מי לא חולם להיות מנכ"ל? או לפחות מנהל בכיר? במידה מסוימת, מדובר בגרסה הבוגרת של חלום הילדות הפופולארי החדש: להיות מפורסם. ליהנות מהתהילה (כרטיסי ביקור מהודרים), מהכסף (מי כבר רואה משכנתא באופק?) ומהכבוד (ביי ביי קו 25), ולדעת שלהחלטות שלך יש משמעות. יש רק בעיה אחת בדרך לשם: המציאות.
אם כי, למען הכנות, המציאות עומדת לא רק בגוש החלל והזמן המסתורי שמפריד ביניכם ובין תואר המנכ"ל הנחשק – אלא גם בזה שמפריד ביניכם ובין העבודה אליה תקומו בבוקר בעוד, נגיד, ארבע שנים. גם לענבר שמיר, בת 21 מקריית אונו, קשה להישיר מבט אל העתיד. היא רק השתחררה מצה"ל ומתחילה באוקטובר הקרוב ללמוד כלכלה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. "אני רוצה כבר להתחיל את החיים העצמאיים שלי", היא מספרת. עד הלימודים היא מתכננת לעבוד בעבודה מזדמנת, "כנראה מלצרות", ולהמשיך בה גם אל תוך התואר, עד שתצבור מספיק ידע ותוכל להתחיל לחפש משרות שמתאימות לסטודנטים לכלכלה. עם זאת, היא אומרת, "כרגע רחוק ולא ריאלי לחשוב על אחרי התואר". היא אפילו לא יודעת מהי העבודה האולטימטיבית אותה תסמן כיעד: "נתחיל עם מה שיש ונתקדם משם".
האפליקציה שתמליץ לכם על הצעד הבא שלכם
בעוד רוב הצעירים משלימים בלית ברירה עם הערפל האופף את עתידם, חבורת צעירים ישראלים החליטה ליזום אפליקציה שתשנה את התמונה בשוק מחפשי העבודה - אפליקציית "workey" הינה פלטפורמה טכנולוגית ראשונה מסוגה, שמבטיחה להפוך את תהליך ההשמה לחכם, ממוקד ואנונימי. מדובר בסטארט-אפ ישראלי שפיתח אלגוריתם המשתמש בחוכמת ההמונים ובניתוח כמויות גדולות של מידע, על מנת לסייע למועמדים ולמעסיקים בהייטק להגיע זה לזה בדרך יעילה וממוקדת.
"המשתמש מזין לאפליקציה את ההיסטוריה התעסוקתית שלו, והיא ממליצה לו מה כדאי שיהיה הצעד הבא שלו", מסביר בן ראובני, בן 29 מתל אביב, יוזם האפליקציה. "היא עובדת על אלגוריתם שמשווה את הנתונים של המשתמש להיסטוריה של מאות אלפי אנשים אחרים, ממשתמשי האפליקציה וממקורות מידע אחרים (כולם מישראל). ככה היא יכולה להשתמש בסטטיסטיקה כדי להבין מה כדאי שתהיה העבודה הבאה שלך אם אתה רוצה להתקדם בסולם הדרגות".
גם החברות המגייסות נהנות מהתיווך דרך האפליקציה, המאפשרת למעשה נגישות למועמדים שאין לחברות גישה אליהם בערוצי הגיוס המסורתיים כיום. בישראל ישנם כיום כ-270 אלף עובדים בחברות היי טק, מתוכם כ-60% פתוחים להצעות עבודה (מחפשים פסיביים) וכ-25% מחפשי עבודה אקטיביים. השימוש באפליקציה מיועד לשני הסוגים, שכן המחפש שולט ברמת החשיפה למעסיקים פוטנציאליים ובאופי התהליך.
ראובני התחיל את דרכו ביחידת 8200 המפורסמת, ולאחר מכן מצא עבודה כמהנדס מן המניין, עד שהחליט לפתוח סטארט-אפ משל עצמו ביחד עם עמיחי שרייבר, אותו הכירו במסגרת העבודה. עוד שותפים במיזם הם דני שטריינברג ורועי ראובני. לדבריהם האפליקציה נולדה מתוך התפישה שתכנון קדימה הוא הדבר הנכון ביותר לעשות – אם כי, הם מציינים, שכרגע היא מיועדת לעובדי ההייטק בלבד.
