים הפכה לחלק בלתי נפרד מהמערכת הבית־הספרית. "הם אומרים מה שבא שלהם, מתי שבא להם, מתנהלים עם המשרה שלך איך שבא להם, ואין דין ואין דיין. אני לא אדם שמפחד, אבל כשהמנהלת שלי מתקשרת אלי, מפרפר לי הלב. האמירות שלה הופכות את היום לקשה מנשוא, ואתן אני נכנסת לכיתה וצריכה לחייך לתלמידים ולהכיל".
יש לכם איגוד מקצועי שאמור להגן עליכם.
"בהסתדרות המורים אין עם מי לדבר, גם אם אתה קובע פגישה מהנהנים בראש ושולחים אותך לדרכך. בשנים הראשונות אתה בכלל לא יודע שיש גורמים נוספים שאתה יכול לפנות אליהם. המפקח נתפס כמישהו אלוהי, שאי־אפשר לגשת אליו. היום, אחרי 20 שנה, הפיקוח יותר נגיש, אבל עדיין ההרגשה היא שכולם רוצים שקט תעשייתי. המורה הבודד משלם את המחיר".
בעיה קשה אחרת נובעת מחוסר הגיבוי למורים מול הורי התלמידים. "מנהלים הפסיקו לתת גיבוי למורים", אומרת א'. "ההורים אומרים מה שבא להם, עושים שיימינג למורים, והמנהלים שותקים, שלא לומר משתפים פעולה. עדיף להם להזיז את המורה הצדה במקום להתעמת עם ההורים. לפעמים הם מגדילים לעשות ומפעילים הורים נגד מורה שסר חנו".
יכול להיות שגם על המנהלים יש היום לחץ בלתי־נתפש שגורם להתנהלות הזו?
"יכול להיות. גם על רופאים לוחצים, זה לא אומר שהם יכולים להתעמר בחולים או בצוות. לחץ על המנהל לא יכול להוות סיבה לרדת לחייו של מורה. הבן שלי זכה במורה הטובה בתבל, שרוצה לעזוב בימים אלה את בית הספר בגלל התעמרות של המנהל. פה אמרתי נלך עד הסוף. אנחנו נלך לכנסת ונפסיק לשתוק. הילדים שלי לא צריכים להיפגע. בכל מקום עבודה אחר אתה יכול להגיש תביעה — במשרד החינוך המורות נעשו נשים מוכות. הן שותקות. הן מפחדות, לא להאמין אילו רמות פחד מתקיימות אצלנו. אני חשבתי שהסיפורים שלי קשים, אבל ברגע שהצטרפתי לקבוצה גיליתי סיפורים מזעזעים. מערכת החינוך תהיה הרבה יותר טובה אם יטפלו בנקודה הזו".
כששואלים מורים מה לדעתם הפתרון לבעיית ההתעמרות של המנהלים, מעבר להעלאת המודעותלנושא, יש להם תשובה אחת: מינוי גוף חיצוני, כדוגמת נציב קבילות, שאליו יכול המורה להגיע ולהתלונן. "כמו מח"ש", מסבירה אחת הפעילות נגד התופעה. "בדיוק כמו ששוטר יודע שהוא יכול להיחקר אם עבר עבירה, כך צריכים גם מנהלים לדעת שמישהו מסתכל עליהם. היום מורה לא יכול לסמוך על המערכת שתגן עליו".
מורה אחרת מוסיפה: "יש משוב על שופטים, יש ביקורת על הפרקליטות, על מורים, כמובן, יש כל הזמן משוב. רק המנהל הוא אוטוריטה בפני עצמה", היא אומרת. "מכיוון שעבדתי גם לפני רפורמת אופק חדש וגם אחריה, אני יכולה להעיד שאחרי אופק חדש זה נעשה יותר חזק וחריף, בגלל הכוח שניתן למנהלים. אין בעיה לתת כוח, אבל צריכה להיות בקרה עליו. מטרת הכוח היתה חינוכית וערכית, אבל מקבוצות ווטסאפ ופייסבוק שנפתחות עכשיו עולה שהכוח הופך שלילי. אף אחד מאיתנו לא רוצה מורים שפופים וכאובים במערכת. חייבת להיות בקרה על המנהלים".
"מורה, קח עורך דין"
צילום: ניר שמול
השימוש בעורכי דין פרטיים, כהגנה מול המערכת, חוזר על עצמו בלא מעט עדויות. ש' היא מורה ותיקה שניגשה למכרז ניהול מול מורה אחרת באותו בית הספר, שזכתה במכרז. באותו רגע, לדבריה, החל מסע התעמרות קשה. "אחרי שנים שבהן נחשבתי למורה ומרכזת מעולה, פתאום לא התאמתי לאקלים בית הספר. החלו להישמע נגדי טענות שווא בנושאים שלא היו ולא נבראו. בשלב מסוים זומנתי לשימוע עם המפקחת".
