האם ניתן לחייב אזרחים להתחסן? חשוב לדעת, כי נכון להיום, אין במדינת ישראל חוק המחייב את האוכלוסייה לקחת חיסונים כלשהם. ועם זאת, ברור גם כי החיסונים הם המפתח לחזרה לחיים תקינים ולשמירה על בריאות הציבור. כמו שהנגיף פגע אנושות בשוק העבודה בארץ ובעולם, גם נושא החיסונים משפיע כמובן על שוק התעסוקה הישראלי - על מעסיקים ועובדים כאחד. ביקשנו מעו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, מנכ"ל לשכת מומחי שכר ומומחה לדיני עבודה, לעזור לנו לנסות ולהבין מה אומר החוק על הסוגיות היומיומיות, שיכולות לקרות לכולנו בכל משרד או מקום עבודה:
האם מעסיק יכול לדרוש מעובד להתחסן?
"ככלל, למעסיק אסור לדרוש מעובד להתחסן לפני הגעה למקום עבודה. זה המצב נכון להיום. המעסיק כמובן יכול לבקש מעובדיו להתחסן או לעודד אותם לעשות כן, אך הוא לא יכול לחייב".
הבוס שלי שאל אותי האם אני מחוסן או לא, ולא הרגשתי נוח לענות. האם זה בכלל חוקי? זה לא מידע פרטי?
"בתחילת משבר הקורונה, הדעה הרווחת היית שבדיוק כפי שמעסיק לא יכול לחייב את העובד/ת שלו להתחסן, כך המעסיק אינו יכול לחייב את העובד או העובדת בגילוי מידע האם התחסנו או לא. אבל, עם התארכות משבר הקורונה, הסגרים, ה'גלים' השונים והיווצרותן של 'קפסולות' ושיטות עבודה נוספות, בתי הדין לעבודה קבעו כי המידע האם העובד התחסן או שלא הוא רלוונטי על מנת שהמעסיק יוכל לכלכל את צעדיו, לתכנן את מצבת כוח האדם במקום העבודה ולארגן את אופן העבודה כפי שהוא רואה לנכון. לכן, נכון לעכשיו הגישה הרווחת היא שזו שאלה לגיטימית, גם אם היא מייצרת חוסר נעימות בין המעסיק לעובדיו".
המעסיק מתנה את הכניסה למשרדים רק למי שמציג תו ירוק בתוקף. האם זה חוקי?
"בהתאם לרוח הפסיקות שהתקבלו לאחרונה בנושאים דומים, המעסיק בהחלט יכול לדרוש זאת. אם הנושא יגיע לבתי הדין לעבודה, הם ככל הנראה יתמכו במעסיק".
אני עובד במקום שמצריך קבלת קהל (למשל, מסעדה, סניף דואר וכד'), וכדי לא לסכן את הלקוחות והעובדים - המנהל במקום ביקש מאיתנו לעשות בדיקת קורונה אחת לשבוע. האם זה הגיוני?
"בנקודת הזמן הנוכחית, כאשר ברור כי הקורונה לא תחלוף כל-כך מהר ושהחיסונים אינם 'פתרון קסם', המשק הישראלי מנסה לחזור לשגרת עבודה יחסית ולהתנהל במקביל לקיומו של הוירוס, תוך הבנה שחשוב לשמור על זכויותיהם ובריאותם של העובדים, הלקוחות, הספקים והמעסיקים גם יחד. לאור זאת, בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הדרישה להציג בדיקה קורונה שלילית אחת לשבוע הינה דרישה מידתית וסבירה. עם זאת, חשוב לא להגזים – ודרישה של מעסיקים מעובדים להציג בדיקות שליליות צריכה להיעשות במידתיות ובתדירות שמחד אין בה כדי להכביד על העובד מעבר לנדרש ומאידך מעניקה ודאות מסוימת באשר למצבו. כאמור, פעם בשבוע זה מינון שנתפס כ'לגיטימי', אבל אם המעסיק דורש ממך להיבדק כל יומיים זה פחות לגיטימי, אלא אם הוא מספק לעובדים בדיקות מהירות".
אם העובד מסרב להתחסן, האם מותר למעסיק לדרוש ממנו לא להגיע למשרד או אפילו לפטר אותו?
"ככל שהחוק לא שונה ואין חובה חוקתית על המעסיק לחסן את העובדים, המעסיק אינו יכול לדרוש מהעובד לא להגיע למשרד או לפטר אותו כיוון שלא התחסן", מסביר עו"ד רטנר את החוק היבש, אך מציין כי לא הכל שחור ולבן: "עסקים רבים כיום עובדים בקפסולות, הדבר היחיד שהמעסיק יכול לעשות הוא להמשיך לאפשר לעובד לעבוד בקפסולות או לעבוד מהבית, באותה מתכונת שעבד לפני הגעת החיסון, ולאפשר לעובדים שהתחסנו לצאת מהקפסולות ולעבוד באופן חופשי".
