חשבתם פעם על השאלה מה זו מוטיבציה? האם יש בכלל רמות למוטיבציה? עושה רושם שכן. הרי יש נושאים שלגביהם יש לנו יותר מוטיבציה, ואחרים - להם אין לנו שום רצון לגשת. אבל האם יש דרך לכמת את המוטיבציה? אם מוטיבציה זה הדלק של העשייה שלנו, שווה להבין ממה בדיוק היא בנויה. לפי חוקר המוטיבציה פירס סטיל, קיימת משוואה פשוטה שמאפשרת לנו לדעת כמה מוטיבציה יש לנו. למשוואה הזו קוראים “משוואת הדחיינות”, והיא כל -כך חשובה עד שסטיל הקדיש לה ספר שלם. הבנת המשוואה מאפשרת להבין בדיוק איפה בתהליך אנחנו תקועים:
גודל המוטיבציה קשור בצורה ישירה בשני גורמים - ציפייה וערך - ובצורה הפוכה בשני גורמים אחרים - אימפולסיביות והשהייה. ככל שהגורמים במונה גדולים יותר, כך המוטיבציה עולה. בהתאמה, ככל שהגורמים במכנה גדולים יותר, כך המוטיבציה יורדת. אז מה הם בדיוק הגורמים האלו, מעבר לכותרות?
ציפייה
האם אתם מצפים לסיים את המשימה בהצלחה ולעמוד ביעד? חשוב להבין שמדובר בתחושה סובייקטיבית: עד כמה אנחנו מאמינים שנצליח. יש לא מעט סטודנטים בעלי יכולות גבוהות שלא מאמינים ביכולות שלהם. מכיוון שכך, הציפייה שלהם להצליח תהיה נמוכה. ככל שהביטחון ביכולות שלכם עולה, כך יורדת הנטייה שלכם לדחיינות. לעומת זאת, אם אתם מצפים שתיכשלו במבחן, המוטיבציה שלכם ללמוד אליו תהיה נמוכה.
ערך
עד כמה אתם מעריכים את התגמול על הצלחה במשימה. במוסדות אקדמיים מסויימים כל הסטודנטים נדרשים לעבור קורסי יסוד (למשל ביהדות, בתיאוריות או בפילוסופי), קורסים שציון הגמר בהם לא רלוונטי לציון הסופי של התואר - כל עוד עברתם אותם, לכן הערך של ציון גבוה בקורסים האלו הוא נמוך. כדי להגביר את המוטיבציה ללמוד לקורסים האלו, צריך להעלות את הערך שלהם. יצירת עניין אמיתי זו דוגמה טובה. אם הנושא מעניין אותך, אתה תלמד אליו גם כאשר ציון הגמר לא משנה כל כך. כדי להבין מה המשמעות של ערך גבוה בבעיות מוטיבציה, דברו עם רופא שלומד לבחינות שלב א' של ההתמחות.
אימפולסיביות
אימפולסיביות היא הנטייה לבקש סיפוק מיידי ולקבל דופמין בקלות. אם אתם מוצאים את עצמכם בודקים את הוואטסאפ גם כאשר אתם לא מחכים להודעה חשובה, אתם מבינים טוב מאד מהי אימפולסיביות. פירס בעצמו כותב שבלי אימפולסיביות, דחיינות כרונית לא היתה קיימת. גם אם יש לאימפולסיביות צדדים חיוביים, בוודאי שהיא אינה עוזרת ברדיפה שלנו אחרי מטרות ארוכות טווח. הטכנולוגיה והאינטרנט כמעט ולא מאפשרים לנו להיות נמוכים במדד הזה. כולנו אימפולסיביים ולכן לכולנו קשה ללמוד חמש שעות רצוף בצורה יעילה.
השהייה
הזמן שיעבור מהרגע בו אנו צריכים לגשת למילוי המשימה ועד שנסיים אותה ונקבל את התגמול. ככל שהזמן הזה קצר, כך רמת המוטיבציה שלנו עולה. אם נשארו לנו רק שלושה ימים עד למועד הבחינה, תהיה לנו יותר מוטיבציה ללמוד מאשר אם עומד לרשותנו חודש שלם. זאת הסיבה שמפתחים ומתכנתים מעדיפים ספרינט של שבועיים פיתוח על פני פרויקט שאורך שנה. זאת גם הסיבה לכך שבלימודים לתארים מתקדמים, שאורכים בין שנתיים לארבע שנים במקרה הטוב, מתעוררות בעיות מוטיבציה קשות.
למרבה ההפתעה, יש לנו שליטה על כל אחד מהפרמטרים במשוואה הזאת. כאשר אתם חשים חוסר מוטיבציה לפני משימה חשובה, בחינה או הגשת עבודת גמר, שפרו את הגורמים במשוואת המוטיבציה שלכם.
אז מה עושים ואיך הופכים את כל התאוריה לפרקטיקה?
