הלילה החל לרדת על זוג צעירים מאורס בני שבט הננץ, החיים בערבות סיביר השוממות בטמפרטורות קפואות, הצונחות עד למינוס 50 מעלות. הם היו במרחק רב יחסית משאר השבט, לא שנשארו להם מפסיק שעות האור לנצל כדי להספיק להקים אוהל מחסה, לפני הלילה הקפוא שיבודד אותם גם מבעלי החיים הליליים. קבוצה של הייטקיסטים צעירים מישראל שהגיעה לאזור שמעה את קריאות הזוג שאיתר אותם מרחוק וסייעה להם בהקמת האוהל. מדובר בעובדים של חברת ההייטק MyHeritage, היוצאים במשלחות לתיעוד שבטים בסכנת הכחדה, במטרה לשמר את התרבות הייחודית לכל שבט לפני שהם ייעלמו.
מדובר ביוזמה שעלתה מצד עובדי החברה, המפתחת פלטפורמה לשימור ושיתוף היסטוריה משפחתית, כשהמניע ליציאה למשימות המאתגרות הוא תרומה לאנושות, לא פחות. למעלה מ-300 מיליון בני אדם ברחבי העולם חיים בשבטים עם אורח חיים ותרבות ייחודיים להם, שנשמרו במשך מאות שנים כמעט ללא שינוי. בכדי לשמר את מורשתם התרבותית ואת היסטוריית השבט, הם מעבירים את סיפוריהם בעל פה מדור לדור.
אלא שכיום, חדירת הגלובליזציה לשבטים גורמת לשחיקה מואצת של ערכי המסורת בקרב הדור הצעיר ומסכנת את שימור הסיפורים, שהיה שברירי מלכתחילה ותלוי בזיכרון הקולקטיבי של השבט. על מנת למנוע את אובדן התרבות והידע, נדרש פתרון שיאפשר את תיעודו והנצחתו לאורך זמן. ההייטקיסטים ישראלים שהגיעו מהעולם המודרני לעולם הישן כדי לחיות עם השבטים למשך שבועות בתנאים מקומיים ללא מים זורמים או שירותים, ביקשו לאסוף חומר על הטקסים והמורשת שלהם בעזרת גנרטורים ומיחשוב. בפרויקט מתועדים שבטים שהצליחו לשמור על אורח חיים מסורתי ומבודד כמעט לחלוטין מהתערבות חיצונית במשך דורות רבים. היה ברור לעובדי MyHeritage שאם הם לא יצאו למשימת התיעוד הזאת איש לא ייעשה זאת, ולכן הם לקחו אותה על עצמם. המידע שנאסף ונשמר נגיש עבור האנושות ועבור דורות עתידיים של בני שבט, שסביר שכבר יחיו בערים עם גישה לאינטרנט ויוכלו ללמוד על אבותיהם באתר הייעודי שהקימה עבורם החברה.
בביקור בסיביר חברי המשלחת יצאו למסע של חודש בחצי האי ימל, שפרוש שמו בשפה המקומית הוא "קצה העולם". במסגרתו תיעדו את ההיסטוריה המשפחתית של שבט הננץ המבודד שחי באזור, ובנו את אילן היוחסין של הקהילה. הבחירה לתעד את השבט נעשתה מכיוון שמדובר בשבט רועי איילים החי בעומק הערבה המושלגת בתנאי אקלים קיצוני, מנותק מהעולם המודרני ועם גישה מוגבלת לטכנולוגיה, שאין ביכולתם לתעד את ההיסטוריה המשפחתית העשירה שלהם המבוססת על אורח חיים נוודי.
רבים מבני השבט כבר מנהלים אורח חיים עירוני; מתוך 45 אלף בני שבטים החיים באזור, הרוב כבר היגר בשנים האחרונות אל העיירות הסמוכות ורק כ-10 אלפים עדיין משמרים את אורח החיים האותנטי. תהליך העיור הבלתי נמנע צפוי להתעצם בשנים הבאות, ושילובם בעיר מודרנית גורם לאובדן התרבות ומורשת השבט לנצח. ארגון אונסק"ו הכריז על שפתם כשפה בסכנת הכחדה מאחר והשבטים מגבירים את השימוש ברוסית. גם להתחממות הגלובלית יש השפעה שלילית על השבט שנאלץ לשנות את דפוסי הנדידה בגלל שחלק מהמסלולים הפכו לנגישים רק במהלך החורף.
"בני השבט היו מרותקים מהתמונות שהבאנו איתנו מהבית"
"כשהתקרבנו לטריטוריה של השבט הבחנו באוהלים המכוסים עורות אייל המגנים מפני הקור העז. בני השבט קיבלו אותנו בהתרגשות רבה וכיבדו אותנו בכל מה שיש להם להציע, מסוכריות מתוקות, לצד בשר איילים מלוח ודגים טריים ובירכו אותנו לשלום". מספר גולן לוי, ראש המשלחת של MyHeritage. "יש משהו מאד גאה וחזק ביכולת שלהם לשמר זהות, מדובר בשבט שעושה הכל בכוחות עצמו".
"אורח חייהם של בני השבט נסוב סביב עדרי האיילים שברשותם. הם מוכרים אותם בשביל להתפרנס, אוכלים את בשרם כדי לחיות, משתמשים בהם לגרירת מזחלות העץ בעת הנדידה, מעבדים את פרוותם כדי להכין יריעות לאוהלים וכן בגדים ומגפיים המאפשרים להם לשרוד בטמפרטורה של מינוס 50 מעלות. בנוסף לאיילים יש משמעות סימבולית באמונה הדתית שלהם".
