ראיון עבודה הוא מאורע מלחיץ, הוא דורש מאיתנו להתכונן, ללמוד על הארגון ולהיות מוכנים לענות בצורה הכי טובה על כל השאלות של המראיין. בעבר, נהוג היה לראות בראיון עבודה מפגש לא שיוויוני שבו המרואיין נמצא בעמדת נחיתות והמראיין הוא המוביל וידו על העליונה.
כיום אנו נמצאים ב"עידן הטאלנט", תקופה שבה יחסי הכוחות השתנו והארגונים מבינים שחוקי המשחק הפכו את המפגש הזה לשיוויוני לחלוטין. בעצם מדובר בראיון דו צדדי בו מצד אחד המרואיין מציג את מרכולתו בצורה הטובה ביותר ועונה על שאלות לגבי קורות החיים שלו, ומנגד גם הארגון עצמו נמצא בראיון קבלה.
הגישה היום בעולם הקריירה מדברת על מחפש עבודה הבוחר את מקום העבודה שלו באופן אקטיבי ומראיין את המרואיין. לכן, כאשר אתם מגיעים לראיון עבודה, אל תקחו באופן אוטומטי את הצד החלש בסיטואציה, עליכם לבחון בקפידה את כל הפרמטרים שיעזרו לכם לבחור נכון את מקום העבודה הבא שלכם.
הכוונה כמובן היא לא להשתלט על הראיון באופן שיציג אתכם באור שלילי, אלא לנהל שיחה דו צדדית מול האדם שיושב מולכם, אם תעשו זאת נכון הוא יעריך זאת וסיכויי הקבלה שלכם יעלו.
אז איך עושים את זה?
"למדו מה החברה עושה, אם זה באמצעות כתבות שפורסמו בתקשורת עליה או דרך אתר האינטרנט של החברה", אומרת שני קוצר, מנהלת משאבי אנוש ב-Lightico, המפתחת טכנולוגיות ניהול אינטרקציות עם לקוחות בזמן אמת, "לאחר מכן, נסו לבנות שאלה על סמך הנתונים שאספתם, דבר שמראה כי עשיתם שיעורי בית ואתם מבינים מה החברה עושה".
חגית משיח אלון, דירקטור משאבי אנוש מחברת Amobee, מוסיפה שכדאי לבדוק באתרים שונים או ברשתות החברתיות ביקורות על מקום העבודה (למשל אתר Glassdoor), או לחלופין לדבר עם חברים שעבדו בחברה: "אל תתביישו לשאול שאלות על התרבות הארגונית, על התפקיד, על המנהל ועל כל דבר שיכול לעניין אתכם. זה תהליך הדדי - כמו שהארגון לומד עליך, גם אתה לומד עליו".
עוד היא מוסיפה שכדאי להקדיש זמן לכתיבת שאלות: "המראיין ידגיש בראיון את היתרונות של החברה ויתכן שלא יציג את כל המרכיבים של התפקיד. לכן, אל תצאו מהראיון אם לא הבנתם עד הסוף את היתרונות של התפקיד. אל תתביישו לשאול שאלות ישירות, כמו: כמה זמן התפקיד פתוח? מה גרם לכם לפתוח את התפקיד? האם הוא הוא היה מאויש בעבר? אם כן, מדוע נפתח שוב? מה יחשב בעינכם הצלחה בגיוס הזה?".
"דרגו את הדברים שהכי חשובים לכם במקום העבודה המיועד. אתם גם יכולים לבקש להצטרף לארוחת צהריים עם הצוות במקום החדש, בשביל להרגיש את האווירה לפני שאתם מחליטים שאתם מעוניינים לעבוד בו". מסכימה קוצר, "הכינו שאלה לגבי האסטרטגיה של החברה: לאן החברה הולכת? מה החזון והמטרות שלה? נסו להבין מה הם כיווני הצמיחה, האתגרים הצפויים והזדמנויות".
