מהי העבודה הכי טובה עבור כל שלב בחיים? בהנחה שאני לא חולם מגיל חמש להיות רופא או מעצב שיער, לאיזו עבודה הכי כדאי לי לכוון כשאני סטודנט, כשאני מסיים את לימודי התואר הראשון, כשאני הופך להיות הורה ואם אני מחפש או נאלץ למצוא עבודה בגיל מתקדם? זו הייתה השאלה שעניין אותנו לבדוק הפעם, לאחר שבשנה שעברה שאלנו מהי העבודה הכי טובה בישראל לפי פרמטרים שאינם מתחשבים בסטטוס האישי של מבקש העבודה.
מתוך 70 מקצועות פופולאריים, אספנו את אלה שהקריטריונים שלהם התאימו לקבוצות האוכלוסייה שבחרנו. לדוגמה, לסטודנטים נבחרו רק מקצועות שמאפשרים עבודה במשמרות. וכמו בשנה שעברה - אז הגיע לראש הטבלה מרצה באקדמיה - גם הפעם התוצאות הראו שלאו דווקא המשרות הנוצצות הן אלו שהכי ישתלמו לנו בכל שלב.
העבודה הכי טובה לסטודנטים: פרמדיק
מה חשוב לסטודנט כשהוא מחפש עבודה? מכיוון שאת רוב זמנו הוא אמור להשקיע בלימודים, הנחנו שהשאיפה היא להרוויח סכום גבוה ככל שאפשר לשעת עבודה. לפיכך, המדד שקיבל את המשקל הרב ביותר בשקלול היה השכר השעתי. פרמטרים נוספים ששוקללו: ממוצע שעות עבודה חודשי, מידת המתח בעבודה וההיתכנות לעבודה במשמרות.
נתוני השכר הממוצע לכל מקצוע וממוצע שעות העבודה נלקחו מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2015. מאחר והנתונים עבור השכר החודשי והשעתי ומספר שעות העבודה הם על פי הממוצע, ישנה אפשרות שחלק מבעלי המקצוע בכל תחום משתכרים פחות מהממוצע וכמו כן, ישנם גם כאלו שמשתכרים יותר ממנו. מדד המתח בעבודה הופק עבורנו על ידי מומחים בתחום הפסיכולוגיה התעסוקתית במכון אדם מילא והוא מהווה שקלול של הרמות בהן המקצוע דורש הסתגלות למצבים משתנים, עמידה במצבי לחץ ומידת היכולת הנדרשת מהעובד להגיב במהירות ולתת מענה. ההיתכנות לעבודה במשמרות דורגה על פי אפשרות מלאה למשמרות במשרה המיועדת. לא נכללו בשקלול: מקצועות הדורשים תואר ראשון ומעלה.
למקום הראשון בטבלה הגיעו הפרמדיקים, שהובילו במדד השכר השעתי הגבוה. השכר החודשי הממוצע בקטגוריה אליה משתייכים פרמדיקים על פי נתוני הלמ"ס הוא 12,536. ממוצע שעות העבודה החודשי עבור המקצוע עומד על כ-132 שעות, מה שמוביל לשכר שעתי של כ-94 שקלים. לשם השוואה, במקצועות כמו נציג מכירות טלפוני או נציג במרכז שירות לקוחות, הנפוצים בקרב סטודנטים בשל הגמישות והאפשרות לעבודה במשמרות, השכר השעתי הממוצע עומד על כ-33 שקלים לשעה - 60 אחוזים פחות משכרו השעתי הממוצע של פרמדיק.
מעניין לראות שבמדד המתח בעבודה הפרמדיקים ממוקמים בסוף הטבלה. עבודתם מן הסתם דורשת הסתגלות מהירה למצבים משתנים והתמודדות עם לחץ רב, מה שהופך אותה לסטרסיבית ביותר. משרת הסוקר, לעומת זאת, שדורגה במקום השני, היא בעלת רמת המתח הנמוכה ביותר יחד עם מקצועות הניקיון ועובדי פינוי אשפה. הפער הגדול בין מידת המתח בעבודתו של הפרמדיק לבין זו של הבאים אחריו בדירוג, מתאזן עם נתוני השכר השעתי הגבוהים במקצוע.