עם זאת, לעו"ד רטנר חשוב להוסיף כי החיסון אינו יכול להוות עילה לאפליה בין העובדים: "חשוב שהמעסיקים ישימו לב כי את העידוד לחיסון ואופן התייחסות לעובדים שהתחסנו חשוב לעשות בזהירות, על מנת לא לבצע אפליה בין העובדים שבחרו להתחסן לבין אלה שלא מעוניינים להתחסן. יצירת אפליה יכולה לגרום לכך שהעובד יתבע אתכם על אפליה במקום העבודה. בדרך כלל תביעה על אפליה במקום העבודה נוגעת בהיבטים כמו מניעת קידום מקצועי, שכר, תנאי עבודה ועוד, אבל בתקופת הקורונה – גם התייחסות טובה יותר מצד המעסיק לעובדים שנכונים להתחסן (לעומת מי שמסרב להתחסן) יכולה להיות עילה לתביעה".
למעשה, מעסיק שבוחר לדאוג לבריאות עובדיו מסתכן בעצמו בתביעה. אם כך, האם אפשר להתנות חזרה מחל"ת בחיסון?
"ככל שהחוק לא שונה ואין חובה חוקתית על המעסיק לחסן את העובדים, הוא אינו יכול להתנות זאת. אם יהיה מעסיק שיבחר להחזיר לעבודה מחל"ת רק את העובדים שיתחסנו – נכון לעכשיו, הוא עובר על החוק ומסתכן בתביעה על אפליה במקום העבודה", הוא שב ומדגיש.
האם לדעתך, על סמך ניסיונך, המחוקק עתיד לשנות את החוק בנוגע לחיוב חיסונים? האם זה מעשי בכלל?
"נכון לעכשיו, אין במדינת ישראל חוק המחייב את האוכלוסייה לקחת חיסונים כלשהם. על פניו, בהחלט ניתן לחוקק חוק חיסונים; ישנן כבר מדינות דמוקרטיות, בהן צרפת ואיטליה, שמחייבות בחוק התחסנות בחיסונים מסוימים. עם זאת, חקיקת חוק כזה בישראל עתידה להיתקל בהתנגדויות משפטיות, שיקשו על התהליך, וגם בשל התנגשות מסוימת עם חוק זכויות החולה".
חוק זכויות החולה, אותו מציין עו"ד רטנר, נחקק בשנת 1996, כשמטרתו היא לקבוע את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ולהגן על כבודו ועל פרטיותו. החוק בא להסדיר את מערכת היחסים בין הצוות הרפואי למטופלים והוא מהווה את הבסיס החוקי לזכויותיהם של המטופלים. הוראות החוק חלות על כל אדם (ולא, למשל, רק על תושבי או אזרחי ישראל), המבקש או המקבל טיפול רפואי, ושמות דגש מיוחד על כבוד האדם שלו, ועל פרטיותו.
האם אני זכאי ליום חופש כדי להתחסן? על חשבוני או על חשבון המעסיק?
"כל עוד אין חובה חוקית, או הנחיה אחרת מטעם המדינה, עובד שייקח יום חופש כדי ללכת להתחסן צריך לדעת כי יום החופש הזה הוא על חשבונו, בדיוק כמו שלקיחת יום חופש כדי להתחסן לשפעת היא על חשבון ימי החופש המגיעים לעובד. זה המצב נכון לעכשיו, אבל לאור המאמצים הגדולים שממשלת ישראל עושה כדי לעודד את האזרחים להתחסן, לא מן הנמנע שהדבר ישתנה בהמשך".
התחסנתי לאור בקשת המעסיק – ויש לי חום או תופעות לוואי. האם ימי המחלה הם על חשבון המעסיק או על חשבוני?
"אם חס וחלילה הופיעו לעובד תופעות לוואי שלא מאפשרות לו להגיע לעבודה, ימי המנוחה שהוא ייקח כדי להחלים יהיו בדומה לימי מחלה, והעובד יצטרך לקבל אישור על כך מרופא המשפחה שלו. העובד יקבל תמורה היעדרות ימי מחלה בהתאם לחוק או לחוזה המטיב שנהוג במקום העבודה".
האם אני כעובד, יכול לומר למעסיק שאני לא מוכן לבוא לעבודה כל עוד ישנם אנשים שלא מתחסנים?
"ככלל, לעובד אין זכות להתנות את חזרתו למקום העבודה בכך שכל העובדים אינם מתחסנים", מסביר עו"ד רטנר.
באפליקציית איזי ריכזו את כל המקומות בהם תוכלו להתחסן נגד קורונה: