אולי תופתעו לשמוע, אבל מנהלים מתקשים להתמודד אתכם לא פחות ממה שאתם מתמודדים איתם. הם לא תמיד יודעים איך לדבר אתכם, מה ואיך להגיד, מה לא עובד או סתם לנהל אתכם ביום יום. חלקם בתחילת הדרך, חלקם לא אוהבים לחלוק איתכם את מה שאיננו "פוליטקלי קורקט" ואחרים צרכים לשפר את מיומנויות התקשורת שלהם.

כל זה בהנחה שלא זכיתם במנהל או מנהלת השנה – המתוקים האלו, שגם ממלאים אתכם במוטיבציה אינסופית, מפרגנים לכם על העבודה ועל הג'ינס החדש, ולא פחות כיף לשתות איתם בירה בפאב הקרוב.


קוראים לזה תיאום ציפיות, או נכון יותר, ניהול ציפיות. מנהלים מצפים מכם ללא מעט התנהגויות ועשייה, ולא מעט מהם מצפים שתקראו את המחשבות שלהם. עד שתזכו במנהל המודע והתקשורתי למופת, בואו אעזור לכם לקצר קצת את הדרך, כאחת שבעצמה מייעצת למנהלים כבר הרבה שנים.

מה הם מצפים מכם?

שתהיו "כוח עזר" או "זרוע מבצעת" – טוב, זה ממש טריוויאלי אבל צריך להגיד את זה. המנהל הוא זה שמקבל את ההחלטות בדרך כלל, הוא או המנהל שלו והמטה שמעליו. הוא צריך שתעזרו לו להוציא אותן אל הפועל. לא פעם הוא יושב במשרד בעוד אתם נדרשים לעשות את העבודה. אין פה ענייני כבוד - תעשו אותה טוב ובלי תלונות, כך תמצאו את עצמכם מתקדמים מהר יותר.

תתפלאו, אבל רוב המנהלים לא רוצים "יס-מן" או "יס-וומן" - זה מתאים להם בטווח הקצר
אבל בטווח הארוך משעמם להם בתוך הראש הקודח שלהם עצמם. הם מעדיפים מישהו חושב שיש לו כיוון ורעיונות, שיהווה עבורם ועבור המחלקה ערך מוסף, כזה שאפשר לסמוך עליו שידע להגדיל ראש כשצריך.

הם רוצים שתיידעו אותם בכל מה שחשוב - כאן כדאי להבין אם הבוס שלכם אוהב לנהל "במקרו" או "במיקרו". כלומר אם הוא אוהב לקבל מידע מתומצת בסיכום השבועי (מקרו) או צריך לשלוט בפרטים הקטנים (מיקרו). בכל מקרה, הקפידו לא לשמור דברים אצלכם - זה יגיע אליו מסביב וחבל, תוכלו בלי להתכוון לאבד את המרכזיות שלכם כחוליה קריטית בתקשורת.

 

יש בעיה? לא תודה. בעיה + פתרונות אפשריים – שיחקתם אותה! אמרנו ערך מוסף, לא? מנהלים לא אוהבים שמציפים אותם בבעיות וסימני שאלה. הם רוצים לשמוע איך חשבתם שאפשר לפתור את זה. במקרה הזה – הפתרונות צרכים להיות אינטיליגנטיים, ישימים ועם מחשבה לטווח הקצר וגם הארוך. היו יצירתיים.

הם רוצים שתעזרו להם להראות טוב - זו לא בושה. מותר להם. הם קודמו לתפקיד שלהם כנראה בזכות וגם הם עזרו למישהו להראות טוב לפניכם. שמרו את שיחות הקיטורים על הבוס לבית או לחברים בבית הקפה. אף מנהל/ת לא מעריך עובדים שמגלגלים עליהם סיפורי אימה במסדרונות הארגון. 

ובאופן רחב יותר – לויאליות! אתם אמורים לאהוב את המקום בו אתם עובדים. זה לא תמיד פשוט, אבל הציפייה היא שתהיו מלאי 'רעל יחידה' ורוח צוות. יש לא מעט ממשקים עם עובדים ומנהלים ממחלקות אחרות ביומיום הארגוני. המנהל/ת שלכם מצפה שתדברו בשם היחידה הנפלאה אליה אתם שמחים להיות שייכים.

שתהיה לכם יכולת לפתור קונפליקטים עם הקולגות בלי לערב את "הגננת" - מנהלים מאד מעריכם את מי ששולט בתחום הבינאישי ומאפשר להם "שקט תעשייתי". פעמים רבות הם רוצים שיד ימינם יחסוך מהם את מה שלהם קשה להתמודד עימו. יתרה מכך, אם תצליחו גם לסייע לחברי צוות אחרים בניהול הקונפליקטים שלהם, תסומנו כמי שיכולים לקחת את המושכות בזמן אחר. ובצדק, אתם מתרגלים את אחת המיומנויות הנצרכות ביותר בניהול.

חיבור לשטח - אחד השלבים הקשים בהסתגלות לתפקיד הניהולי הוא הפרידה מהשטח. ככל שהמנהל עבד יותר שנים בשטח כך הפרידה קשה לו יותר. הוא רוצה שהאנשים שמתחתיו יאפשרו לו מגע אל השטח בלי שירגיש שהוא מאבד קשר, ידע או שליטה. אי ודאות והעדר מידע יכולים מאד להקשות על האצלת סמכויות או היכולת 'לשחרר'. אם תיצרו את הצינור הזה עבור המנהל/ת שלכם, הם יתרכזו בלנהל אתכם ולא בלהתערב לכם.

 

שתשתפרו ותתפתחו כל הזמן - לא כל המנהלים מוצאים זמן לפרגן לכם למידה, קורסים או תהליכי התפתחות מקצועיים ואישיים. אל תחכו שהם ידחפו אתכם, היו פרואקטיביים. תבקשו כל למידה אפשרית. לא הכל יקר ותמיד אפשר לבקש ללמוד ממומחים בתוך הארגון או להצטרף לקורסים קיימים. הלמידה המקצועית שלכם זה אחד הנכסים הגדולים לשני הצדדים.

בסופו של דבר – לא לקחת הכל מאד ברצינות - האווירה בצוות וביחסים עם האנשים שעובדים איתנו הם הבסיס להכל. כבר אמרו את זה המון פעמים לפני אבל אנחנו באמת מבלים הרבה מאד שעות במקום העבודה. אנחנו יכולים להבריק בנקודות 1-9 אבל בלי 10 יהיה לנו קשה להשאר בארגון. אז תהנו!

מיכל חוצב היא פסיכולוגית ארגונית - יועצת לחברות סטרט-אפ, למנהלים ובתהליכי קריירה. מוזמנים ליצור קשר עם מיכל בעמוד הפייסבוק שלה או בלינקדאין.