לשימוע היא הגיעה בליווי עורכת דין שמימנה מכיסה, רק כדי לגלות שאין נגדה ולו טענה מקצועית אחת. "המשרד נסוג מהר מאוד מכל הטענות נגדי", היא אומרת, "זה לא היה קורה לו הייתי מגיעה בגפי. זה היה ניסיון לסלק את מה שנתפס על ידי המנהלת החדשה כאיום. משרד החינוך שיתף פעולה". לדבריה, הנתמכים בעדויות נוספות, יותר ממורה אחד כבר הגיע לשימוע, מבלי לדעת שאכן מדובר בשימוע. "מזמינים אותך לשיחה עם המפקחת", היא אומרת. "רק תוך כדי שיחה אתה מבין שאתה בשימוע, אליו יש להתכונן מראש. זה מהלך שלא רק שהוא מבהיל מאוד, הוא גם לא חוקי".
את חברה בהסתדרות המורים, שם אומרים שמעמידים למורים ייעוץ משפטי.
"הם אומרים, אבל מעשית זה לא קיים. אף ראש סניף של הסתדרות המורים לא יעזור לך מול המשרד. אם הזמינו מורה לשימוע, הוא לבד. המלצה שלי, קח עורך דין, אחרת תמצא את עצמך בבעיה קשה".
ד' היא מורה בעלת השכלה רחבה, העובדת 27 שנים במערכת החינוך. לדבריה, כחברה בוועד המורים היא התלוננה על אי־סדרים בבית הספר, וכשדבר לא השתנה פנתה למנהלת המחוז וכן לראש העיר. "מהרגע שהמנהלות הבינו שנשלח מכתב למנהלת המחוז וראש העיר, החל מסע נקמה שיטתי, שהגיע לדרגות של הכפשה, לשון הרע והוצאת דיבה", היא מספרת. "פתאום אני מעליבה תלמידים, משפילה אותם, פוגעת בהורים — טענות שלא ייאמנו, כשכל השנים אני מקבלת רק שבחים. במקביל שללו ממני את ריכוז המקצוע, פגיעה של 1,200 שקל בשכר החודשי. כמובן שהזמינו אותי לשימוע אצל סגנית מנהלת המחוז, שאפילו לא שאלה על מה ולמה".
ד' הלכה צעד אחד רחוק יותר והגישה תביעה לבית הדין לעבודה נגד המנהלות והמפקחת, כדי להבין מדוע היא מוזמנת לשימוע. "עברתי ניסיונות שיטתיים להיפטר ממני", היא מספרת. "אז הם לא הצליחו, אבל היום אני מחוץ למערכת. התעמרות בחדר המורים היא דבר נורא. אנשים מתמוטטים מהדברים האלה, נעשים חולים ונושרים".
מורים רבים מתלוננים על מה שנראה כסתימת פיות. "המנהלת קוראת דפי פייסבוק פרטיים, מזמינה לשיחה ומבקשת למחוק את מה שלא מוצאת חן בעיניה", מספרת מורה ותיקה. "איך אני אמורה להרגיש אחרי שיחה כזו, שכלל לא ברור אם היתה חוקית. המנהלת מעבירה מסר ברור מאוד: תתיישרי ותשתקי. מדובר במסר מחליש".
גם הסתדרות המורים לא תמיד מאפשרת להתבטא בחופשיות. "אני חסומה בדף הסתדרות המורים בפייסבוק", מספרת מורה. "יכולה רק לשתף ולא להגיב. יש מאות כמוני, כאילו שהעמוד הזה לא שייך גם לנו, כאילו שאני לא משלמת דמי חבר לארגון שאמור לייצג אותי".
עם זאת, הטענות הקשות יותר הן בנושא אי־ההגנה על מורים. "הסתדרות המורים מגנה על מנהלים ופועלת יחד עם משרד החינוך", חוזרים ואומרים מורים רבים. "הם אמורים להגן עלינו מפני שימועים או ניסיונות העברה ופיטורים, אבל מעשית, אין עם מי לדבר. הם עובדים עם המערכת".
"לך אל הנמל, ראה דרכיו - וחכם", מסכמת מורה ותיקה, "בנמל לא פוחדים, כי יש מי שמייצג אותם. פה הפחד מנהל אותנו, וכל אחד לעצמו".
"תיכף לא יישארו מנהלים במערכת"
בצד השני ניצבת עמותת "גב לחינוך — העורף של מנהלי בתי הספר בישראל", שהוקמה על ידי בני ובנות זוג של מנהלים במטרה לדאוג לזכויותיהם. איציק בלוי, מייסד העמותה, מתקומם מול הטענות נגד המנהלים. "התעמרות היא מלה קשה מאוד ותלויה בעיני המתבונן", הוא אומר. "יש מורים שדי שהמנהל מעיר להם, וכבר מדובר בהתעמרות. הנה דוגמה: מנהלת שבשעה שמונה בבוקר סוגרת את השער ומשאירה 20 דקות בחוץ את כל מי שאיחר — יהיו מורים שיקראו לזה התעמרות. השאלה החשובה היא מה תפקיד מנהל בית הספר. האם הוא צריך לנהל, או להיות עסוק בליטופים כדי שלא יתלוננו. לא לחינם בשנה שעברה מונו 198 מנהלי בתי ספר יסודיים מתוך 2,000, לא דרך מכרז. פחות ופחות אנשים רוצים את התפקיד הזה. מנהלי אופק חדש הם בעלי אחריות לא נורמלית ושכר נמוך מקודמיהם. עומס העבודה כל כך גדול, שכמעט בלתי אפשרי למלא את התפקיד. מנהל בית ספר היום צריך פסיכיאטר צמוד".
