לא צריך להיות משקיע בשביל להכיר את התפיסה שכל משבר מייצר הזדמנות, ובהתאם לכך גם משבר הקורונה הביא איתו הזדמנויות עסקיות רבות. תוך זמן קצר מאוד צצו בישראל עשרות מיזמים עסקיים שמציעים פתרונות לאתגרים שהקורונה יצרה. עלייה דרמטית שלא נראתה כמותה עד היום נרשמה בהיקף גיוס הכספים לסטארטאפים שהוקמו בצל הקורונה ורק באפריל האחרון גוייסו כ-900 מיליון דולר לטובת סטרטאפים ישראלים. סכום עצום זה מעיד על עלייה של 50 אחוז לעומת אפריל אשתקד. אין ספק שהקורונה הצליחה להצדיק ולהשריש את ההילה והגאווה של ישראל כמדינה שמייצרת חדשנות וסטרטאפים.
אולם לצד הישג מרשים זה, המציאות מלמדת כי מרבית הסטארטאפים בישראל לא שורדים ולא מצליחים להתרומם. סטארטאפים רבים מגיעים בעקבות תקופות משבר ובניסיון "לעלות על הגל" ולנצל את המציאות החדשה לטובת הצלחה מטאורית של פיתוח, שירות או מוצר כזה או אחר שמתאים לתקופה. אלא שקיימות חמש תפיסות מרכזיות מוטעות ביחס לסטארטאפים בעולם בכלל ובישראל בפרט, שהן הסיבה המרכזית לכישלונם של סטארטאפים בתקופות משבר:
"יש לי רעיון שיכניס לי מיליונים" - בתקופת משבר הקורונה צצו המון רעיונות טובים ויצירתיים של ישראלים, אבל הסיכוי שמישהו יקנה רעיון נמוך מאוד. משקיעים היום מחפשים הוכחת יכולת, ויותר מכך הוכחת ביצוע.
"סטרטאפ צומח מהר" – רוב הסטרטאפים שהצליחו לא צמחו בדקה. הדיוק פה הוא קריטי, ליזמים יש ציפייה ליכולת ביצוע מהירה, תגובתיות מהירה של הצוות, היענות מהירה של השוק, אבל לבנות חברה של מיליוני דולרים לוקח זמן. יצירת יסודות חזקים של מכירות ושיווק גלובליים, דורשים גם בעידן הזה כוח אדם ונוכחות במדינה אליה מייעדים את הסטארטאפ והדבר דורש משאבים ניהוליים וכספיים.
מתמקדים בכאן ועכשיו - בעודנו עסוקים בקורונה, עלינו לנתח מה יהיה המשבר הבא ולמה הוא יגרום. ההשקעה היא בחדשנות עסקית , לווא דווקא טכנולוגית. קרי לא מדובר תמיד בלהמציא טכנולוגיות חדשות, אלא בהחדרת טכנולוגיות קיימות לענפים חדשים.
"יש לי מוצר טוב" – יותר ממוצר טוב, המשקיעים מחפשים צוות שיידע לנהל אופרציה של מיליונים או להאמין שאתם מסוגלים לנהל שכזו.
נסו למנוע העתקות – רישום פיתוח כלשהו כפטנט עולה הרבה כסף ולא בהכרח מגן מפני העתקות. התייעצו עם עורך דין, יש עוד דרכים להגן על הקניין הרוחני.
אז איך תעשו את זה נכון?
השאלה המתבקשת היא האם ניתן להגדיל את אחוז ההצלחות של סטרטאפים ישראלים, והתשובה היא חד משמעית כן. הינה חמשת העקרונות להקמת סטארט אפ מצליח בתקופת משבר:
- הכירו את השוק – המוצר אמור לתת מענה לצורך, את זה כולם יודעים. אני שומע רבים שיוצרים פתרונות לבעיות שצצו בקורונה, מסיכות, מכונות הנשמה. אלא שבעודנו באים לפתור בעיות עכשוויות, עד שנגיע לשוק יהיו עוד אלפים כמונו ויתכן והמוצר לא יהיה רלוונטי כלל. כאסטרטגיה עדיין אפשר לייצר עסק חזק שמתקיים, אך הוא לא יהיה סטרטאפ שכן תמיד יהיה צורך במכונות הנשמה.
במקום לטפל בסימפטום ו"לשים" פלסטר, יש לחקור את השוק. דברו עם השוק עוד טרם יצאתם לדרך, תמצאו שאין צורך לספר על הרעיון אלא צריך לשאול מה הלקוחות הפוטנציאלים שלכם היו רוצים, נתחו את הצרכים שלהם. יצרו לעצמכם "ADVISORY BOARD" משלב מוקדם - מספר אנשים שהם אוטוריטות בתחום שיכולים לתת לכם הכוונה ומשוב. - איפיון המוצר – קיבעו תקציב רזה והשאירו כסף לשיווק ראשוני. אפיינו מוצר שעומד בתקציב. המוצר הראשוני יחסוך עוגמת נפש וכסף. אם נוצר ביקוש הרי שאתם בכיוון הנכון, ואם לא אזי תהיה לכם אפשרות לתקן בקלות.
- פיתוח – היום קל מתמיד לפתח. הגדירו יעד לסיום פיתוח מוצר ה- MVP. ישנה נטייה להוסיף עוד, לחפש את המוצר המושלם. המוצר הראשון לעולם לא יהיה מושלם, אבל לפחות שיעבוד מצויין.
- הגעה לשוק -דאגו לאתר דרכי הגעה לשוק הפוטנציאלי עבורכם עוד טרם הפיתוח. חברות מצליחות רבות נבנו על ידי אנשים שכבר קצרו הצלחות בתחומם, ואם אין לכם בצוות אחד שכזה, מיצאו אחד מחוץ לחברה.
- זהו את הסיבה שבגללה אתם רוצים להצליח - הדבר הראשון והחשוב מהכל הוא ה "למה". מדוע אנו בוחרים בתחום רווי אכזבות . רוב האנשים, תשובתם לשאלה היא: 'יש לי פתרון ל.., אוכל לעשות הרבה כסף'. אני בעד להרוויח הרבה כסף, אלא שמי שמונע מכסף מהר מאוד מאבד מוטיבציה ומפסיק. ה"למה" שחשוב הוא מדוע אנו הם אלה שיוצאים לדרך לחפש פתרון זה. זהו ה-"למה" הערכי שמייצר מוטיבציה ורצון לכבוש כל אתגר, שגורם לנו לקום ולהמשיך גם אחרי שניפול.