נהוג לחשוב שעבודה מגיל צעיר היא דרך טובה להימנע מעוני. אבל אולי זה בכלל לא נכון? האם עבודה עלולה בעצם להיות מלכודת עוני?
בניסוי שערכו פרופ' מיקי מלול, פרופ' ישראל לוסקי ולירן קורן, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בדקו החוקרים כיצד נקודת ההתחלה של הצעירים משפיעה על הנכונות שלהם לצאת להכשרה תעסוקתית - מקצועית או אקדמאית.
הכשרות אלה מעלות את יכולת ההשתכרות העתידית, אך הן כרוכות במאמץ ובעלות. בקרב 384 נבחנים, נבדק השכר שאותו היו מבקשים הנבחנים, שחולקו לשתי קבוצות: בקבוצה א' הם נתבקשו להניח שאינם עובדים, אך הם יכולים להשיג עבודה בשכר מינימום. בקבוצה ב' הם נתבקשו להניח שהם כבר עובדים בעבודה של שכר מינימום.
מבחינה כלכלית המשתתפים בשתי הקבוצות נמצאו באופן תיאורטי באותו מצב לפני הלימודים. כלומר, אם הם יוצאים ללמוד הם מפסידים את אותה משכורת פוטנציאלית. אלא שבפועל חברים בקבוצה א', שאינם עובדים, מפסידים עלות אלטרנטיבית, ואילו חברים בקבוצה ב' מפסידים עלות ישירה - את השכר הקיים שלהם - ולכן דורשים פרמיה עודפת. למצב כזה קוראים הטיית סטטוס קוו, או הערכת יתר של המצב הקיים.
ואכן, התוצאות הראו שבקבוצה ב׳ נדרש שכר עתידי גדול יותר בכ-4% כדי לעודד את המשתתפים לצאת להכשרה. איזו השפעה יש לכך? אמנם אנשים מאד כישרוניים מבינים שירוויחו יותר ויהיה שווה להם לעזוב עבודה בשכר מינימום. מנגד, אנשים לא מוכשרים, יעדיפו להישאר בעבודתם. אבל ההבדל היה בשכבת הביניים: בקרב אלה, עבודה קיימת בשכר מינימום עלולה להשאיר אותם במסלול עבודה לא יעיל לכל החיים.
מבחינת מדיניות ההשפעה של הבנה כזו היא שהממשלה יכולה לפעול כדי להרחיק את הצעירים ממלכודות עוני באמצעות הגברת הנגישות להכשרה - בין אם היא אקדמאית או מקצועית. כך, יותר אנשים ימצו את כושר ההשתכרות שלהם, מה שיועיל כמובן לכיס שלהם - אבל גם יתרום לכלכלה בכך שתרומתם לתפוקת המשק תגדל.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שיוכלו לעניין אותך:
בלי שתדעו: מה בתי הספר באמת עושים עם הכספים שאתם משלמים עבור ילדכם
