שילוב נכון ואיכותי של עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי בישראל, מביא עימו תועלות עסקיות משמעותיות, אשר עשויות להתבטא בתוספת של 1%-5% לרווחי הארגון (EBITDA) בכל שנה. כך עולה ממחקר שערך ארגון קו-אימפקט, באמצעות חברת המחקרTASC Consulting & Capital, שהתפרסם לראשונה השבוע באירוע השנתי של קו-אימפקט בבית הנשיא.
"רווח זה נובע ישירות מעבודת עומק שעשו הארגונים, במטרה להטמיע פרקטיקות של גיוון והכללה בחיי היומיום שלהם", אומרת נוא ג'השאן – בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, "ממשלת ישראל אימצה לפני מספר שנים את מיזם קו-אימפקט, מתוך ההכרה בכך שמרחב עבודה משותף ליהודים ולערבים, הוא לא רק צורך כלכלי - כי אם גם לאומי וחברתי. דומה שהדרך בה צלחו החברות העסקיות הגדולות במשק, אשר משקיעות מאמצים רבים ביישום תהליכי גיוון והכלה, את השבועיים האחרונים, מוכיחה כי ההשקעה השתלמה".
ואכן, אי אפשר להתעלם מהאירועים האחרונים כשדנים במחקר הזה. ואולי דווקא הטיימינג מוכיח מעל לכל את החשיבות שיש לשילוב עובדים מהמגזר בשוק העסקי. "לאחרונה קיבלנו חיזוק משמעותי למיזם, אחרי שהוכיח את עצמו בעת משבר", מסכימה ג'השאן – בטשון, "החברות שהשכילו להנהיג תרבות מגוונת ומכילה הגיעו מוכנות יותר למשבר והתמודדו בהצלחה עם דילמות ואתגרים בתוך החברה, וצלחו את המשבר בצורה טובה. זו עדות לכך שאנחנו כנראה עושים משהו טוב. גיוון תעסוקתי הוא התשתית לקיום חיים משותפים בישראל. לגיוון תעסוקתי יש יתרונות ברורים מאליהם, כגון: פתיחת שווקים חדשים, התאמת מוצרים ושירותים, טלאנטים והיצע של עובדים בענפים הסובלים ממחסור משמעותי בכוח אדם, כמו ענף ההייטק או יתרון תחרותי לארגון הנובע מגיוון בדעות וברעיונות".
"אבל היתרון החשוב ביותר הוא המפגש היומיומי, של ערבים ויהודים, במקום העבודה", היא מוסיפה. "מפגש בלתי אמצעי, אשר מהווה את הבסיס ההכרחי ליצירת היכרות ובניית אמון כמפתח לחיים המשותפים של כולנו כאן. לאור זאת חשוב להמשיך בתהליכי עומק בארגונים ולהמשיך להגדיל באופן עקבי את מספר העובדים מהחברה הערבית. ראוי לציין כי בכירי החברות גילו מנהיגות והפגינו אחריות גם בתוך החברות וגם מחוץ להן, מנהיגות מתוך דאגה לחברה בכל רבדיה, היא כוח מניע של תיקון, ושילוב עובדים מהחברה הערבית הוא חלק ממנה".
הפנייה למועמדים מהחברה הערבית מגדילה את היצע המועמדים האיכותיים
קו אימפקט הוא ארגון ללא מטרות רווח, שמטרתו להגדיל באופן דרמטי את מספר העובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי בישראל בתעסוקה הולמת ושוויונית. החזון שלו הוא שילוב מלא והולם של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה במגזר העסקי, באופן שיחזק את החברה הערבית, את החברה הכללית ויאפשר כלכלה איתנה, משותפת לחברה הערבית והכללית בישראל.
כיום, 70% מהמועסקים בישראל עובדים במגזר העסקי, וכ-50% מהם באחת מ-200 החברות הגדולות במשק. עד היום ביצעה קו אימפקט עבודת עומק עם למעלה מ- 40 מתוך חברות אלה, וסייעה להן להתקדם לתעסוקה הולמת, שוויונית ומכלילה לחברה הערבית.
