קשה יותר לעבוד בחורף. קשה לצאת משמיכת הפוך שהתמסרנו אליה עם צלצול השעון המעורר, קשה לצאת מהבית בקור המקפיא של הבוקר, קשה לצאת מהמשרד בחמש בערב ולהרגיש שיצאתם בלילה כי כבר חשוך בחוץ. אבל בין כל המפונקים שבינינו, יש גם מי שעבורם החורף הוא דווקא העונה שבה מקום העבודה הופך לאידיאלי, חמים וכיפי במיוחד(זה בטח מעודד אתכם). הנה כמה ברי מזל שכאלה.
"אני נכנסת לספא וכל השכבות יורדות"
"אנשים חושבים שבאילת מתעוררים בבוקר לשמש מלטפת", אומרת חגית טולדו, מנהלת הספא במלון "הרודס ויטאליס" אילת ברשת פתאל, "במציאות, קמים בשבע בבוקר לקור רגיל של חורף ישראלי. אבל אחרי נסיעה קצרה שבה רואים כל כך יפה את מפרץ אילת, אני נכנסת לספא וכל השכבות יורדות. האווירה חמימה, יש באוויר ריחות וניל עדין מנרות שמפוזרים בספא, ריחות אקליפטוס מכיוון הסאונה, מפלי מים חמים שנשפכים לברכות, מגבות נקיות וחלוקים חמים".
טולדו מספרת שבחורף, הטיפולים בספא הם בעיקר טיפולים חמים עם עטיפות גוף של אצות, בוץ, שוקולד, ויוגורט. "אנחנו עוטפים את הגוף בשכבה כזו למשך ארבעים דקות, כדי להזין את העור ולהחדיר לו לחות שחסרה מאוד בחורף. אני עצמי מרגישה שהספא עוטף אותי בחורף, וזה המקום הכי נכון להיות בו בזמן הזה של השנה, כך שאני מנסה להעביר את החוויה הזו לאורחים שמגיעים אלינו".
מה החלק הכי אהוב עליך בעבודה?
"האינטראקציה עם האורחים. אנחנו גורמים לאנשים לחייך ולהתמסר לחום ולידיים של המטפלות. מעבר לזה, יש אצלנו לא מעט הצעות נישואין, בחורף ובכלל, ותמיד כיף לעזור מאחורי הקלעים, לפזר עלי כותרות ולהכין את הספא. פעם אחת בחור הזמין את המקום לאחר שעות הפעילות; הכנו את הספא, ו-15 דקות לפני שהזוג הגיע, הוא הודיע שהוא לא התאפק והציע לבת זוגו להינשא לו בדרך, והיא כמובן הסכימה. מיד שינינו את הכיתוב, שהוכן מפרלינים, ל'אשתי לעתיד', במקום 'התינשאי לי'. אלה הסיפורים הקטנים שעושים את העבודה שלי למה שהיא, גורמים לי לשכוח מהקור ולהתמסר לספא. לא הייתי מחליפה את זה בשום מקום אחר".
כשבחוץ קר וגשום ואצלנו חם ונעים
"אישית, תמיד כיף לי לבוא למכבסה", מצהיר יובל מלכא, הבעלים של רשת "מכבסת העיר, "אבל אין ספק שבחורף כיף במיוחד. כשבחוץ קר וגשום ואצלנו חם ונעים, וריחות של בגדים נקיים ממלאים את המקום ועושים את האווירה. בכלל, בעיניי אין על אווירה של ניקיון. הפשטות של המקום היא מה שעושה אותו כל כך מיוחד עבורי".
מלכא הקים את המכבסה הראשונה שלו בשנת 92', לפני 25 שנים, די במקרה ובלי שום ידע או ניסיון קודם בתחום, ומאז הוא מתבוסס בריח של כביסה נקייה מדי יום. באופן מפתיע, לעומת זאת, החלק שהוא הכי אוהב בעבודה הוא הקשר מול האנשים - "יש לנו הרבה לקוחות קבועים, כל יום והלקוחות שלו, כשבסופי השבוע ובימי ראשון תמיד עמוס יותר. יש לנו לקוחות מכל הגילאים והסוגים, ולכל קבוצה יש את הכביסות שאופייניות לה. מבוגרים, למשל, באים בעיקר לניקוי יבש וגיהוץ, וצעירים, לעומת זאת, לכביסות רגילות. בכל מכבסה כתוב בגדול 'ואהבת לרעך כמוך', זה מה שמוביל אותי כל יום - לתת שירות אנושי עם חיוך ומכל הלב".
