כולנו מכירים את זה, את החלק בעבודה שאנחנו מבזבזים בביצוע מטלות מחזוריות ומשעממות, פשוט כי אין ברירה. בין אם זה העתקת חומר בין שני קבצים, הזנה של נתונים שהגיעו בפורמט מסוים לקובץ ששמור בפורמט אחר, דיווח על משימות שבוצעו או מענה לאימייל שהתשובות עליהן ברורות למי ששלח אותו – כל עובד ועובד מבזבז אחוזים ניכרים מזמן העבודה היקר שלו על מטלות שכמעט ולא קשורות למטרות האמיתיות שלו.

לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו מייחלים לעוזר אישי שייקח את המשימות המיותרות, יטפל בהן עבורנו ויפנה אותנו לחלקים בעבודה שבאמת מעניינים אותנו. האמת היא שהעוזר האישי הזה כבר קיים מזמן, ולא אכפת לו לעשות שוב ושוב ושוב דווקא את אותן המשימות שאנחנו מוצאים מעיקות כל כך. לא אכפת לו משום דבר, פשוט כי הוא רובוט.

תשכחו ממה שאתם יודעים על רובוטים. המציאות שונה לחלוטין ממה שמוכרים לנו כבר עשורים בקולנוע ובטלוויזיה. הם לא גופי מתכת או הולכים על שתיים, אלא הרבה יותר קטנים ויעילים מזה. רובוט הוא פיסת קוד נטולת גוף, תוכנה שרצה במחשב ועושה משימות עבורנו. זה, בגדול, החזון שמאחורי RPA, קיצור של Robot Process Automation – רובוטים שעושים אוטומציה לכל אותם תהליכים שלנו, העובדים האנושיים, נמאס לעשות בעצמנו. חסל סדר תיוקים משעממים ומענה למיילים טכניים מיותרים, הרובוט במחשב ידאג לזה במקומנו. ורוב הסיכויים שהוא גם יעשה את זה טוב יותר.

בשורה ארוכה של חברות וארגונים בעולם, כולל ממש כאן בישראל, רובוטים מפנים עובדים בתעשיות מבנקאות ופיננסים ועד שירות לקוחות מהמשימות הרפטטיביות והסיזיפיות שפוגעות ביעילות שלנו. מחקרים מראים ששיעור הולך וגובר משעות העבודה בעולם המודרני מוקדשות דווקא למטלות מהסוג הזה, וכך חונקות את יצירתיות העובדים ופוגעות בפריון מהעבודה. התוצאה היא שבני האדם חשים שהם מפיקים פחות ערך מעבודתם ונאלצים לוותר על יותר ויותר מהחופש שלהם – מגמה שמזינה בתורה את הזינוק בפונים לעבודה בכלכלת השיתוף, שמציעה גמישות וחירות מרובות יותר.

עד 2025 העבודה בשוק תתחלק שווה בין בני אדם ורובוטים

עוד ועוד ארגונים משלבים רובוטים בתהליכי העבודה המחזוריים שלהם, ומשחררים את העובדים לעבודה האנושית יותר, תוך שהם מאפשרים להם ללמוד ולהתפתח, לשכלל את הכישורים שלהם ולרכוש מיומנויות חדשות. בשנים הקרובות התהליך הזה צפוי ללכת ולהתרחב ולשנות את שוק העבודה בכללותו. באוקטובר האחרון העריכו חוקרי הפורום הכלכלי העולמי (WEF) כי עד 2025 העבודה בשוק תתחלק שווה ובשווה בין בני אדם ורובוטים, שיבצעו את מרבית המשימות הקשורות לעיבוד מידע, עבודה אדמיניסטרטיבית ומטלות רפטטיביות.

תחזית זו ומחקרים דומים לה מתייחסים לשינויים הצפויים בשוק העבודה העתידי כעובדה מוגמרת, ומצביעים על הצורך בשינוי מקביל בעולם ההכשרות. למעשה, כבר עתה עובדים תרים בעקביות אחר הזדמנויות לשיפור הכישורים הקיימים שלהם ורכישת מיומנויות חדשות. כך למשל, סקר הטרנדים בתעסוקה הגלובלי של מרסר ל-2021 העלה כי "הזדמנויות ללמוד כישורים וטכנולוגיות חדשים" הייתה התשובה הנפוצה ביותר של עובדים לשאלה "מה עוזר להם לפרוח" (43% מהמשיבים). נראה כי שיפור ורכישת מיומנויות היא ציפייה שמגיעה גם מצד המעסיקים: לפי הסקר האחרון של ה-WEF, 94% מהמעסיקים צופים כיום כי עובדים יילמדו כישורים חדשים במסגרת העבודה, לעומת 65% בלבד שצפו זאת ב-2018.

