יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות הינם מועדים לאומיים ואינם חגים דתיים, לכן ישראלים רבים לא מודעים לזכויות המגיעות להם מול המעסיקים ומול מקומות העבודה.
בסיוע עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות), בדקנו מה אומר החוק על הימים הללו. מי זכאי לחופשה על חשבון המדינה וכמה שכר מקבל מי שמחויב לעבוד ביום זה?
יום הזיכרון – בני משפחה שכולה רשאים לקחת יום חופש על חשבון המערכת
האם יש התנהלות מיוחדת בערב יום הזיכרון?
ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל יצוין השנה ביום שלישי ה-7 במאי. לפי החוק, יום זה נחשב ליום עבודה "רגיל" במשק. מעסיקים לא חייבים להיעתר לבקשת עובדים לקחת חופש ביום הזה. עם זאת, בשל חשיבות היום הזה, מעסיקים רבים מגלים התחשבות כלפי עובדים שמבקשים להיעדר מהעבודה או מבקשים לצאת מוקדם בכדי להשתתף בטקס.
מה הם נהלי העבודה ביום הזיכרון עצמו?
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה והטרור, שהוא למעשה גם ערב יום העצמאות, מוגדר כ"חג לאומי". לכן, נהלי העבודה ביום הזה (שיצוין השנה ביום רביעי ה-8 במאי), דומים לנהוג ב"ערבי חג" אחרים ותלויים במתווה העבודה שלכם.
כלומר, אם אורך יום העבודה הרגיל שלכם הוא 9 שעות ושבוע העבודה שלכם בן 5 ימים – ביום הזיכרון תעבדו שעה פחות (8 שעות). אם אתם רגילים לעבוד 6 ימים בשבוע כאשר כל יום בן 8 שעות – תעבדו ביום הזיכרון 7 שעות. התשלום על היום הזה יהיה כאילו עבדתם יום מלא.
האם המעסיק יכול לסרב לבקשה של עובד/ת לקחת חופש ביום הזיכרון?
מעסיק אינו חייב להיעתר לבקשת עובד/ת לקחת חופש ביום הזה. עם זאת, חשוב שתדעו שיום הזיכרון הוא אחד מ"ימי הבחירה" שהוגדרו בחוק במדינת ישראל. במה מדובר? בחוק חופשה שנתית שקבע כי בכל שנה ישנם מועדים ספציפיים הנקראים "ימי בחירה", בהם כל עובד/ת יכול לבקש חופש (היעדרות) מהעבודה – והמעסיק לא יכול לסרב לבקשה או להתנגד לה. יום הזיכרון הוא אחד מימי הבחירה המוגדרים בחוק (על חשבון ימי החופשה השנתית). עם זאת, בנקודת הזמן הזו, המידע רלוונטי רק למי שזכר לבקש חופש מראש, שכן כדי לנצל "ימי בחירה" חייבים לבקש זאת לפחות 30 יום מראש. אגב, כיום ישנם כבר לא מעט מעסיקים שמחליטים על דעת עצמם להוציא את כל העובדים לחופשה ביום זה.
האם ישנם נהלים שונים לבני משפחות שכולות?
בהחלט. בהתאם לסעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל השכי"ג-1963, קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון, וההיעדרות לא תיחשב לו ולא תנוכה משכרו או ממכסת ימי החופשה שלו. ואם תהיתם מי מוגדר קרוב משפחה? לפי אותו החוק "קרובי משפחה" הם הורים, הורי הורים (סבא וסבתא), בן זוג, ילדים, אחים ואחיות.
יום העצמאות - מהשעה השלישית זכאים לשכר בשיעור 250%
מה אומר החוק על העבודה ביום העצמאות?
לפי החוק, יום העצמאות הוא "יום שבתון" לבני כל הדתות. הוא מתחיל מ-24:00 בלילה (ערב יום העצמאות - ה-8 במאי) ועד 24:00 בלילה שאחריו (ה-9 במאי).
אז איך בכל זאת יש הרבה אנשים שעובדים ביום הזה?
ליום השבתון הזה יש "חריג" לחוק, המאפשר לראש הממשלה לקבוע מי הם אותם עסקים או מקצועות, שלדעתו אין להפסיקם ביום העצמאות. אם מקום העבודה שלכם אינו נכלל במקומות הללו, המשמעות היא שאסור לכם לעבוד.
