זכויות בעבודה הן דבר די מתעתע. ישנן זכויות שכולנו מכירים וישנן זכויות שאנחנו ניזונים משמועות לגביהן כי הן שוליות יותר, והמעסיק שלנו לא ממהר לחלוק אותן איתנו. אז הגיע הזמן לעשות סדר. ספויילר: רובן הגדול של הזכויות הללו לא מבוקרות ורובן נשענות על הסכמים קיבוציים או מסורות.
חגים ללא הבדל דת גזע או מין
כמובן שבחגים היהודיים מגיעים לנו ימי חופש, זה דבר ידוע. אך מה בנוגע לימי חופש עבור המאמינים בדתות אחרות? ברוב המקרים מדובר בנוצרים ובמוסלמים אך מעבר לכך, האם כל אחד יכול להצהיר שהוא חוגג את חג הפועלים, את הנובי גוד או את סינקו דה מאיו ולהרוויח ימי חופש נוספים?
עוד בלימודים וקריירה:
- מה הכי מתאים לכם ללמוד? בחנו את עצמכם
- יום אחד ילמדו אותנו רובוטים. בעצם זה כבר קורה
- לראשונה בישראל: תואר אקדמי לסטודנטים עם אוטיזם
החוק קובע כי לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. אם העובד בחר בחופש בימי החגים של דתו, הוא יהיה זכאי לתשלום עבור היעדרותו. האם עובד לא יהודי שמקבל ימי חופש ומציין את החגים של דתו, יוכל ליהנות גם מתשלום על ימי החג היהודיים? ובכן, עובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו, ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, לא יוכל לקבל תשלום גם על חגי דתו וגם על החגים היהודיים והימים הללו ינוכו מימי החופשה שלו. יש לזכור כי על אף ריבוי ימי החג בדתות השונות אסור שיעלו על 9 ימים, למעט אותם מקרים בהם העובד נמצא תחת הסכם קיבוצי מסויים המאפשר זכויות יתר.
זה גם המקום להתייחס לשמועה העיקשת לפיה המעסיק מחוייב על פי חוק לתת לעובדיו מתנה לחג. למרבה הצער, שמועה זו אינה נכונה. עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו. "נושא המתנות בחגים נקבע בעיקר על פי נוהג שנוצר במקום העבודה", מציין עורך הדין חן ספקטור המתמחה בדיני עבודה ומייעץ באתר פרקליטים. "אנחנו שומעים על כל מיני שיאנים בתחום וכל מיני חברות שנותנות מתנות במאות ואלפי ש"ח. איש לא קבע זאת בחוק. זה מקום העבודה קבע".
ישנם מעסיקים המחוייבים על פי חוק במתן מתנה בשל הסכם קיבוצי, או צוי הרחבה החלים עליו, בעיקר במגזר הציבורי. ישנה פסיקה הקובעת כי מעסיק המעניק לעובדיו שי לחג, מחוייב להעניק את השי גם לעובדות בחופשת לידה.
אם בחג האחרון המעסיק שלכם פירגן לכם רק בונבוניירה עייפה ואילו ידידכם העובד בחברת הייטק שווה קיבל אייפון 7 וארוחה במסעדה יוקרתית, דעו שבמובן מסויים ידכם על העליונה, שכן מתנות מסכום של 180 ש"ח מחוייבות בתשלום מס. כתוצאה מתשלום מס על מתנת החג, צפוי שכר הנטו של העובד לקטון. יש מעסיקים הנוהגים להעניק לעובד תוספת שכר חד פעמית כדי ששכר הנטו של העובד לא יקטן, אך גם כאן לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעסיק לעשות זאת.
מיתוס או עובדה: תואר אקדמי מעניק העלאה בשכר?
רובנו עומלים במשך ימים ארוכים ולילות לבנים כדי להשלים את התואר הראשון ולפעמים גם את השני. הרבה פעמים אנחנו עושים זאת כי אנחנו מאמינים שזה יכול להשפיע על השכר שלנו. אז האם באמת מגיעה לנו תוספת שכר אחרי סיום התואר? התשובה, לדברי עו"ד ספקטור, לא תעודד את אלה מכם המשתייכים למגזר הפרטי היות והיא בעיקר מזכה בעמידה בתור של האקדמאים בלשכת התעסוקה.
"בעניינים האלה זה תמיד מתחלק בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי או מגזר שיש לו הסכם קיבוצי ספיצפי לגביו, שזה בעצם אותו מגזר לרוב", אומר עו"ד ספקטור. "במגזר הפרטי, עם סיום תואר איש לא מבטיח לך תוספת שכר או תוספת יוקר והתואר לא משנה לאף אחד. במגזר הציבורי כל תואר מוסיף לך רמת שכר אחרת. יש גם את נושא תוספת היוקר – שאומר שבהסכמים קיבוציים מסוימיים תקבלו תוספת למשכורת שאמורה לאזן את השחיקה של השכר, היות ואנו חיים בעולם אינפלציוני. זה קיים כאמור בעיקר במגזר הציבורי".
