המוניטין שלכם – "המיתוג האישי" שלכם, הוא התמונה הכוללת המשתקפת לעובדים שעמכם. המוניטין הזה אמור לעזור לכם יותר מכל לכוון את הקריירה שלכם (מעלה, כמובן). בזכות המוניטין שלכם, אתם יכולים להוביל את עצמכם לקידום בקלות רבה יותר, להעלות את הסיכויים שלכם לשמור על משרתכם בעתות משבר כגון צמצומים, לגרום לסובבים אתכם לרצות בחברתכם ולהתנדב לסייע לכם כשתזדקקו לעזרתם. הוא אפילו יעזור לכם להיות מועמדים רצויים למדי בעיני מעסיקים נחשבים אחרים.
לעתים המוניטין הזה נוצר מעצמו, בלי שנקדיש לו מחשבה או נשקיע בו, מעצם הגדרת התפקיד שלכם ומשלל המאפיינים שלכם, כפי שנתפסים על ידי הסובבים אתכם: העמדות שלכם, הדעות שלכם, סגנון התקשורת שלכם, נקודות החולשה והחוזק שלכם ועוד. אבל מדוע שנאפשר לאחרים לקבוע את המותג האישי שלנו? למה שלא ניצור אותו אנחנו, בדרך הרצויה לנו, ובצורה מתוכננת היטב, המיטיבה עם תדמיתנו? מדוע שנאפשר לאחרים להחליט במה אנחנו טובים ואילו מן עובדים אנחנו, על סמך תפיסותיהם האישיות לגבינו?
אתם לא יהירים
הבעיה היא שרבים חוששים "לשווק את עצמם", הדבר גורם להם להרגיש שהם מתרברבים, וזאת במיוחד לעובדים צעירים שלא חלף זמן רב מאז שסיימו את הכשרותיהם, שהרי במסגרות לימודיות הם היו רגילים להימדד איכותית וכמותית על סמך הישגיהם הכתובים, מבלי שהיה צורך "לשווק" את ההישגים הללו כלפי חוץ. בשל כך, רבים נוטשים כליל כל עיסוק במותג האישי שלהם, ומותירים את אותה שליטה בידי הסובבים לתהות על קנקנם ולקבוע את טיבם. חבל! כמה עובדים מוכשרים כשדים פגשתי, בלי שאיש סביבם ידע זאת ותגמל אותם על כך.
לעובדים כאלה אני בדרך כלל אומרת: המנהל שלכם לא קורא מחשבות, ומנהלים רבים אחראים על עובדים רבים מלבדכם, וכלל אינם מצויים בסביבה בשביל להכיר במאמצי עובדיהם ובהצלחותיהם באופן ספציפי. חשיפתם לפרטים הללו היא לא יוהרה. מדובר בחשיפת העובדות, שהרי אינכם ממציאים דבר אלא עושים את הדבר הבסיסי: מספרים למנהל שלכם במה אתם עוסקים כעת, ומה השגתם במעשיכם. העלאה למודעות שלו.
יתרה מזו, זוהי טעות לחשוב שהמנהל מודע, שם לב, מעריך וזוכר את כל ההצלחות שלכם. למרבה הצער, קל יותר לשים לב לכישלונות, ומאמצים רבים הנעשים מאחורי הקלעים כלל אינם נראים. במילים אחרות: צדק צריך להיראות ולא רק להיעשות.
איך? במייל שוטף (למשל אחת לשבוע), קצר וממוקד, שבו בכמה סעיפים מסודרים וקריאים תדווחו מה עשיתם בימים האחרונים, תשאלו שאלות, תבקשו את דעתו, תספרו מה עומד על הפרק בהמשך ומה אתם צריכים ממנו לטובת העניין וכדומה (כמובן, בדקו לפני כן אם תדירות שכזו מתאימה לו). רק שימו לב: יש מנהל שישמח להתעדכן בכל פרט ופרט מעשייתכם בימים האחרונים, ויש מנהל שיראה מייל כזה כמתיש. לכן, יש לזהות לפני כן מה מנהלכם מעדיף: איזה סוג דיווח, באיזו רמת עומק ובאיזו תדירות, וכן איזו מדיה מועדפת עליו.
התוצאה: סיכוי טוב יותר שהמנהל ידע מה אתם עושים וכמה אתם נחוצים.
יש לכם יתרון על אחרים במסגרת תפקידכם?
