לפני מספר שנים שרון ישראלי ובן זוגה, עו"ד בתחום הנדל"ן, קנו ומכרו נכסים, והעסק הניב רווחים יפים. שרון זיהתה הזדמנות עסקית בירושלים – שכירת בניין לטווח ארוך אותו שיפצה והמירה לבית מלון. כך העסק הלך וגדל ותוך פחות מארבע שנים היה בבעלותה עסק של 8 בתי מלון השייכים לרשת יונתן בתל אביב ובירושלים (באחד מהם אירעה שרפה בשנת 2018). שרון מספרת כי מה שבידל את בתי המלון שלה הוא מחירים זולים לתיירים, וחדרים שאפשר לארח בהם ולהכין ארוחות משום שהם כוללים מטבחים. כל בית מלון כלל כ-60 חדרים והיה בתפוסה מלאה לאורך כל השנה. "היעד היה להמשיך ולגדול, את בית המלון האחרון השקנו לפני 8 חודשים, היינו בשיא והכול נגדע. 95 אחוז מלקוחותיי הם תיירים מחו"ל. הגענו למצב שאין תיירים ואין הכנסות, זה פשוט ירד מ-100 ל-0. אני לא רואה אופק, זה ייקח לפחות עוד חצי שנה עד שהשמיים ייפתחו לגמרי והתיירים יחזרו".
כבר בסוף פברואר הפסיקו להגיע תיירים, עם זאת שרון עדיין נדרשת לשלם שכירויות, תשלומים לספקים, ארנונה, חשמל, מים והתחייבויות נוספות. כל עובדי הרשת (כ-50), יצאו לחל"ת. "נקלעתי לקושי מאוד רציני, אין לי איך לשלם את כל ההוצאות המטורפות על שמונה בתי מלון, ואנחנו שוקלים לוותר על חלק מהם ולהחזיר אותם בגלל המצב. אין לנו ברירה אלא להתייעל ולצמצם. רק בעוד חצי שנה נוכל לחזור לעסקים, וגם כשהשמיים ייפתחו אנשים לא ימהרו לטוס לחופשות בגלל מצבם הכלכלי ובגלל החשש מהקורונה".
להמציא את עצמך מחדש
בימי השגרה שרון רגילה לעבוד מבוקר ועד ליל, ופתאום מצאה את עצמה מחוסרת עבודה. די מהר הבינה שעליה להמציא את עצמה מחדש ולאתר מקור פרנסה שיסייע לה לשמור את הראש מעל למים, עד שישובו התיירים לישראל. נקודת המפנה הגיעה בעיצומו של משבר הקורונה, לפני כחודש. "אחותי התקשתה בימי הסגר להתמודד עם שני ילדיה בני ה-4 וה-6, שישבו שעות רבות מול המסך. הילד שלי גדל בחינוך אנתרופוסופי, אני חושבת שהמסכים הם אחד הגורמים להפרעת קשב וכל הזמן ניסיתי להניא את אחותי מלאפשר לילדיה לשבת מול המסך. רציתי למצוא פתרון לאחיינים שלי וכך עלה לי רעיון להקים פלטפורמה שבה ילדים ייפגשו עם ילדים אחרים, תוך כדי פעילות חינוכיות ומהנות עם גננות מקצועיות".
כך נולד אתר טופי פוני, רשת גנים וירטואלית בישראל, ולקהילות ישראליות ויהודיות באנגליה וארה"ב, המיועדת לילדים בני 3-6, האתר מאובטח ומחייב כניסה בהזדהות מלאה, בניית התכנים נעשתה לאחר ייעוץ עם אנשי מקצוע מהתחום, ואפילו הדוד חיים קופץ לבקר את ילדי הגן.
המיזם לא נוגד את תפיסת עולמך כי בכל זאת, גם כאן יש מסך?
"בטופי פוני הילדים אקטיביים מול המסך, וזה מייצר שוני מהותי. הגננת יוצאת לטיול ומראה להם צדפות ודגים, יש קוסמים, פעילויות יצירה מחומרים פשוטים שיש בבית, הילדים רוקדים, שרים ומציירים. כמובן שההורים עדיין בסביבה. יש לנו טכנולוגיה מיוחדת ומאובטחת שבה הילדים יוכלו לראות את הגננת ואחד את השני. כשבניתי את המיזם חשבתי על אימהות כמו אחותי שאוכל לתת להן יותר זמן לעצמן, הילדים יתעסקו בדברים כייפים, והן יוכלו להתפנות לעבודה. אנשים מבינים שטלוויזיה זה דבר לא טוב והם רוצים פתרון אחר לילדים שלהם".
ומה יהיה ביום שאחרי הקורונה, כשכולם יחזרו למסגרות?
"בארה"ב ובלונדון הכול עדיין סגור. הפלטפורמה תפעל לאורך כל השנה בימים ראשון עד חמישי מהשעות 10-12 ומ-17-19 כך שבמקום שהילדים יבהו בטלוויזיה אחר הצהריים אני נותנת להם כאן משהו אחר. גם ילדים חולים שנשארים בבית יכולים ליהנות ממנה".
לצורך המיזם, שעלה לאוויר השבוע, גויסו למעלה מ-200 גננות. ההרשמה אליו היא על בסיס מנוי חודשי או שבועי. פגישת התנסות ראשונה היא ללא עלות. "כמעט ללא פרסום גייסנו מהארץ למעלה מ-800 נרשמים, אז נראה לי שזה יצליח", אומרת שרון.
איזה טיפ חשוב את יכולה לתת ליזמים שנקלעו בעקבות המצב למשבר?
"קודם כל לצמצם כמה שאפשר את כל ההוצאות שלהם. לעשות הסדרים לגבי השכירויות עם בעלי הנכסים לנסות לבטל ארנונות, לנסות לשנות ולהשתנות, לחשוב יצירתי - אם מדובר בעסק של אופנה למכור מהבית אם זה עסק של מסעדנות לעשות משלוחים. לעבוד יותר קשה ולהיות תלוי בכמה שפחות עובדים".
מה דעתך על מאבק העצמאים בארץ?
"המאבק מבורך, אבל הם צריכים מנהיג עם אג'נדה ולהעלות דרישות מדויקות. כעצמאית אני חושבת שהזכויות שלנו נפגעו ומדינת ישראל יכולה לעזור יותר. ככל שהסגר יימשך, הכלכלה תקרוס ואנשים יאבדו את הפרנסה והקריירה שלהם. העצמאים צריכים להתאגד ולצאת לרחובות, אפילו להשבית את המשק עד שהם ישיגו את מה שהם רוצים, אבל שיידעו קודם מה הם בכלל רוצים".