עובדים שעתיים או יומיים שימו לב: בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי עובד שעתי או יומי אשר נאלץ לעבוד בחג מתוך כורח ולא על פי בחירתו, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל), ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו, בתנאי שעמד בתנאי הזכאות לדמי חגים. כך למעשה, אתם זכאים לשכר בשיעור של 250% - גם דמי חגים וגם "שכר חג".
האם המעסיק יכול להכריח אותי לעבוד ביום הזה?
במקרים מסוימים התשובה חיובית. בסעיף 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה, הוגדרו מקומות עבודה שהחוק לא חל עליהם. כלומר, המעסיק יכול להכריח את העובד/ת לעבוד בימי המנוחה והעובד לא יכול לסרב. דוגמה למקומות עבודה כאלו: מקומות עבודה המופקדים על בטחון הציבור, עבודה הקשורה בביטחון המדינה או ביטחון אנשים, אירוח (בתי מלון, צימרים וכד'), ייצור חשמל, אספקה או שירותים חיוניים (בתי חולים), תחבורה ציבורית ועוד.
המעסיק שלי החליט לערוך ביום העצמאות אירוע חברה. האם אני מחויב להגיע?
מעטים הם המעסיקים שבוחרים לערוך אירוע חברה ביום העצמאות עצמו. מרבית המעסיקים בוחרים לציין את החג לפני המועד. עם זאת, אם המעסיק שלכם בוחר בכל זאת לחגוג ביום העצמאות עצמו - עקרונית, אין חובה להגיע (אך מצופה שכן). כמובן שהמעסיק מחויב לעמוד בתו הסגול או הירוק, בהתאם לאופי האירוע.
ביום העצמאות אנחנו זכאים ל"דמי חגים". במה מדובר?
ביום העצמאות כל העובדים במשק זכאים ל"דמי חגים". המשמעות היא שכולם מקבלים תשלום על היום הזה שכר מלא על יום העבודה, גם אם בפועל לא עבדו בו. עובד שעתי/יומי יראה את התשלום בתלוש, בעוד מי שמקבל "שכר גלובאלי" (חודשי) – יקבל את שכרו הרגיל.
עם זאת, לא כולם זכאים להטבה הזאת - למעשה ישנם עובדים שלא יקבלו את דמי החגים. עובד שעתי/יומי שלא עומד בשלושת התנאים הבאים, אינו זכאי לדמי חגים:
1. עובד שהשלים 3 חודשי ותק במקום העבודה.
2. עבד יום לפני החג ויום אחרי החג (ואם לא עשה כן, היה הדבר בהסכמת המעסיק, או בגלל מחלה/חופשה מאושרת).
3. אם החג לא חל בשבת או ביום פנוי של העובד.
האם עובד בחל"ת זכאי ל"דמי חגים"?
עובד בחל"ת אינו זכאי לדמי חגים. יש "ניתוק" של יחסי עובד-מעסיק בתקופת החל"ת, לכן אין זכאות לדמי חגים.
האם עובד שחוזר מחל"ת זכאי ל"דמי חגים"?
עובד שחוזר מחל"ת יהיה זכאי לדמי החגים, כל עוד צבר ותק של 3 חודשים במקום העבודה לפני היציאה לחג. בתקופת החל"ת, הוותק לצורך דמי החגים מוקפא.
מה הנוהל לגבי דמי אבטלה בזמן החג?
דמי אבטלה כוללים גם דמי חגים ולכן דמי האבטלה של העובד לא יפגעו.
רבים עדין עובדים מהבית. האם יש התנהלות שונה בשל כך?
אין שוני. העובד יהיה זכאי לדמי חגים גם אם הוא עובד מהבית.
חולה בקורונה או אדם שנמצא בבידוד – זכאי לדמי חגים?
כן. דמי חגים קוטעים את התשלום של דמי הבידוד ושל דמי המחלה, והעובד יהיה זכאי לדמי חגים בצורה מלאה.
אני פרילנסר/ית ומועסק באופן קבוע במשרד. האם אני זכאי לדמי חגים?
