בין אם אלה הציונות והאופטימיות שהם מביאים איתם לארץ, המבטא והניסיונות המשעשעים לאמץ סלנג ישראלי או ההתלהבות המוגזמת מהחום של ה"הולי-לנד" - אפשר לומר שלאהוב עולים חדשים זה סוג של קונצנזוס. ועם כל האהבה שיש לנו כלפיהם, מעט מפתיע לשמוע שכשליש מבין העולים האקדמאים, כלומר בעלי תואר ראשון לפחות, חוזרים לארץ מוצאם תוך שנתיים לכל היותר. כך טוען מנכ"ל עמותת גבהים, חואן טייפלד.
"העולים האקדמאים, שמהווים כשליש מסך העולים, הם מבחינתנו ההון האנושי האיכותי ביותר. אולם, הבעיה המרכזית שעומדת מולם, היא שהם לא מוצאים בארץ עבודה שתואמת את כישוריהם", מסביר טייפלד, שבעצמו עלה לישראל בצעירותו, ממקסיקו. לדבריו, בבואם להיכנס לשוק העבודה, עומדים בפני העולים החדשים שלושה חסמים משמעותיים: מחסום השפה, הבדלי התרבות והיעדר הנטוורקינג.
רוב העולים מגיעים ממדינות כמו רוסיה, אוקראינה, צרפת, ארה"ב וברזיל, ובכל מקום - תרבות העבודה שונה. בצרפת, למשל, לא מקובל לדבר בראיונות עבודה על ציפיות שכר, בעוד שבמדינת ישראל עובדים אמורים להגדיר את ציפיות השכר שלהם. באוקראינה, התפיסה הרווחת היא שעדיף שהמתמודד ישיב לשאלות בלבד ולא ידבר באריכות. "לכן, כשהעולים מגיעים לארץ הם חווים הלם תרבותי, וחשוב שיהיה מי שילמד אותם מה מותר ומה אסור לשאול בריאיון עבודה", מוסיף טייפלד.
מעדיפים לגייס אקדמאים שלמדו בארץ – גם על חשבון בבוגר האוניברסיטה הכי טובה באירופה
"העולים שמגיעים לכאן מרגישים מאוד לבד. הם לא שירתו בצבא או למדו במוסד אקדמי ישראלי, ובדרך כלל לא מכירים אף אחד. מעבר לכך, למחלקות כוח אדם של חברות גדולות, קל יותר לגייס מישהו שלמד בטכניון ועבד בחברה ישראלית מוכרת לפני, על פני מישהו שלמד באוניברסיטה שאינה מוכרת להם, גם אם היא האוניברסיטה הטובה ביותר באנגליה או בצרפת".
משרד העלייה והקליטה אמנם מסייע לעולים האקדמאים להשתלב מבחינה תעסוקתית, בין השאר דרך שירותי ייעוץ ואבחון תעסוקתי וסדנאות לחיפוש עבודה. אולם בפועל, כאמור, הנתונים על שיעור העולים האקדמאים שהעדיפו לחזור לארץ מוצאם - מדאיגים. לאור זאת, עמותת גבהים, שהיא עמותת בת של קרן רש"י, פועלת במטרה לסייע לעולים האקדמאים להשתלב בהצלחה בישראל.
"אנחנו מבקשים לתת לעולים האקדמאים מכלול שירותים, כדי שיוכלו להשתלב בשוק התעסוקה, ולהתקבל לעבודה שהולמת את כישוריהם", אומר טייפלד, "תכנית הדגל שלנו היא תכנית 'קריירה', דרכה מגיעים כ-350 עולים מדי שנה. העולים שמשתתפים בתכנית מקבלים הכוונה תעסוקתית אישית ומלווים על ידינו. מבין הבוגרים יש לנו 91% הצלחה, כלומר קצת יותר מ-9 מכל 10 עולים שהשתתפו בתכנית, מצאו עבודה שתואמת את כישוריהם תוך שנה לכל היותר".
מילות המפתח: תכנון מוקדם - גם שנתיים מראש
אל התכניות שמפעילה עמותת גבהים, עתידה להצטרף בקרוב תכנית Aliyah Prep. התכנית הייחודית תפעיל כיתות וירטואליות, בהן ישתתפו עולים חדשים לצד יועצי תעסוקה של עמותת גבהים. "מטרת התכנית, היא לסייע לעולים בהכנות ארוכות טווח, של חצי שנה עד שנתיים מראש, לקראת העלייה לישראל", מסבירה רחל המר-שמש, מנהלת ייעוץ תעסוקתי ותכנית Aliyah prep בעמותת גבהים.
"תהליך העלייה הוא תהליך ארוך, שמתחיל בעצם החשיבה על עזיבת ארץ המוצא", אומר טייפלד. "באופן טבעי, כבר בשלבים המוקדמים, ההיבט התעסוקתי מהווה את אחד השיקולים החשובים ביותר של העולים. התכנית נועדה לתת מענה ראשוני למי שחושבים לעלות לישראל, כדי שיוכלו להכין את עצמם מספיק זמן מראש לאתגר התעסוקתי, ולהשתלב בהצלחה בשוק העבודה הישראלי".
"המשתתפים בתכנית ילמדו על שוק העבודה הישראלי באופן כללי, ובמקביל יתמקדו בתחום המקצועי שלהם, תוך הבנה של אפשרויות הקריירה שעומדות בפניהם", מסבירה המר-שמש. התכנית פתוחה לכל מי שזכאי לעלות לישראל, אולם לדבריה, תיטיב בעיקר עם מי שכבר קיבל החלטה לעלות לישראל, אולם טרם החליט על "הפרטים הטכניים", כמו בחירת אזור מגורים.
התכנית מציעה מספר קורסים, בהתאם לתחומי העיסוק המרכזיים בשוק העבודה בישראל כיום, ביניהם: התחום הפיננסי, שיווק ומכירות, ביוטכנולוגיה, הוראה, המגזר השלישי ועוד. העולים ילמדו על מאפייני שוק העבודה הישראלי, יקבלו טיפים לחיפוש עבודה, ייחשפו להזדמנויות העבודה הנוכחיות שמציע השוק הישראלי בתחום הרלוונטי וכן יוכלו לדבר עם עולים ותיקים או ישראלים המשתייכים לאותו סקטור.
הקורסים השונים יהיו פתוחים כל אחד לעשרה משתתפים לכל היותר, בעלי רקע מקצועי דומה, כשעלות ההרשמה עומדת על 85 אירו או 100 דולר. כל קורס יהיה מורכב מארבעה מפגשים קבוצתיים און ליין, שבמסגרתם יוכלו העולים לדבר מהסלון הביתי שלהם עם יועצי תעסוקה שיכוונו אותם, וכן עם ישראלים, חלקם עולים חדשים בעצמם, בעלי מקצוע דומה.
מה תוכלי לומר למי שמתלבט אם לעלות לישראל, מבחינת קריירה?
"ישראל היא מדינה קטנה, אך יש בה גיוון תעסוקתי רב ואפשרויות התפתחות מקצועית לעולים חדשים, בייחוד בהייטק. השוק הישראלי מעריך את הכישורים ואת הניסיון שעולים חדשים מביאים איתם", מסכמת המר-שמש.