הגבירו את הציפייה
עשו משהו שיגביר את הסבירות שלכם לסיים את המשימה בהצלחה. נניח שאתם לומדים למבחן, עשו צעדים שיגבירו את הבטחון ואת השליטה שלכם בחומר הנלמד, מה שיביא להגברה של הציפייה ובעקבות כך, הגברת המוטיבציה.
דרך נוספת להגביר את הציפייה היא לפרק משימה גדולה וקשה להשגה לתת-משימות קטנות, שעם כל אחת מהן קל יותר להתמודד. ככל שתחוו יותר הצלחות בתת-המשימות, כך תגבירו את הביטחון העצמי ביכולת שלכם להצליח.
העלו את הערך
ניתן לעשות זאת בצורה אמתית או מלאכותית. הצורה האמיתית והנכונה היא להבין את החשיבות של המשימה. כאשר אתם מבינים את החשיבות של נושא להתקדמות המקצועית שלכם, הערך שלו עולה ולכן המוטיבציה עולה בהתאם.
דוגמה ואנקדוטה אישית להמחשה - יונתן וויינטראוב, ממייסדי SpaceIL , סיפר לי שכאשר הוא הדריך נערים במרכז למדעים לקראת שיגור הלוויין “דוכיפת”, הייתה לו שיחה עם נער שהתלבט האם ללמוד 5 או 3 יח”ל במתמטיקה. אותו תלמיד עבד על בעיה מסוימת בכיוונון האנטנה של הלווין ויונתן אמר לו שכדי לפתור את הבעיה הזו, התלמיד צריך כלי עבודה שנלמדים רק ב 5- יח”ל. מכיוון שהתלמיד הבין את הערך של הלימוד, המוטיבציה שלו הייתה גבוהה ולכן הוא בחר בסופו של דבר לגשת לבחינה ברמה של 5 יח”ל.
שנו את ההשהייה
אמנם אנחנו לא יכולים לשנות את תאריך היעד, אבל אנחנו כן יכולים לחלק את המשימה לתת-משימות קצרות יותר ולהגדיר לוחות זמנים חדשים. כך אנחנו מייצרים השהיות קצרות באופן מלאכותי ומעלים את המוטיבציה שלנו. למשל, אם אנחנו רוצים להוציא לאור ספר בדצמבר, אנחנו קובעים תאריך יעד לאוקטובר.
לפעמים כתוצאה מהמחשבה שתשקיעו בניסיון להבין את חשיבות המשימה, תגיעו למסקנה שהמשימה לא חשובה עבורכם, ואין לכם שום סיבה להשקיע בה מאמץ. גם זו תובנה מעולה שיכולה לחסוך לכם הרבה זמן וכאבי ראש. אם אחרי בדיקה אמיתית גיליתם שמשימה כלשהי אינה חשובה להתקדמות שלכם, עברו למשימות חשובות.
זכרו שלפעמים המשימה כן חשובה, ולמרות זאת אנחנו לא מצליחים להעלות את הערך שלה בעינינו. במקרה הזה ניתן "לעבוד" על המוח שלנו ולהעלות את הערך בצורה מלאכותית. איך? הבטיחו לעצמכם פרס אם תצלחו את האתגר בכבוד. פרס יכול להיות צפיה בסרט בסוף היום, ללכת לפאב עם חברים או אפילו כוס קפה בתום סשן לימוד של שעתיים. הפרס לא חייב להיות משמעותי. אפילו פרס קטן יכול להוסיף לכם לא מעט מוטיבציה לביצוע המשימה.
אני זוכר שבנעורי עבדתי במשרד רואי חשבון. הוטל עלי להקליד דפי חשבון – שורות של פעולות בנק של העסק. חשבתי שלא קיימת עבודה יותר משמימה ומעייפת מלהקליד את הנתונים האלו. הדרך היחידה לסיים את המשימה הייתה לעשות תחרות בין העובדים – מי מסוגל להקליד הכי מהר. זאת שיטה שאני לוקח איתי מאז בכל פעם כשאני צריך להתמודד מול משימה משעממת.
נסו להקטין את האימפולסיביות
הדרך הטובה ביותר ללמוד היא עם טלפון כבוי. לאלו שממש מתקשים לעמוד בפיתוי מומלץ להשאיר את הטלפון כבוי ברכב. אתם רוצים לעזור לעצמכם בזה שתפנו את כל הסחות הדעת וגם את האופציה להסחת דעת. במו עיניי ראיתי סטודנטים לומדים למבחן כאשר גם פייסבוק וגם ווטסאפ פתוחים במחשב שלהם. במצב הזה לא ניתן ללמוד בצורה רצינית ועמוקה. הפיתוי לבדוק הודעות הוא גדול מדי. הדרך הנכונה ללמוד היא ללא הפרעות. וטלפון כבוי הוא התחלה מצוינת.