שיעור האבטלה בחודש אפריל עלה ל-5%, לעומת 4.7% בחודש הקודם - כך פרסמה היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
ביום רביעי הקרוב יופחת שיעור הזכאות לדמי אבטלה ב-10% בשל ירידת שיעור האבטלה מתחת ל-10% בחודש מרץ האחרון. ההפחתה תבוא לידי ביטוי בתשלום שיועבר ב-12 ליוני הקרוב.
לפי החוק, אם נתוני אחוז האבטלה יורדים מתחת ל-7.5%, אז 30 יום לאחר מכן תשלומי האבטלה מסתיימים. בהתאם לכך, מודל החל"ת יופסק ב-20 ביוני כמתוכנן. אחוז המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע בשל סיבות הקשורות בקורונה יחד עם שיעור הבלתי מועסקים הגיע ל-7.9% במחצית השניה של חודש אפריל. עם זאת, בסיכומו של חודש אפריל יש כ-450 אלף מחוסרי עבודה (10.6% מכוח העבודה), בהם מובטלים שפוטרו או התפטרו, עובדים שבחל"ת ואלו שאין להם עבודה וגם לא מחפשים מכל מיני סיבות.
לעומת שיעור האבטלה הרחב שעומד מעל ל-10%, מספר המשרות הפנויות במשק באפריל עלה ב-10% ל-130 אלף איש לעומת פחות מ-100 אלף ערב הקורונה. תופעה דומה נצפית בהרבה מדינות מפותחות - מעסיקים שלא מוצאים ידיים עובדות.
מאין נובע הפער בין שיעור האבטלה הרחב הגבוה לבין הקושי לאייש משרות? הסקטור העסקי לא מצליח לאייש תפקידים רבים בשל חוק החל"ת אשר מהווה תמריץ שלילי לעובדים בחל"ת לחזור לעבודה. תופעה דומה בארה"ב הביאה ללחץ לעליית שכר וסביר להניח שתתקיים תופעה דומה בישראל אם כי באופן מוגבל, זאת עד לביטול או צמצום החוק. כמו כן, יכול להיות שנוצרה אי התאמה בין העובדים שהתייתרו בתקופת הקורונה לעבודות הנדרשות ואולי סדר העדיפויות של העובדים השתנה.
"לא תהיה תמיכה נוספת בעסקים"
"לא תהיה תמיכה נוספת בעסקים עם תום תוכנית הסיוע למשק בסוף יוני. אין כל הצדקה לכך. המשק חזר לשגרה והנתונים של המשק טובים" - כך אומר לגלובס גורם במשרד האוצר. לדבריו, "ההצדקה לתמיכה במשק היו המגבלות והסגרים שהוטלו, אך מזה מספר חודשים אין מגבלות על המשק, המשק מתאושש, יש חזרה לשגרה, ולכן אין הצדקה להמשך התמיכה. כל הנתונים מעידים על כך".
הדברים נאמרים על רקע סיומה של תוכנית הסיוע למשק בעוד כחודש, ובמסגרת זו ביטול מודל החל"ת וכן הפסקת המענקים לעסקים.
באוצר התקיימו בשבועות האחרונים דיונים רבים על מה צריך לעשות בהמשך, והאם צריך להמשיך לתמוך בשוק התעסוקה ובעסקים.
גורמי המקצוע באוצר תמימי דעים מזה תקופה על כך שאין שום הצדקה להמשך מודל החל"ת הגורף ויש ליישם תוכנית לסיוע דיפרנציאלי, נקודתי, לתמיכה בעובדים שלא יוכלו להשתלב חזרה בשוק העבודה.
עם זאת, נתוני האבטלה המתפרסמים היום מחזקים במשרד האוצר את העמדה כי אין שום צורך במודל חל"ת חדש, מעודכן או אפילו דיפרנציאלי, ויש לחזור למנגנוני הטיפול הקבועים בחוק שכוללים השמה, הכשרות, חתימות שבועיות בלשכת התעסוקה ומגבלת תשלומים לפי זכאות. לדברי גורם באוצר, יתכנו הארכות או איפוס ימי הזכאות עבור חלק מהעובדים שניצלו את מלוא ימי הזכאות, על פי פרמטרים ובדיקות אינדיבידואליות, אך לא יהיה מודל חל"ת גורף לכלל העובדים או מודל שיבחן זכאות על פי ענפים שנפגעו יותר ועובדיהם טרם חזרו לעבודה.
"המשק חזר לעבוד ב-99%"
באשר למענקים, העמדה אפילו יותר נחרצת באוצר, כאשר הגישה היא לא להאריך את המענקים הניתנים לעסקים, ולא ליישם מודלים חדשים לתמיכה בהם. הסיבה היא החזרה של מרבית המשק לשגרה ונתוני האשראי והמע"מ שמעידים על התאוששות.