מתחממים על הפלאנצ'ה
'דלישס' הוא בר בשר אמריקאי שמתמחה בסנדוויצ'ים בשריים - לכאורה לא בדיוק מקום שמתקשר עם אווירה חמה במיוחד, אלא אם כן אתם נתח הבשר שמונח על האש. אלא שהבעלים של דלישס בשוק צפון, ירון פררה, מסביר שהקירבה לתנורים היא זו שעושה את ההבדל: "אנחנו נמצאים כולנו בסביבת התנורים והפלנצ'ה שמחממים אותנו, כך שממש חם ונעים בחורף; אנחנו מגיעים לעבודה עם מעילים וסוודרים, ומיד פושטים את הכול ונשארים עם טי-שירטס במהלך היום. בקיץ, חם מאוד למרות המזגנים, אבל זה חלק מהעבודה".
"גם העבודה היא דינאמית מאוד", מסביר פררה, "ואפשר לומר שזה סוג של סרט נע שבו לכל אחד יש תפקיד - החל מלקיחת הזמנות, דרך חיתוך הירקות, אפיית הלחם והכנת הבשר, ועד עטיפת הכריך. בתור הבעלים אני עובד בדרך כלל בקופה, אבל משתלב בכל אחד מהשלבים אם יש צורך, וגם המעברים הללו שומרים לי על טמפרטורת גוף גבוהה".
הכי כיף בעבודה שלך?
"העובדה שהמטבח שלנו פתוח. כלומר, הכול נמצא לפני הלקוחות ואנשי המטבח לא נמצאים מאחור. בניגוד למסעדות סטנדרטיות שבהן הקשר של הלקוחות הוא מול המלצר, כאן כולם בעצם עובדים מול קהל, ויש אווירה חמה, שמחה וצעירה".
להתחמם עם פחמימות
אם כבר הזכרנו תנורים, איך אפשר בלי תנורים ממש ממש גדולים. "אין מקום שיותר כיף לעבוד בו בחורף מאשר מאפייה", אומר וולודיה אלגוזין, מנהל הייצור במאפיית אנג'ל בלוד. "כשיוצאים מהבית קר, גשום וסוער, ופתאום נכנסים למאפייה עם חום של תנורים שטוב יותר מכל מזגן, פלוס ריח מדהים של לחמים טריים ואווירה חמה ונהדרת. בקיץ ממש חם אז יש הפסקות ארוכות יותר, ואנחנו מחלקים ארטיקים לעובדים, כך שאנחנו מנסים ליהנות מכל תקופה בשנה".
אלגוזין עובד במאפייה כבר לא פחות מ-16 שנים כאחראי על הייצור החל מתחילת קבלת חומרי הגלם, ועד שהמוצר יוצא להפצה. במקום עצמו יש 450 עובדי שמייצרים קרוב ל-150,000 יחידות מוצר ביום - לחמים, לחמניות, פיתות ועוד. "אנחנו עובדים 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע, מכיוון שלא מדובר במוצר שמחזיקים במלאי - הלחם חייב להיות טרי. חלק משמעותי מהעבודה הוא התמודדות במצבי לחץ: גם אם יש תקלה במכונות, המשאיות צריכות לקבל את הסחורה בזמן כדי שהמדפים יהיו מלאים, אז אנחנו תמיד נמצא פיתרון".
הכי אוהב בעבודה?
"ליהנות מהמוצר הסופי. אנחנו כל כך משקיעים במוצרים, ואת החלות והלחמניות גם עושים בעבודת יד; לראות את הלחמים יוצאים יפים, מבריקים, חמים ומדוגמים, זו ההנאה הכי גדולה. מעבר לזה, במפעל הכרתי את אשתי ויחד הקמנו משפחה. זו המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי מהעבודה".
ותכל'ס, כמה לחם אתה אוכל ביום?
"לצערי הכמות גדולה וגדלה, וגם אני. זה דבר טעים ואי אפשר להתאפק. אני אוהב בעיקר לחם לבן ולחמניות, ולאחרונה גם יותר לחמים מקמח מלא".