אם לא די בכך ששוק העבודה רווי במתמודדים בעלי כישורים וניסיון המתחרים על משרות רבות, בשנים האחרונות נוסף איום חדש: הרובוטים. במונח "רובוטים", הכוונה היא לטכנולוגיות, כמו חישובי אלגוריתם שפועלים בפלטפורמות ייעודיות אשר הוכשרו לביצוע משימות, וכיום נדרש לכך אדם אחד. חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד מעריכים כי 47 אחוזים מהמשרות בארה"ב יעברו לידי הרובוטיקה בשני העשורים הקרובים. אילו משרות נמצאות בסכנה קרובה?
מנהלים בדרגי ביניים
אם הפונקציה העיקרית במשרה שלכם היא לקחת מספר אחד מתיבה באקסל ולהכניס אותו לתיבה אחרת, ואחר כך לכתוב איך המספר עבר ממקום למקום, כדאי שתדעו שהרובוטים נושפים בעורפכם. כל משרה שבה החלק הייחודי בידע המקצועי שלכם כולל קשר סיבתי בין מספרים במטריצה הולכת להיות הראשונה שתוחלף.
אנשי מכירות (מכירת מודעות, חומרי גלם, וכו')
אם אתם מוכרים באמצעות מפרט, מחיר וזמינות, בהנחה שאתם לא מוכרים חלומות או מנהלים משא ומתן באמצעות הטבות מיוחדות או שוחד, כדאי שתתחילו לחשוב על החלטורה הבאה שלכם. לרובוטים יש יכולות לחסוך עלויות של חלקים רבים מתהליך המכירה, כמו לדוגמא בקשה להצעת מחיר, הצעת מחיר ועוד.
כותבי דו"חות, עיתונאים, סופרים וקריינים
כתיבה יוצרת היא מלאכה קשה. כתיבת דו"חות הרבה פחות. אפשר ללמד מכונה לקרוא נתונים, להתאים תמונות או קטעי וידאו, לנתח כמעט כל סוג של חומר מחקרי וליצור קטעי כתיבה ברורים וקריאים. הקראות אוטומטיות של טקסט מתפתחות מהר ונשמעות ריאליסטיות. הציפייה היא כי שדרני ספורט וקרייני צבע יהיו הראשונים שיאבדו את משרתם לטובת המכונות, כמו גם כתבי ספורט וכלכלה. אם יש לכם רומן שכתבתם למגירה, זה הזמן לנסות ולהוציא אותו לאור לפני שהרובוטים ייקחו שיעורים בכתיבה יוצרת.
מנהלי חשבונות ורואי חשבון
נראה שעיבוד נתונים יצר יותר מקומות עבודה מאשר צמצם אותם, אבל למידה חישובית של ראיית חשבון והנהלת חשבונות, תהיה הרבה יותר טובה לעומת היריב האנושי שלה. אמנם רובוטיקה חשבונאית עדיין נמצאת בחיתוליה, אבל יש לה תוצאות מדהימות בהתמודדות עם חשבונות זכאים וחייבים, בקרת מלאי, ביקורת ספרים וכמה פונקציות חשבונאות אחרות שלאנשים יש צורך בהם.
רופאים
רפואה היא אחד המקצועות עם דרישות הקבלה היותר גבוהות במוסדות להשכלה גבוהה, אך בעתיד הצפוי לנו, יש סיכוי טוב שמשרות רופאים יאוישו על ידי רובוטים. אוכלוסיית העולם הנוכחית מונה כיום 7.3 מיליארד אנשים, על פי דו"ח של האו"ם, היא צפויה להגיע ל- 8.5 מיליארד בשנת 2030, 9.7 מיליארד בשנת 2050 ו -11.2 מיליארד דולר בשנת 2100. עד אז לא נזדקק ליותר מדי רופאים.
מסתמן כי רובוטים יכולים להפוך להיות רופאים, מאבחנים ומנתחים נהדרים. על פי מרכז הסרטן ע"ש סלואן קטרינג בארה"ב, ווטסון IBM משתף פעולה עם עשרות חולים בארה"ב כדי להשיא עצות לטיפולים הטובים ביותר עבור מגוון של מחלות סרטן, וגם לעזור לזהות סרטן עור בשלבים מוקדמים. בנוסף, רובוטים מנתחים בעלי דיוק מושלם משמשים כבר היום כמנתחים בהחלפת מפרק הברך ועד תיקוני ראייה. המגמה הזו ממשיכה בקצב מסחרר. לגבי השאלה האם אנשים לא זקוקים לרופא אנושי וחם? ובכן, חלק לא מבוטל מהרופאים אינם כאלה והיחס שלהם למטופלים מאתגר את המילה "חם ואנושי", מה גם שיש סיכוי שאפשר יהיה לתכנת את האלגוריתם להתייחס בחום ובנימוס, יש סיכוי שזה יעבוד עם כל המטופלים, ללא תלות במצב החשבון, העייפות או מצב הרוח.
מעט משרות בטוחות
בתקופת ממשל אובמה, פורסם דו"ח שכלל נבואה קודרת מאוד. בדו"ח נכתב כי קיים סיכוי של 83% שעובדים אשר מרוויחים 20 דולר לשעה או פחות מזה, יוחלפו בעבודתם על ידי רובוטים בחמש השנים הבאות. עובדים אשר מרוויחים 40 דולר לשעה מתמודדים עם סיכוי של 31% שמקום עבודתם יאויש על ידי מכונות.
אז מה עושים?
התקדמות טכנולוגית היא עובדה, לא טובה ולא רעה. אין טעם להתמרמר או להיות נוסטלגים, זה לא יעזור לאף אחד. החדשות הטובות הן שאנחנו יודעים מה צפוי להיות, לכן כל מה שעלינו לעשות הוא להתאים את עצמנו למצב הקיים.
הסתגלות לשינוי דורשת מאיתנו להבין כיצד שותפות של אנשים ומכונות יתפתחו בעתיד. אמנם זה נשמע מסובך, אך לא בלתי אפשרי. למידה חישובית הולכת להיות בשימוש בעיקר בכל מה שקשור ברוב המשימות הקוגניטיביות ברמה נמוכה. המטרה שלנו היא להשתמש ביכולת קוגניטיבית ברמה גבוהה כדי לחזות אילו חלקים של העבודה שלנו יהיו אוטומטיים לחלוטין ואילו חלקים של העבודה שלנו יהיו קשים לביצוע אוטומטי כך שהשותפות בין אדם למכונה היא הגישה המעשית ביותר.
עם אסטרטגיה זו , אפשר לעבוד על התאמת הכישורים שלנו להיות טובים יותר מאשר עמיתינו וכדי למנף את השותפויות בין אדם למכונה. הדרך שבה נלמד להיות צוות וליצור שותפות בין אדם למכונה לא תציל כל משרה מידי הרובוטים, אבל זהו מסלול ברור להארכת הקריירה הנוכחית שלנו בזמן שאנו מפצחים למה התפקיד שלנו זקוק כדי להתפתח וכדי להמיר את הערך האינטלקטואלי האישי שלנו לערך כלכלי.