חתונה ושמחות אחרות
ומה לגבי זכויותינו באירועי חיים גדולים שפוקדים אותנו, כמו חתונה, ירח דבש, לידה וברית? האם המעסיק הישראלי מחוייב לתת לנו ימי חופש לירח דבש, יום חופש לגבר שבת זוגו יולדת או ביום הברית של הבן? "בעיקרון, חופשה ביום החתונה או ירח הדבש איננו דבר המעוגן בחוק", מחדד עו"ד ספקטור. "האבסורד הוא שיש נוהג כללי שרוב המעבידים לא נותנים חופש. המעסיק יכול לחייב את העובד לקחת את יום החתונה על חשבון ימי החופשה, ובוודאי שזה נכון גם לגבי ירח הדבש".
לגבי הלידה, לאישה כמובן, מגיעה בחוק חופשת לידה של שלושה חודשים. עבור הגבר, אין חוק המחייב חופשה גם ביום הלידה עצמו. "יש כרגע הצעת חוק שלפיה שגם הבעל יקבל חופשה של שבוע עם הלידה", טוען עו"ד ספקטור, "אך היא על תקן הצעה כרגע, וכלל לא בטוח שתעבור בכנסת הנוכחית. החוקים לגבי ימי חופשה לאירועים או מועדים הם אנמיים בישראל. יש את ימי החופשה וימי החג בחוק, ושכחו את הנושא של מועדים ואירועים בחייך. איפה כן הכירו בכך? בכל מיני הסכמים קיבוציים של עובדי מדינה ועובדי רשויות, של קבוצות חזקות במשק. שם מכירים בנושא של לידה ושל חופשה עבור החתונה. עדיין לא בנושאי ירח הדבש או חופשת הלידה ככל שזה קשור לגברים".
עוד בעניין חופשות: מנהל רשאי להוציא עובדים לחופשה מרוכזת. מה שנקרא פעמים רבות "הדממה", גם אם אלה ימים שאינם מתאימים לעובדים.
פתאום כולם מתחילים להתפלל בעבודה
הזכרנו חגים ומועדים המאפשרים ימי חופשה. אך מה לגבי הפסקות שנגזרות מאמונה דתית, כמו הפסקות לתפילה, האם אלה מעוגנות בחוק? ובכן, עובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לאמונתו הדתית כאשר זמן התפילה נקבע במקום העבודה בהתאם לצרכי העבודה, בשילוב עם דרישות דתו של העובד. עם זאת, הפסקה שנועדה לתפילה אינה מוגדרת כ"שעת עבודה" לפי החוק, ואין למעסיק חובה לשלם עבורה שכר.
ומה קורה בעולם? אתם יכולים רק לנחש
באופן לא מפתיע, ארצות סקנדינביה נחשבות לנוחות ביותר מבחינת זכויות העובדים בהן, ובעיקר נורבגיה ודנמרק. למדינות אלה מסורות רבות שנים בנושאים הללו, חוקים מפותחים ואכיפה יעילה. כל העובדים בארצות סקנדינביה נהנים מחופשה שנתית בתשלום של כחמישה שבועות לשנה, לעומת כשבועיים בשנה בישראל. כך, גם אם עובד לא מקבל ימי חופש לירח דבש או ללידה של בת הזוג, הוא יכול להשתמש בימי החופש שלו בכיף. בנורבגיה, למשל, עובדים זכאים ל-21 ימי חופשה בתשלום, ונשים זכאיות לחופשת לידה בתשלום מלא של 43 שבועות.
בדנמרק אין צורך כלל בשכר מינימום מכיוון שממילא המעסיקים מעניקים שכר הוגן לעובדיהם. בנוסף, בחברות שבהן יש 50 עובדים או יותר, שליש מחברי הדירקטוריון הם נציגי העובדים. לפי פירסום הניו יורק טיימס ב-2014, עובד במזללת מזון מהיר בדמנרק משתכר סכום שווה ערך ל-20 דולר לשעה, כמעט פי 2.5 ממה שמשתכרים מרבית עובדי המזון המהיר בארצות הברית, ופי שלושה ביחס לשכר המינימום השעתי שלנו.
גם במדינות אחרות באירופה יש זכויות עובדים נאות: בהולנד למשל, נהוג בקרב הורים צעירים לעבוד ארבעה ימים, גם לאב וגם לאם. להולנד יש הטבות גם עבור עובדים שאינם מקומיים. למשל, ישראלים שעושים רילוקיישן להולנד ישמחו לדעת כי לעובדים בעלי מומחיות ייחודית, אשר אינם בעלי דרכון של האיחוד האירופי, מוגדרת הטבת מס ייחודית שמאפשרת לקזז 30% מגובה המסים הנדרשים במדינה אל מול הוצאות מקובלות כמו ריהוט ותיווך דירה, למשך שנתיים.
עבור רובנו, שנשארים בארץ, המסקנה העיקרית היא שרק חלק קטן מההטבות הפחות שגרתיות במקום העבודה מקורן בזכויות המעוגנות בחוק. לרוב, הן מגיעות מרצון טוב של המעסיק, או מכוח רב של ארגוני עובדים.