אם יש לכם ידע העולה על זה של אחרים בתחומים שמקדמים את הנדרש מתפקידכם, מיומנות כלשהי שאין לסובבים אתכם או יכולת ייחודית לבצע משימות מסוימות בצורה יעילה יותר מכפי שנהוג, אתם כבר מצויים ביתרון ביחס לאחרים. למשל, מבחינת ההספק שלכם, או התוצרים האיכותיים שלכם.
אולם במקום לקדם את עצמכם לבד ובשקט, בלי שהאחרים יודעים על יכולותיכם הייחודיות, תועילו לתדמית שלכם פי כמה אם אלה ידעו על קיומו של יתרון זה.
איך? אתם יכולים לגרום להם לדעת על קיומו בשלל דרכים, אולם הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, ומבלי לעורר אנטגוניזם ולהצטייר כהתנשאות מצדכם, היא הדרך שבה כוונתכם הגלויה היא לעזור להם. כך למשל, אם אתם שולטים בעולם הדיגיטלי פי כמה מהקולגות שלכם, אתם יכולים להיות הראשונים להציע את עזרתכם למענם בכל מקרה שבו עולה הצורך להשתמש במדיה. עם הזמן, שמכם אמור לעלות בזיכרונם בכל מצב שבו יצטרכו להשתמש במדיה, או בכל מצב שבו עליהם לבצע משימה כלשהי וברור להם שאם ייעזרו בכם– היא תתבצע במהירות וביעילות רבה יותר משמעותית.
התוצאה: אתם גם מומחים, וגם נדיבים (רק שימו לב אילו עובדים לא אוהבים שעוזרים להם).
אוהבים אתכם? אתם פופולריים?
בין אם תרצו בכך או לא, פופולריות לא הפסיקה לשחק תפקיד חשוב מאז שעזבתם את ימי התיכון. להיות עובד שאוהבים להיות בקרבתו, שמשרה תחושה טובה, שנעים לעבוד עמו, ושאף אפשר לשתפו גם בעניינים אישיים ולתת בו אמון – כל אלה הן נקודות זכות משמעותיות ל"מותג" שאתם במקום העבודה שלכם.
להיות עובד אהוד על הסביבה משמע להיות בעל ברית, ובארגון, שבדרך כלל אינו חף מ"פוליטיקה", חשוב מאוד להיות בעל תמיכה אנושית בעת הצורך.
איך? שפרו ככל האפשר את הרשת שלכם בעבודה: התנהגו כחברים לכל דבר, זכרו מועדים חשובים בחיי הקולגות שלכם, הקשיבו לאחרים, החמיאו להם על הצלחותיהם באוזני אחרים, הגנו עליהם כשעבודתם משובשת והוכיחו להם שאתם רוצים ביתרונם.
התוצאה: חוץ מלהיות "מקצועיים", "מוצלחים" ושאר המאפיינים שאתם ודאי שואפים לטובת ה"מותג" שלכם, תהיו גם כאלה שרוצים בקרבתם, וכשתזדקקו בעצמכם לאוזן קשבת, לתמיכה ואף להגנה – יעלו הסיכויים שתמצאו אותן בחבריכם לעבודה. כי בסופו של דבר אתם בני אדם, וככאלו אתם לא רק רוצים להיות ממותגים כאהודים, אלא להיות כאלו באמת.
מעל לכול: התאימו את המותג שלכם לארגון שמעסיק אתכם
לפני שאתם ניגשים לטפל במותג שלכם, בדקו מהם תחומי המומחיות המוערכים על ידי הארגון ומהווים את ערכי הליבה שלו. בדרך כלל יש שניים-שלושה כאלה. למשל: יוזמה, שירותיות, זריזות. בהתאמה לכך תוכלו לטפח בעצמכם תכונות אלה (בהנחה שהן קיימות בכם מלכתחילה), לחזקן בעשייה היומיומית שלכם, ולהדגיש אותן בתקשורת שלכם עם הסובבים אתכם.
ואם אחד מהערכים הללו הוא בדיוק העקב אכילס שלכם, זה הזמן להתחיל להתמודד עם קשייכם ולהפסיק לאפשר לאלה לעכב אתכם. למשל, אם יש לכם קושי בנושא מתן שירות, היעזרו בחבר או במנטור שישקף לכם, יציע לכם כיצד להשתפר ויתרגל זאת עמכם. לעתים חניכה כזאת יכולה לעורר שינויים גדולים מאוד בהתנהלות היומיומית של עובד ובתפקודו, ובהתאם לכך בתדמיתו כלפי חוץ.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". המאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.