יחסי עבודה הם טריטוריה רגישה. עם זאת, גם בתוך הסיטואציה הזו, נדמה שיש אקסיומה אחת ברורה: למעט מקרים חריגים, לא נוגעים בשכרו של עובד ולא פוגעים בפרנסתו.
כלומר, לכולם ברור שמהשכר החודשי שלנו יורדים תשלומים כמו מס הכנסה או ביטוח לאומי, אבל מה קורה במקרים אחרים? הרי כולנו שמענו על מסעדות ובתי קפה שקונסים מלצרים ששברו בטעות כלים, ולא לגמרי ברור האם זה בכלל חוקי. ואם למשל לקחתי את רכב מהעבודה ועשיתי איתו תאונה, האם הבוס יכול להוריד לי מהשכר את עלות התיקון או ההשתתפות העצמית?
"ככלל, למעסיק אסור בתכלית האיסור לנכות משכרו של עובד ניכויים שלא הותרו בחוק". קובע עו"ד ורו"ח נמרוד רטנר, סמנכ"ל חשבונתון (המרכז לחשבי שכר ומנהלי חשבונות). "חוק הגנת השכר מאפשר למעסיק לנכות משכרו של העובד חוב שנוצר על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק. כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, המעסיק יכול לנכות עד רבע משכר העבודה של העובד. אולם ברגע שהעובד הפסיק לעבוד אצל המעסיק, הוא רשאי לנכות משכרו האחרון את כל יתרת החוב שהעובד חייב לו – ללא התייחסות למגבלת רבע מהשכר החודשי".
ולאלו מכם שהתבלבלו מעט מהגדרת החוק, החלטנו לקחת כמה מקרים פופולריים ובעזרת עו"ד רטנר לבדוק עד כמה הם חוקיים:
הבוס טוען שעשיתי עבירת משמעת (למשל, איחרתי לעבודה כמה פעמים ברצף). האם הוא יכול לקנוס אותי או להוריד לי כסף מהמשכורת?
המעסיק יכול לקנוס את העובד בשל עבירות משמעת, רק במידה שהעובד הסכים לכך בכתב בחוזה העובדה שלו. ישנם ענפים ותחומים בהם זה נהוג מאוד; בתחום הספורט, למשל, מקובל שקבוצות כדורגל או כדורסל מכניסות סעיף "משמעתי" כאשר הן חותמות הסכם עם שחקנים שמועדים לפורענות או כאלה הנחשבים לבעלי תדמית "בעייתית". בכל מקרה, חשוב להדגיש כי העובד זכאי לשימוע לפני הטלת הקנס ואף רשאי לערער על הקנס.
יש לי רכב מהעבודה, ועשיתי תאונה. האם המעסיק/בוס יכול לקנוס אותי או לדרוש את העלות בחזרה? או לחילופין – אני עובד/ת במלצרות, ושברתי צלחות, האם הבוס יכול לקנוס אותי?
בתי הדין לעבודה קבעו כי המעסיק רשאי לקנוס את העובד או לדרוש ממנו את עלות התיקון בחזרה בשל תאונה שנגרמה, רק אם מתקיימים שני התנאים הבאים: הראשון הוא שהעובד חתם מול המעסיק שבמקרה של תאונה שנגרמת באשמתו - הוא יפצה את המעסיק; והשני, אם הוכח שהתאונה נגרמה מהתרשלותו של העובד.
נחזור על זה שוב כדי לחדד את החוק - אם שני הדברים הללו לא התקיימו, למעסיק אסור לפגוע לכם בשכר. נקודה.
בנוסף, לא משנה מה חומרת "העבירה", המעסיק יכול להפחית לכם רק עד רבע מהשכר החודשי, אלא אם כן זו המשכורת האחרונה במקום העבודה, ואז אין חשיבות למגבלת רבע מהשכר.
נניח ושני התנאים האלה לא מתקיימים. האם המעסיק יכול "לקנוס" אותי בדרך אחרת? למשל ביטול מתנות לחג, ביטול השתתפות בימי כיף/גיבוש של החברה וכו'.