ומה צריך בשביל להיות פרמדיק? תנאי הסף הם תעודת בגרות מלאה, ידיעת השפה האנגלית והכשרה מוקדמת של כשנה ורבע באחד מהקורסים לפרמדיקים בארץ, ביניהם הקורס של מד"א. לעומת זאת, מי שרכש הכשרה זו בשירותו הצבאי או במסגרת אחרת לפני הלימודים האקדמיים, יוכל די בקלות להשתלב בעבודה במקביל ללימודיו.
העבודה הכי טובה לצעירים: מתכנת
בקטגוריה זו הכוונה היא לצעירים שאינם סטודנטים או שכבר סיימו את לימודיהם האקדמיים, אבל עדיין לא הקימו משפחה. בקיצור, דור ה-Y. המקצועות שסומנו כעדיפים בקטגוריה הם בעלי שכר גבוה וממוצע שעות עבודה גבוה, אשר משתייכים לשוק שנמצא בצמיחה. בנוסף נבדק עבור המקצועות הללו מדד המתח בעבודה בדומה ליתר המקצועות.
כצפוי, כאן היו הכי פחות הפתעות. למקום הראשון הגיעו המתכנתים, שנמצאו על פי נתוני הלמ"ס כבעלי שכר גבוה מאוד, כ-20,000 שקלים בחודש, כמעט 100 אחוזים מעל השכר הממוצע במשק. על פי הנתונים, מתכנת עובד בממוצע כ-165 שעות בחודש ונהנה מעליה של כ-8 אחוזים בשכר מדי שנתיים. לשם השוואה, עבודה בתחום הפסיכולוגיה, שעשויה להיחשב כיוקרתית, הגיעה למקום האחרון בדירוג עבור הקטגוריה עקב שכר נמוך שעומד על כ-7,249 שקלים בממוצע בחודש.
אז כן, צעירים שמוכנים לטחון שעות עבודה, ליהנות משכר גבוה ולחסוך להשקעה עתידית בדירה או בנכסים אחרים, יוכלו לעשות זאת אם יכוונו את עצמם לעבודה בתחום התכנות. אז למה בעצם לא כולם הולכים להייטק? הנה תשובה ממש טובה.
העבודה הכי טובה להורים: טכנאי רנטגן
בבואנו לבדוק את העבודה הטובה ביותר לאוכלוסיית ההורים, התרגיל היה כזה: איזו עבודה תאפשר להורים המג'נגלים לעבוד פחות שעות כך שיוכלו להשקיע זמן ומשאבים בגידול הילדים ועדיין לפרנס אותם בכבוד. לפיכך, המשקל הרב ביותר בשקלול ניתן למרכיב מספר שעות העבודה הממוצע. עוד נכנסו לשקלול: השכר החודשי הממוצע, מידת המתח בעבודה ומידת הצמיחה של השוק אליו המקצוע משתייך. נתוני השכר ומספר שעות העבודה הממוצע נלקחו מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נכון לשנת 2015. מידת הצמיחה של השוק גם היא התבססה על נתוני הלמ"ס, בהשוואה של ממוצע השכר החודשי בשנת 2013 אל מול 2015.
לפי החישוב הזה, למקום הראשון בקבוצת המקצועות שנבדקו כטובים ביותר עבור הורים הגיעו טכנאי הרנטגן. שכרו של טכנאי רנטגן על פי נתוני הלמ"ס בקטגוריה אליו הוא משתייך הוא 12,174 שקלים בממוצע לחודש, אך הנתון הזה אינו הופך אותו למוביל בעמודת השכר על פני יתר המקצועות שנבדקו. השכר הגבוה ביותר נמדד דווקא עבור פרמדיקים, אך אלו התמקמו רק במקום החמישי בדירוג בגלל מידת המתח הגבוהה הכרוכה בעבודתם. המדד שהטה את הכף עבור טכנאי הרנטגן הוא דווקא היותו של השוק אליו הוא משתייך בצמיחת שכר. בשנת 2013 עמד שכרם של טכנאי הרנטגן על 10,907 בממוצע ואילו עד 2015 הוא עלה בכ-10.4 אחוזים והגיע ל-12,174 שקלים. מרכיבים אלו ביחד עם מדד מתח בעבודה נמוך יחסית הביא את אלו שעומדים מאחורי מכונות השיקוף לבעלי העבודה המושלמת להורים.