שירות נוסף של האפליקציה הוא מפה אינטראקטיבית שמפרטת את סולם הדרגות והתפקידים המתחיל מתפקיד בדיקת התוכנה הפשוט ביותר ועולה עד לדרג העליון – מנכ"ל. "ניסינו להראות שכל אחד יכול להיות מנכ"ל", אומר ראובני, "אם רק עושים את הצעדים הנכונים".
אנשים מסוימים חושבים שהתחושה הכללית של הצעירים בשוק התעסוקה בארץ היא ייאוש. אם קשה למצוא עבודה שתאפשר לנו לגמור את החודש, איך אפשר לחשוב על העתיד?
"אני לא חושב שיש בארץ תחושה של ייאוש. להפך – יש הרבה מאוד יזמים בישראל, וחברות חדשות קמות כל הזמן. דור ה-Y בהחלט חי בעולם תעסוקתי שונה משל ההורים שלו, אבל גם אצלו יש חשיבה על העתיד", טוען ראובני, "מה שכן, אנחנו לא תמיד יודעים מה צריך להיות הצעד הבא שלנו, ובשביל זה יש את האפליקציה".
"הצעירים של היום לא מחפשים קביעות"
אולי ראובני קצת אופטימי? התייעצנו עם עדי קפואנו, יועצת מקצועית ופסיכותרפיסטית בקליניקת "מאורות", שטוענת כי "האפליקציה הזאת אולי נחמדה – אבל כשעשוע בלבד. אי אפשר לחזות מראש מה יקרה בדרכנו, הן בקריירה והן בחיים, לאילו צמתים נגיע והאם היעד שלנו בכלל ישרוד או ישתנה. זה נכון גם ברמת ההתפתחות הרגשית – לבן 20 ולבן 30 יש הסתכלויות שונות, וכשאתה הופך להיות בעל משפחה אתה נכנס לפרופורציות חדשות לגמרי. יש יותר מדי משתנים שצריך לקחת בחשבון".
קפואנו מסכימה שהמצב בשוק העבודה כרגע בלתי יציב, ושהדבר כבר הפך לנורמה – כמעסיקה, היא מספרת, נדלקת לה נורה אדומה כשהיא מקבלת קורות חיים של אדם שנשאר באותו מקום עבודה במשך 10 שנים. היא גם לא מפחדת לקבוע כי "הצעירים של היום לא מחפשים קביעות – הם מחליפים מקום עבודה כל שנתיים, שלוש או ארבע". עם זאת, זה לא אומר שהם לא חושבים על העתיד: "הם כן מתחבטים בשאלה 'מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול'. כל אחד רוצה למצוא את ה'ייעוד' שלו. הצעירים של היום פשוט עושים את זה בצורה שונה מההורים שלהם". טענותיה של קפואנו מתחברות לטור סיפורו האמיתי של דור Y, שפורסם בחודשים האחרונים במגזין mako, המנסה להבין את אותו פער עליו היא מדברת, בין דור ה-Y, הדור הצעיר של מחפשי העבודה, לבין דור ההורים שלו.
במה השוני הזה מתבטא?
"ההורים שלנו היו שמרנים בבחירות שלהם; הדור של היום מרשה לעצמו לקחת סיכונים. יש לזה גם חיסרון – הוא משתעמם מהר, וממצה מקומות עבודה במהירות".
האם באמת קשה יותר להצליח כיום מאשר בעבר?
"אני אפתח ואומר שבניגוד למה שלא מעט אנשים חושבים על דור ה-Y, לדעתי הוא לא עצלן ומפונק. מדובר בחבר'ה צעירים, רעבים, שרוצים מאוד להצליח ולא פוחדים מעבודה קשה. מצד שני, היום באמת יותר קשה להצליח בזירה התעסוקתית בהשוואה לעבר. קשה יותר אפילו להתקבל ללימודים, סתם כי הביקוש גדל ואין כבר מקום לכולם. אבל אני אופטימית – אני חושבת שמי שמתמיד, משקיע, עושה את הבחירות הנכונות ושומר על ראש פתוח, יגיע בסופו של דבר ליעד שלו. הרי יש הרבה מאוד אנשים מצליחים, אנשים שעשו את זה", אומרת קפואנו ומסכמת: "בסופו של דבר אנחנו אנושיים, וצריך לתכנן את המסלול שלנו באופן שיטיב לא רק עם חשבון הבנק שלנו, אלא גם עם המצב הרגשי שלנו. וזה משהו ששום אפליקציה לא יכולה לעשות".