בעקרון אסור למעסיק לעשות זאת. אם בכל זאת המעסיק בוחר "להעניש" את העובד בדרך אחרת שלא סוכמה מראש מול העובד, המעסיק מסתכן ביצירת אפליה לא חוקית בין העובדים. הוא גם חושף עצמו לתביעה בהתאם לחוק "שיוויון הזדמנויות בעבודה".
ומה קורה אם אני נוהג ב"רכב חברה" ומבצע עבירת תנועה?
לפי החוק, כאשר נהג נוהג ברכב תאגיד ועבר עבירת תנועה, האחריות מוטלת על התאגיד או החברה ולא על הנהג, אלא אם כן החברה מודיעה למשטרה מי נהג ברכב בזמן שבו בוצעה העבירה. בעבר החברות לא חשפו את שמות הנהגים כדי שהעבירות לא יירשמו לחובתם, אבל כיום חברה שתעשה זאת כנראה "תזכה" לקנסות גבוהים. מבחינת עלות הקנס – המעסיק רשאי להוריד את עלות הקנס משכר העובד (כל עוד זה סוכם מראש מול העובד).
לקחתי הלוואה מהמעסיק (נניח, 50,000 ₪). כמה הוא יכול להוריד לי מהשכר החודשי בכל חודש?
חוק הגנת השכר מאפשר למעסיק לנכות משכרו של העובד את החוב שנוצר, על פי התחייבות בכתב מהעובד למעסיק. כלומר, במרבית המקרים כאשר העובד מקבל מהמעסיק הלוואה – הם סוגרים ביניהם בחוזה או בהסכם כיצד ובאיזה אופן יחזיר העובד את הכסף שקיבל.
בכל מקרה, כל עוד העובד מועסק באותה חברה, המעסיק יכול להוריד לו רק עד רבע מהשכר החודשי. עם זאת, אם ברגע שהעובד הפסיק לעבוד אצל המעסיק יש עדין חוב, המעסיק רשאי להוריד את יתרת החוב כולה מתלוש השכר האחרון של העובד, גם אם הסכום גדול מרבע משכר העובד.
ואם ביקשתי מהמעסיק מקדמה על חשבון שכר העבודה. כמה הוא יכול להוריד לי מהשכר החודשי בכל חודש?
טיפ קטן לעובדים: מי שסוגר על מתן מקדמה מול הבוס, שידאג לתאם מולו גם את מועדי החזר המקדמה.
המעסיק לא חישב נכון את המשכורת שלי או נתן לי בטעות בונוס גדול מדי לעומת מה שאמור היה לתת. בחודש הבא הוא יכול להוריד לי מהמשכורת את ההפרש?
ככלל, המעסיק רשאי לתקן את הטעות שנפלה בתלוש בתום לב ולהוריד מהשכר החודשי הבא את ההפרש. גם כאן בהתאם לקבוע בחוק כמובן, כלומר – לא למעלה מרבע מהשכר.
אני עובד במלצרות, והבוס מתעקש שהשכר שלי יהיה מבוסס על טיפים בלבד. הוא טוען שאם לא אגיע לשכר מינימום – הוא ישלים לי את ההפרש. האם זה חוקי?
בגדול – זה חוקי, כל עוד המעסיק עומד במילתו ואכן משלים את ההפרש בחודשים בהם העובד אינו מגיע לשכר המינימום הנהוג במשק. עם זאת, בפסיקה נקבע כי המעסיק רשאי לערוך עם המלצר "התחשבנות" ולנכות משכרו את הסכום שהשלים לשכר מינימום. כל עוד הכנסתו של המלצר לאחר הניכוי לא תפחת משכר המינימום.
או במילים אחרות: ניקח לדוגמא מלצר שקיבל בחודש מסוים טיפים בסך של 5,000 ₪, והמעסיק השלים לו עוד 300 ₪ כדי להגיע לשכר המינימום במשק. חודש לאחר מכן, המלצר קיבל טיפים בסך של 6,000 ₪ (מעל שכר המינימום), ואז המעסיק רשאי להוריד לו 300 ₪ על חשבון ההשלמה של החודש הקודם.