ובכל זאת, מדובר באין ספור עדויות שאי אפשר להתעלם מהן.
"נכון שיש מנהלים מתעמרים, לא מקצועיים, שלא מבינים את העבודה. יש גם כאלה, ונגדם צריך לפעול — אבל לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. אני חושב שהבעיה היא שאנשים לא מתאימים מגיעים לניהול, כי מדובר בתפקיד קשה מאוד היום. עם שי פירון, שהיה שר החינוך, נפגשתי שלוש פעמים. היום, אף שאני רוצה להתריע על המצב, אני לא מצליח להיפגש עם העוזרים של בנט. אני רוצה להגיד לו: "שים לב, תיכף לא יישארו במערכת מנהלים".
מהסתדרות המורים נמסר: "הסתדרות המורים הודיעה לאחרונה על הרחבת כלל השירותים המשפטיים. כל פנייה נבחנת על ידי מזכירי הסניף באופן ענייני. לאחר בירור שערכנו בעבר נחסמו אנשים שקיללו או התבטאו באלימות, ומאז הסתיימו הבחירות זה לא קרה. נראה כי כלל הטענות מתייחסות לעולם הישן וכי הן מתעלמות מהשינויים הרבים שנעשו לאחרונה".
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.
חברות הכנסת מתגייסות למאבק בהתעמרות במורים
בעקבות התלונות הרבות מצד מורים, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא־ביטון (כולנו), נפגשה עם מטה המורים למאבק בהתעמרות.
שאשא־ביטון מספרת כי "במהלך המפגש עלו עדויות מטרידות על התעמרות במורים מצד מנהלי בתי ספר ומפקחים במשרד החינוך. כאשת חינוך וכיו"ר הוועדה לזכויות הילד, סבורני כי יש להתייחס לנושא גם מתוך ראיית טובת הילד. לפיכך, ברור לעיני כל שמורה מתוסכל שחש נרדף בעבודתו, לא יוכל לספק את צורכיהם הלימודיים והחינוכיים של תלמידיו. כשם שמייצרים עבור התלמידים אקלים בית ספרי ראוי, כך יש לייצר אקלים בית ספרי בטוח גם עבור המורים, במיוחד בכל הקשור ליחסי העבודה שלהם עם הנהלת בית הספר ומשרד החינוך. בכוונתי להעלות את הנושא לדיון בוועדת החינוך של הכנסת או במסגרת כינוס השדולה לקידום מעמד המורה וההוראה בישראל, שאני עומדת בראשה".
"התעמרות בעבודה היא מגפה של ממש", מוסיפה ח"כ מרב מיכאלי, יו"ר סיעת המחנה הציוני, יוזמת החוק נגד התעמרות בעבודה. "אחד מכל ארבעה עובדות ועובדים עובר התעמרות במהלך שנות עבודתן. לצערי, הליך החקיקה מתעכב מסיבות לא ענייניות אבל המציאות היא שהתופעה נרחבת. אני מקבלת מאות פניות של עובדות ועובדים, ולצערי רבות מהן במערכת החינוך. עד שיושלם הליך החקיקה, פניתי לשר החינוך, שאני בטוחה ששלום המורות והמורים חשוב לו, כדי שלא יחכה ויפעל למיגור התופעה הקשה הזו הפוגעת בעובדות ובעובדים ובמערכת."
במכתב ששלחה השבוע מיכאלי לשר החינוך כתבה כי היא מקבלת "פניות רבות של עובדות ועובדים המתארים השפלה, התעללות נפשית, יחס עוין ואווירה של נידוי חברתי, שמביאים אותם להתמוטטות נפשית ולפגיעה בבריאותם הנפשית והפיזית, כמו גם לחוסר תפקוד הן בבית הספר והן בבית. כמי שאמון על מערכת כל כך גדולה וחשובה, שיש בה אלפי עובדות ועובדים, אני קוראת לך להיות החלוץ שלפני המחנה ולפעול כבר עתה ליישום עקרונות חוק חשוב זה במערכת החינוך, לטובת התלמידות, התלמידים, המורות והמורים כאחד".
הכתבה פורסמה במקור ב-The Marker
רק מחצית מבעלי מוגבלויות בישראל מועסקים
רק לכ-40% מבני 55 ומעלה שאינם עובדים יש פנסיה