גם אם לא במודע – המראיין מחפש עובד שיהיה דומה לו
לא פעם הזכרנו כיצד ראיונות עבודה דומים מאוד לדייטים (ואפילו קשים יותר מדייטים), בספרות המקצועית מדברים על Rappeur (בצרפתית - קרבה/קשר - המבוסס על אמון וחיבור בין שני אנשים), כעל נקודת מוצא הכרחית בניהול קריירה ובכלל.
לפי חגית משיח אלון, יש מעט זמן לייצר חיבור טוב ולכן חשוב לעשות זאת בצורה שקולה: "התאימו את ההופעה לסביבה - רושם ראשוני תמיד קובע; נהלו תקשורת טובה – חייכו; זכרו את שמות האנשים שאתם נפגשים איתם ומצאו בסיס משותף - בישראל זה הכי קל; התחילו בשיחת חולין (רוב האנשים אוהבים לדבר על עצמם) וצרו חוויה משותפת על-ידי בסיס המשותף - כנס משותף שהלכתם אליו, מוסד לימודי/ עיר ששניכם למדתם/גדלתם בהם; ובעיקר גלו אמפטיה - הקשיבו למה שהמראיין אומר וענו בצורה אינטליגנטית".
ואם נחזור שוב להקבלה לעולם הדייטיניג: בחיפוש עובדים, ממש כמו במציאת שידוך, לרוב נעדיף אנשים שאנו תופסים אותם כדומים לנו, גם אם הדבר נעשה שלא במודע. לכן, בבואנו לנסות ולהתחבב על המראיין, כדאי להתאים את הסגנון שלנו אליו. ההתאמה יכולה לעשות בהרבה פרמטרים (כמו מציאת המכנה המשותף שהזכרנו קודם), וכשאנחנו מציגים את עצמנו חשוב לזהות את הסגנון של המרואיין ולהקפיד גם על האופן שבו אנחנו מתבטאים. מחקרים הראו שאנשים מייחסים למילים משקל של 7%, לעוצמת הקול משקל של כ-38% ולשפת גוף משקל של 55%, אלו מספרים שחשוב לאמץ כשאנחנו מנסים להרשים את האדם שמולנו.
לדברי ג'ניה מדבדב, סמנכ"לית משאבי אנוש בסטארט אפ Fundbox, "יש המון בדיקות שאפשר לעשות לפני שמגיעים לראיון, לחפש בלינקדאין מאיזו חברות הגיע המראיין, איזה תפקידים עשה לפני, מי עוד עובד תחתיו וכו', כך לקבל תפיסה מעמיקה יותר על האדם שהוא ועל העדפותיו. במסגרת המחקר כדאי לקרוא גם על החברה עצמה, גיוסי ההון, היזמים והרקע שלהם, הרבה פעמים יצוצו שאלות גם מתוך זה, שיראו שהמועמד הכין שיעורי בית".
"חשוב לאפיין את הדברים החשובים למועמד במקום העבודה ולשאול שאלות רלוונטיות", מוסיפה מדבדב. "לדוגמה, אם מתוך ניסיון העבר מדאיג את המועמד נושא היציבות, אפשר לשאול שאלות מסביב, כמו למשל: 'כמה אנשים גויסו בחצי השנה האחרונה?', התשובה יכולה להראות אם החברה בצמיחה. שאלה על הזמן בו אנשים בחברה מועסקים למשל, יכולה להצביע על מידת השביעות שלהם ממקום העבודה, ושאלה על הזמן שלקח למנהל עד שהתקדם לתפקיד, נותנת רמז כמה זמן לוקח להתקדם בתוך החברה".
לסיכום, אומרת משיח אלון, חשוב לא לחשוש לשאול שאלות במהלך הראיון, ארגונים בריאים יאפשרו תהליך עמוק של ראיון ולא ירתעו ממועמד שמראיין את הארגון. כמו כן, חשוב לוודא שהארגון מעוניין ושיש רצון הדדי להמשך, על מנת לא להיתפס כטרחנים.