היכן הם ממוקמים מבחינת מספר שעות העבודה? על פי הנתונים, טכנאי רנטגן עובד בממוצע כ-132 שעות בחודש. הוא אמנם לא נמנה עם המקצועות שעובדים את מספר השעות הנמוך ביותר בקטגוריה כמו מורים, גננים בגני ילדים ומרצים באקדמיה אבל גם אינו בעל מספר השעות הרב ביותר בקטגוריה. מבין המקצועות שנבדקו עבור הורים, מאפר, קוסמטיקאי ומדריך כושר נמצאו כבעלי מספר שעות העבודה החודשי הגדול ביותר, כ-137 שעות בממוצע.
מה שהפתיע אותנו לרעה היו הנתונים של מקצועות ההוראה והדרכת ההורים. למרות שהם מחזיקים במספר שעות העבודה הנמוך ביותר מבין כל המקצועות שנבדקו, עבודתם של מורים, גננים בגני ילדים, מרצים ויועצי שינה או הנקה לא נכנסו לחמישייה הפותחת של המקצועות המומלצים להורים. המיתוס שלפיו במקצועות אלו יש עדיפות להורים בשל החופשים הסמוכים לחופשות הילדים וימי העבודה שתואמים את שעות המסגרות של אלו, די מתנפץ כשמסתכלים על המספרים. אמנם מספר שעות העבודה הממוצע בחודש אכן נמוך אך גם השכר נמוך משמעותית ממקצועות אחרים, ולא מאפשר לעבודות בתחום ההוראה או הדרכת ההורים להפוך לכדאיות.
העבודה הכי טובה לקריירה שנייה: סוקר
מיציתם את עצמכם במקצוע שלכם ואתם רוצים שינוי? אם תלכו לעבוד כסוקרים ומראיינים בחברות סקרים כנראה שתרוויחו יותר, תעבדו פחות, תחיו חיים רגועים ולא תצטרכו להתאמץ כדי להגיע לזה. עבור קבוצת הקריירה השנייה, שיכולה להיות עבור חלקנו בגיל 40 ועבור אחרים בגיל 60, נכנסו לשקלול שכר חודשי ממוצע, מספר שעות עבודה ממוצע, מידת המתח בעבודה ורמת ההכשרה הנדרשת לביצוע התפקיד, שגובשה עבור הכתבה על ידי מכון אדם מילא. מקצועות שדורשים הכשרה של תואר ראשון ומעבר לו לא נבחנו עבור קבוצת האוכלוסייה הזו, מתוך ההנחה שהסבה מקצועית באמצע החיים תהיה עדיפה אם היא לא תדרוש כניסה מחודשת למעגל הלימודים וההכשרות, ומכיוון שבמקרים רבים אנשים הנפלטים בחזרה לשוק העבודה בגיל זה זקוקים לעבודה מיידית, מה שלא מאפשר להם "לבזבז" את הזמן על תקופת הכשרה ולימודים ארוכה.
סוקרים ומראיינים בסקרים, שהגיעו למקום הראשון בטבלה, זכו לניקוד הגבוה ביותר במידת המתח בעבודה אך לאו דווקא בעמודת השכר. על פי נתוני הלמ"ס, סוקר מרוויח בממוצע כ-8,825 שקלים לחודש, שכר שנמוך מהשכר הממוצע במשק בכ-13 אחוזים, אך המקצוע הגיע למקום הראשון בשל היעדר הכשרה מוקדמת נדרשת, מה שפותח אותו עבור כלל האוכלוסייה בשלב זה של החיים.
*כל המקצועות כתובים בלשון זכר, אך מופנים לכלל המגדרים.