חשוב לזכור שהרובוטים אינם עובדים אנושיים ואינם מסוגלים להוות תחליף ליכולות האנושיות של כל עובד ועובד, אך הם מסוגלים לסייע ולהקל עליהם. בכך שהרובוטים מפנים את העובד מהמשימות השחורות הם מאפשרים לו להתמקד בפנים היותר מקצועיים, יצירתיים וגם האנושיים של העבודה. התוצאה היא עובדים שמפונים לעסוק בדברים שמשכו אותם למקצוע שלהם מלכתחילה, ולא במשימות צדדיות שהלכו ותפסו שיעור גובר מזמן העבודה היקר שלהם. אך המשמעות היא גם צורך גובר שעובדים ירכשו כישורים חדשים וישכללו את ארגז הכלים המקצועי שלהם כדי להישאר רלוונטיים.

|כשמתכוונים לרובוטים - לא מתכוונים למה שרואים בסרטים| 

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, כך הרובוטים יוכלו לקחת על עצמם משימות מורכבות יותר. כבר היום הם מציעים תשובות מן המוכן להודעות מייל ומנהלים תקשורת בסיסית עם לקוחות. האימוץ הגובר של הרובוטים יאפשר לעובדים להתמקד בצדדים המעניינים והיצירתיים: פתרון אתגרים מחשבתיים, מתן יחס אנושי ואישי, וכל אותן משימות שדורשות חשיבה מקורית מחוץ לקופסה. במקביל, מחקרים מראים כי ככל שחברות מאמצות יותר אוטומציה בתהליכים הארגוניים שלהן, כך גוברות היעילות והתפוקה שלהן. כתוצאה מכך, יכולת הייצור שלהן עולה והן שוכרות יותר עובדים כדי לעמוד בביקושים החדשים. הרובוטים לא רק מסייעים לעובדים הקיימים אלא גם להיווצרות משרות חדשות, שרבות מהן מתוחכמות ומשוכללות יותר.

התמונה המצטיירת של שוק העבודה העתידי

המציאות החדשה הזו דורשת חשיבה מחדש והתאמה של המתכונת שבה כיום מלמדים, מאמנים ומכשירים עובדים לשוק התעסוקה. כבר היום גופים כמו הפורום הכלכלי העולמי, קרן המטבע והאו"ם, אוניברסיטאות וחברות מחקר, מפעילים צוותי חשיבה שבוחנים את הצעדים הנדרשים להבטיח הליכה כמה שיותר חלקה לכיוון העתיד הזה. ממשלות ושחקנים בשוק העבודה יידרשו לבצע התאמות שיסייעו לעובדים במשק לאייש את המשרות החדשות והמתוחכמות שייוצרו, ויאפשרו להם להמשיך להתפתח גם במהלך העבודה.

הצרכים הם מעבר להקניית מיומנויות דיגיטליות והיכרות עם טכנולוגיה, אלא הכוונת אנשים ליותר משרות בתעשיית השירותים ובמקצועות יצירתיים. המשרות שהרובוטים לא יוכלו למלא והמשרות החדשות שיתפתחו עבור בני אדם יהיו כאלו שדורשות גמישות מחשבתית, יכולות קבלת החלטות וחשיבה ביקורתית. מדובר בהאצה של מגמה קיימת: מחקר שפרסם לאחרונה מכון המחקר NBER חישב כי שיעור המשרות הדורשות מעובדים יכולות קבלת החלטות טובות זינק מ-6% בלבד ב-1934 לכדי 34% בשנת 2018, כשמחצית מהמשרות החדשות הללו נוצרו משנת 2007.

התמונה המצטיירת של שוק העבודה העתידי היא של עובדים מיומנים שמופנים למשרות יצירתיות יותר שדורשות כישורים גבוהים יותר, וכתוצאה מכך גם מתגמלות יותר ונקיות ממטלות שחורות, רפטטיביות ומיותרות. בו בעת, זהו שוק שבו עובדים מעודדים להקפיד פיתוח עצמי, טיפוח מיומנויות חדשות ושיפור הכישורים הקיימים. הממשלות מתחילות להפנים את המציאות הזו ולהיערך אליה, גם אם לא כולן עושות זאת באותו הקצב.

 

*הכותב הוא מנכ"ל חברת קריון סיסטמס