"זו אחת הקהילות הנחושות בעולם הנאבקת מדי יום נגד איתני הטבע, הנודדת על פני אזורים עצומים בגודלם בבידוד מוחלט, תוך תלות אינסופית בבני משפחותיהם. בני השבט מסגלים לעצמם יכולות המאפשרות להם לבצע הכל בכוחות עצמם: לרעות, לצוד, לדוג, לבנות מאהל ולתפור מלבושים".
אנשי המשלחת שתיעדו את אורח חייהם ותרבותם, ראיינו עשרות רבות מבני הננץ שהבינו היטב את החשיבות הגדולה של שימור המסורת התרבותית הייחודית שלהם. כחלק מעבודת התיעוד ערכו ראיונות וידיאו עם מארחיהם, בהם סיפרו בהרחבה על אורח חייהם, זיכרונות ילדותם, שגרת היומיום וכן מסרו פרטים גנאולוגים הכוללים שמות, מקומות ותאריכים. צאצאי השבט יקבלו גישה חופשית לתיעוד המיוחד ובאמצעותו יוכלו להכיר, לעדכן ולהעביר הלאה לדורות הבאים את תרבות אבותיהם. במסגרת המסע נבנו 13 אילנות יוחסין המכילים פרטים אודות יותר מ- 3,000 אנשים, לצד אלפי תמונות וקטעי וידיאו המתעדים את ההווי היומיומי, סביבת המחייה והתא המשפחתי.
"בדיוק באותו אופן שבו אנחנו שתינו את הסיפורים של הננץ בצמא, הם עצמם היו מרותקים מהסיפורים ומהתמונות שהבאנו איתנו מהבית", משחזר לוי, "במיוחד זכור לי רגע אחד נדיר שבו הצלחנו להשיג קליטה סלולרית באחד האוהלים, עובדה שאפשרה לי לנהל שיחת וידאו קצרה עם המשפחה בישראל. ישבתי בתוך האוהל כשלצדי מספר ילדים בני השבט, ומהעבר השני של המסך אשתי ושלושת ילדיי. במשך שניות ארוכות ומשעשעות, גם אלו וגם אלו פשוט הסתכלו בתדהמה על הצד שמנגד ונפנפו בידיהם לשלום בלי לומר מילה. אנו הזרים הגענו למאהלים המקומיים עם גנרטורים, מכשירי טלוויזיה ואפילו צלחות לווין. אבל באוהלים המקומיים שלא הייתה בהם נוכחות ניכרת של מכשירים אלקטרוניים, אפשר היה להתרשם שיש יותר מגע בין ההורים והילדים, בשונה מהתופעה המוכרת בבתים מודרניים שילדים נצמדים למסכים אלקטרוניים ויש בידוד בין בני המשפחה".
היה קושי בתיעוד אילן היוחסין - להפריד בין סיפורים על בני משפחה לרוחות
זהו היה המסע השלישי שנערך בפרויקט עובדי MyHeritage ובימים אלו מתגבשת המשלחת הרביעית ובהחלט לא האחרונה של החברה. לפני כן, עובדי החברה נשלחו למדבריות נמיביה שבאפריקה ולג'ונגלים בפפואה גיניאה החדשה, אך הנסיעה לסיביר הייתה הקשה מכולן, בשל תנאי מזג האוויר הקיצוניים, קשיי התחבורה והתמרון המורכב בשטח בין השבטים המרוחקים זה מזה.
בנמיביה העובדים חיו עם שבט ההימבה, שם בעזרת מדריכים מקומיים הם ביקרו ב-19 כפרים שונים, ראיינו את אנשי המקום ובנו יחד איתם את אילנות היוחסין המתעדים את השושלות המשפחתיות שלהם. הילידים שרדו בבידוד במשך דורות רבים לאורך בצורות ומלחמות. אלו משפחות של רועי צאן הנודדים במדבריות בעקבות מקורות מים ומרעה לבעלי החיים.
המסע בעקבות שבטים מבודדים השוכנים בהרי פפואה גיניאה החדשה כלל תיעוד טקסים שעברו בתוך השבט, ואילו הילידים היו להוטים להשתתף בפרויקט כדי לוודא שההיסטוריה המשפחתית שלהם לא תאבד לדורות הבאים של השבט. חברי המשלחת מספרים שהאתגר העיקרי היה היעדר ההפרדה בסיפורים על בני משפחה אמיתיים לבין סיפורים על רוחות, שלדברי הילידים מלוות את המשפחה.
"אנו אוהבים לשלב את העבודה שלנו עם פרויקטים התנדבותיים ומעמידים את הטכנולוגיה החדישה שיש ברשותנו ואת צוות העובדים המסור שלנו לטובת העניין, כדי לחשוף את יתרונות הגנאולוגיה בפני כמה שיותר אנשים", מסביר גלעד יפת, מייסד ומנכ"ל MyHeritage, את הרעיון שעומד מאחורי המשלחות הללו, "בפרויקט אנחנו משמרים באופן ייחודי, הן ברמת היחידים והן ברמת המשפחות, תרבויות עשירות ויוצאות דופן הנמצאות בסיכון וכל זאת לטובת הדורות הבאים. ברור לנו שאם אנחנו לא נעשה זאת איש לא ייעשה זאת, מהסיבה הזו אנחנו מוכרחים לקחת את המשימה על עצמנו".