מנגד, שר האוצר ישראל כ"ץ, שנמצא בשיאה של הדרמה הפוליטית סביב השאלה מי יקים את הממשלה הבאה, ממשיך לשדר כי בכוונת המשרד בראשותו לסייע לכל מי שזקוק לסיוע, גם לאחר ה-1 ביולי. גישת השר היא שהמשק ימשיך להיבחן והמדינה תמשיך לתמוך במי שצריך - גם באמצעות תשלומי אבטלה.
גישתם של אנשי המקצוע במשרד היא כאמור שהנתונים כבר מדברים בעד עצמם, ומלמדים שאין שום צורך בהמשך סיוע. "המשק חזר לעבוד ב-99%", אומר גורם באוצר.
מנתונים שנאספו על פעילות העסקים על ידי פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חשבשבת, מבתי התוכנה הגדולים בישראל, המספק שירותי תוכנה ל-95% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל, עולה כי אכן רוב המשק חזר לשגרה. לדבריו, "מהנתונים בהחלט ניתן להיווכח כי קצב החזרה לשגרה של העסקים הקטנים והבינוניים היה מהיר מאוד, שכן אנחנו רואים עלייה של עשרות אחוזים בשימוש במערכת שלנו על-ידי עסקים קטנים ובינוניים ברחבי הארץ. למשל רואים זינוק חד בפעילות של רבים מהעוסקים בתחום התיירות, שנמחק כמעט לגמרי בתקופת הקורונה ועכשיו חוזר לחיים ובגדול. ניתן לראות דפוסים דומים של חזרה לשגרה גם בענפים כמו מזון, תעשיה ומסחר. למשל, סיטונאים רבים שסיפקו סחורות לתיירות פנים, ובגלל הסגרים עבודתם הושבתה כמעט לחלוטין, התחילו לספק את המוצרים בקצב מוגבר עם תום הסגרים, וכך הם עברו באופן חד מ-0 ל-70% תפוקה והצפי שזה רק ילך ויגבר".
על הרקע הזה מסביר הגורם באוצר, כי "תמיד יהיה מי שיישאר בקשיים בגלל הירידה בביקושים, כמו חלק מענף התיירות, אבל המדינה לא תומכת במצב של ירידה בביקושים. הדד ליין שנקבע הוא הדד ליין הנכון לסיוע הסיוע לאור החזרה לשגרה".
"ניתוק וזלזול בחיי אדם"
הדברים הללו שיוצאים מהדרג המקצועי באוצר מעוררים זעם בקרב חלק מראשי ארגוני העסקים. לדברי נשיא לה"ב, עו"ד רועי כהן, "העובדה שעד כה לא מתקיים דיון אמיתי בניסיון לעזור לענפים שנשארו מאחור במשבר הקורונה היא תעודת עניות למשרד האוצר, ולכל הפקידים שלא מפנימים שיש מקצועות שמשבר הקורונה עדיין מכה בהם".
לדברי כהן, "לשלוח ב-1 ביולי מאות משרדי נסיעות, עם למעלה מ-10,000 עובדים אל הלא-נודע בלי מנגנון חל"ת ייעודי, בלי מענקים להישרדות אותם עסקים, בלי לתת מענה לאיך ישלמו את ההודעה המוקדמת לעובדים כשאין להם מחזור פעילות - זה פשוט ניתוק וזלזול בחיי אדם".
לדברי יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, צריך להבחין בין מודל החל"ת לבין הסיוע לעסקים. לדבריו, "בעוד שהגיעה השעה שמדיניות החל"ת תשתנה במיידי. במצב המשק כיום היא מעכבת תעסוקה וצמיחה וגורמת לנזקים משמעותיים לכלכלה, ומהווה חסם משמעותי לפתיחה מלאה של המשק וקטליזטור לכלכלה שחורה. מנגד, ישנם עדיין מספר מועט של ענפים, כדוגמת ענף התיירות הנכנסת, שעדיין אין צפי וודאי לחזרתו לפעילות, ועל המדינה להמשיך ולתמוך בו. במידה והמדינה תפקיר אותם לגורלם כולנו נשלם על כך מחיר יקר".
גם לדברי רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון ומי שהייתה בהידברות עם האוצר לטובת העסקים לאורך השנה החולפת, המדינה חייבת להמשיך לתמוך בענפים שעדיין סובלים מהמשבר. "בענפים בהם יש חזרה לפעילות מלאה, יש הצדקה שלא להאריך את המענקים המסתיימים בחודש יוני הקרוב, ואילו ענפים שעדין סגורים באופן מלא - חייבים לסייע להם ולשמר את קיומם בעתיד. יש לקבוע מענקים מותאמים ו/או שילובם של העוסקים בענף בהכשרה לתעסוקה חליפית לזמן ביניים, בתחומים בהם חסר כוח אדם".
כתבה זו פורסמה במקור באתר גלובס