ומעבר לעלייה ברווחי החברה, הארגונים שהשתתפו במחקר דווחו על תשע תועלות מרכזיות, הנובעות מהעסקת עובדים מהחברה הערבית: הגדלת נתח השוק בקרב לקוחות דוברי ערבית בישראל ובעולם; גיוון בספקים; המשכיות עסקית; הגדלת היצע המועמדים; עלייה בשימור ההון האנושי; עלייה במחוברות ארגונית; עלייה ביצירתיות וחדשנות ושיפור המוניטין הארגוני. מבין התועלות הללו, ניכר כי התועלות הרלוונטיות להון האנושי (הגדלת היצע המועמדים, שיעורי השימור הגבוהים ועלייה במחוברות ארגונית), משמעותיות ומורגשות בכלל הארגונים שלקחו חלק במחקר.
החברה הערבית צורכת כ-20% מסך התצרוכת במשק הישראלי, כ-10% מהעסקים בישראל בבעלות ערבים, כאשר כ-2% מהחברות המעסיקות מעל 50 עובדים הן בבעלות ערבית וכ-14% ממשקי הבית הערבים בישראל שייכים לעשירון הכנסה השישי ומעלה. כאשר מסתכלים על הנתונים הללו מבינים מדוע האטרקטיביות בפנייה ללקוחות דוברי ערבית צפויה לעלות בשנים הקרובות, ולתמרץ באופן משמעותי שילוב והכללת עובדים מהחברה הערבית בשורות הארגון. זאת, מגובה גם לאור מגמות צמיחה בחברה הערבית בישראל בשנים האחרונות, כמו לדוגמה עלייה ברמת השכלה ושיעור בוגרי תארים מתקדמים, והן לאור הסכמי השלום עם מדינות ערב (דוגמת איחוד האמירויות) שנחתמו בשנת 2020.
עוד עולה מהמחקר, כי הפנייה למועמדים מהחברה הערבית מגדילה את היצע המועמדים האיכותיים, ובכך מאפשרת לתעשיות הסובלות ממחסור בעובדים, כמו תעשיית ההייטק למשל, ליהנות ממאגר חדש של עובדים איכותיים.
כך אנו רואים כי בין השנים 2012 עד 2018 מספר הערבים העוסקים במקצועות ההייטק שילש את עצמו. וכי היום, כ- 17% מבין הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות בישראל הם מהחברה הערבית וכ- 12,000 סטודנטים ערבים בשנה מסיימים תארים בתחומי המדעיים, הכלכלה והעסקים.
עובדים אקדמאים מהחברה הערבית אף שומרים על מקום העבודה והוותק שלהם גבוה ב-180% מאשר בקרב עובדים אקדמאים יהודים. עובדה נוספת המייצרת למעסיק חיסכון בעלויות הנובעות מהחלפת עובדים - כגון גיוס מחדש, אובדן יעילות וידע נצבר.
כפי שציינו קודם, ממצאי המחקר התפרסמו לראשונה באירוע שנערך השבוע בבית הנשיא, שהיה גם בסימן פרידה מהנשיא ריבלין, שנתן את חסותו למיזם כבר ב-2015. למעשה זה היה הפרויקט הראשון שנתן לו חסות בראשית הקדנציה. "היו ברוכים יקיריי על עשייתכם, יחד עם כל השותפים לדרך. אתם התקווה ישראלית שלנו ואני מאמין שעוד רבים וטובים יבואו בעקבותיכם". סיכם נשיא המדינה בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו. באירוע השתתפו נציגים מהחברות הגדולות במשק, ביניהן: קוקה קולה, תנובה, אמדוקס, אסם-נסטלה, KLA, מיקרוסופט, שטראוס, נספרסו, בנק דיסקונט ועוד.