כיום לא מעט מעסיקים בוחרים בגישה של העסקת פרילנסרים על פני עובדים "מן המניין" (שכירים). לרוב, מודל העסקת פרילנסרים בעסק נחשב בעיני המעסיק ל"כלכלי" יותר, כיוון שהוא לא מחוייב כלפי העובד בימי חופשה, דמי מחלה, דמי חגים, שעות נוספות וכו'. לכן, אם אני "פרילנסר" אני בעקרון לא זכאי ל"דמי חגים". אבל, גם לכלל הזה יש יוצא מן הכלל. בתי הדין לעבודה קבעו שישנם מספר מקרים בהם גם עובד פרילנסר שמועסק באופן קבוע על ידי המעסיק וחתום מולו על חוזה מתן שירותים כפרילנסר, ייחשב כעובד מן השורה ויהיה זכאי לקבל מהמעסיק בין היתר דמי חגים.
פרילנסרים, איך תדעו מתי אתם נחשבים ל"עובדים של העסק"? מהם אותם מקרים? בית המשפט יצר כמה מבחנים, שהעיקרים בהם הינם:
מבחן ההשתלבות: אם העובד משתלב במערך העבודה ונחשב לחלק אינטגרלי ממנה או אם הוא מבצע עבודה חיונית שחוזרת על עצמה – אז ההתייחסות אליו תהיה כאל עובד קבוע. לעומת זאת, אם לאותו פרילנסר יש עסק עצמאי והוא אף מעסיק עובדים משלו, הנטייה היא לראות את העובד כעצמאי ולא כשכיר.
מבחן המרות והפיקוח/מבחן הפיקוח והשליטה: האם המעסיק או מי מטעמו מפקח על הפרילנסר, נותן לו הוראות ובודק את איכות העבודה וטיבה? אם כן, יש נטייה לראות בכך קשרי עובד-מעסיק.
מבחן הקשר האישי בין עובד למעסיק: האם העובד חייב לעשות את העבודה בעצמו, או שהעבודה יכולה להיעשות ע"י מישהו אחר מטעמו? במידה והעבודה חייבת להתבצע ע"י עובד ספציפי בלבד, יש נטייה לראות בכך קשרי עובד-מעסיק.
מבחן הסיכון הכלכלי: האם במידה והעסק מפסיד, המעסיק מפצה את העובד? אם העסק לא מרוויח, ובכל זאת מופק לעובד תלוש משכורת (גם אם זו לא תשולם), הדבר מעיד על קיומם של יחסי עובד- מעסיק.
**הערה חשובה: לרוב בית הדין בודק את כל המכלול, וקובע האם הפרילנסר נחשב עובד של המעסיק או לא. יש צורך ביותר ממבחן אחד כדי להוכיח זאת.
אני עובד אבטחה בקניון מסוים, אבל למעשה מועסק ע"י חברת כוח אדם. מי אמור לשלם לי את דמי החגים – המעסיק או הקניון?
יש פה סוגיה מעניינת. ביום העצמאות, כל העובדים במשק זכאים ל"דמי חגים". עובדים רבים כיום במשק מועסקים ב"חברות קבלן", ששולחות אותם לבצע עבודה מסויימת במקום כזה או אחר.
עובדים יקרים, חשוב שתדעו: אם אתם עובדים בחברות קבלן, למשל בתפקיד של שמירה ואבטחה, ניקיון או הסעדה, אתם צריכים לקבל את דמי החגים מהמעסיק שלכם (למשל: כוח אדם בע"מ). אבל אם לא קיבלתם מהמעסיק את דמי החגים, חשוב שתדעו שבהתאם לחוק להגברת האכיפה, במקרים מסוימים אתם יכולים לתבוע גם את חברת הקבלן שמעסיקה אתכם וגם את החברה שהזמינה את השירות מאותו קבלן (למשל: הקניון). המשמעות היא שבהתאם לחוק, למזמין השירות יש אחריות כלפי עובד הקבלן, שזכויותיו הופרו על ידי מעסיקו (הקבלן). כך שהוא, מזמין השירות, עשוי/עלול להיתבע על ידי העובד ולשאת באחריות נזיקית - כספית או פלילית.
ולתפארת מדינת ישראל.