חודשיים עברו מאז הבחירות האחרונות (ויותר משנה ללא ממשלה), וממשלת ישראל ה-35 תושבע ממש בקרוב אם לא יהיו הפתעות. לממשלה עתירת השרים הזו מחכה לא מעט עבודה, בין היתר בטיפול במשבר הקורונה והיציאה ממנו, ובכלל זה ממתינות למי שיהיה אחראי על נושאי העבודה והתעסוקה (שכנראה יפוצלו בין משרד הכלכלה למשרד הרווחה) לא מעט סוגיות הזקוקות לטיפול - בדקנו מה הם הנושאים הבוערים להם ידרש.
הסדרי עבודה חדשים שמתאימים לעולם החדש
"החוק המסדיר את שעות העבודה והמנוחה של העובדים בישראל נחקק בשנת 1951, וכבר נדון הצורך בהתאמתו לעולם העבודה החדש” אומר עו"ד רועי הראל, שותף במחלקת דיני עבודה במשרד ש. פרידמן. "תפיסת העובד/ת והעבודה השתנו, וצרכי הכלכלה הולידו תבניות העסקה דינאמיות, על רקע התמורות באורחות החיים ובנורמות המקובלות".
"ברבות השנים חלו התפתחויות, ובתי הדין לעבודה התוו דרך במגוון סוגיות. הפסיקה הכירה בהסדרי עבודה גמישים בתנאים מוגבלים, אולם דומה שהעניין טעון התייחסות רחבה, והצעות עולות מעת לעת. דרישותיו המורכבות של עולם העבודה המשתנה, הזמינות התמידית לעבודה מכל מקום, והצורך בגמישות לצד ודאות, ממשיכים לייצר לבטים נוכח קווי היסוד הקשיחים ששורטטו בעולם הישן. המציאות מאתגרת היום במיוחד את הנדבך הבסיסי בהגדרה החוקית למונח 'שעות עבודה', שהוא הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה" מסביר עו"ד הראל.
לדבריו, אירועי הקורונה אף חידדו את האתגר - "עבודה מרחוק בהיקפים משמעותיים, אמצעים טכנולוגיים בחזית, ולעתים היטשטשות יתרה של הגבולות בין המנוחה לעבודה. יש שיאמרו כי אילוצי המשבר הם הזדמנות לזנוח דפוסי התנהלות שאבד עליהם כלח, אולם מובן שצרכי העבודה משתנים ממקום עבודה אחד לאחר ובתקופות שונות באותו מקום".
עו"ד הראל מסביר כי משרד העבודה ידרש לשאלות בנוגע לשינוי הנדרש - איזו מסגרת חוקית תיצור 'כללי משחק' הוגנים וברורים לצד גמישות תעסוקתית, מניעת הכבדה על מעסיקים, ושמירת מנוחה הולמת לעובדים ואיזון עבודה וחיים אישיים? איזו מדיניות תתרום לפריון העבודה ולרווחת האזרחים? ועוד, ומדגיש כי "להסדרי שעות העבודה יש השלכה ברורה על הכלכלה והחברה. הבראת המשק מונחת לפתח הממשלה החדשה, והסוגיות מקבלות משנה תוקף".
קביעת קריטריונים ברורים בנוגע לעובדים מוגנים
עו"ד מיכל זהר-ניישטיין, שותפה במחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות' אומרת, "מעסיקים רבים מתמודדים בימים אלה עם הצורך להוציא עובדים המוגנים מפני פיטורים בהתאם לחוק עבודת נשים לחופשה ללא תשלום. מדובר בעיקר בעובדות בהיריון או לאחר חופשת לידה. הוצאה לחל"ת של עובדים מוגנים מחייבת קבלת היתר ממשרד העבודה, היתר אשר יינתן ככל שאין קשר בין החל"ת לבין ההיריון/חופשת הלידה. בתקופת המשבר בה אנו מצויים, ברור כי אין קשר, כאמור, שכן במרבית המקרים מדובר במהלך רוחבי החל על רוב או כל העובדים, אולם למרות זאת, קיימת החובה לקבלת ההיתר.
מצב זה גרם להצפה של פניות לקבלת היתרים עימן נאלץ להתמודד משרד העבודה, אשר בשגרה אינו ערוך לטיפול בהיקף נרחב כזה. לצורך כך הותקנו תקנות שעת חירום אשר אפשרו להוציא עובדות המוגנות מפני פיטורים לחל"ת, ללא הצורך בהיתר. אולם תקנות אלה בוטלו מספר ימים לאחר פרסומן וביטולן גרם לחוסר ודאות גדול אצל מעסיקים אשר פניותיהם לא טופלו בעקבות התקנות ובפועל לא ניתן לדעת מתי יינתנו ההיתרים, האם יינתנו רטרואקטיבית או ממועד ההחלטה וכיצד עליהם לנהוג עם עובדים אלה. זאת, בהיעדר הנחיות ברורות בעניין זה, ושינוי המדיניות באופן תדיר.
נראה, כי כל עוד המשבר בעיצומו, ואין פתרונות ממשיים, משרד העבודה ימשיך להתמודד עם עומס הבקשות והמעסיקים ימשיכו להתמודד עם חוסר הוודאות והפגיעה הכלכלית בהם. אולם, צריך לזכור כי אף בימי שגרה מדובר בהתמודדות לא פשוטה של מעסיקים הנדרשים לשקול סיום העסקה או פגיעה בתנאי העסקה של עובדים מוגנים."
עוד אומרת עו"ד זהר-ניישטיין כי מטרת חוק עבודת נשים היא להגן על עובדים מפני פגיעה בתקופות רגישות בחייהם כהורים או כהורים שבדרך, על ידי קביעת מנגנון המאזן בין חופש הקניין של המעסיק לבין האינטרס החברתי להגן על עובדים אלה. "תפקידו של משרד העבודה, הוא לבצע איזון עדין זה ולבחון האם הפגיעה הינה על רקע העילה בגינה מוגן העובד, והאם יש מקום להתיר את הפגיעה.
עם זאת, לממונה שיקול דעת נרחב למדי ואף אם הוכח שאין קשר בין הפגיעה לבין סיבת המוגנות, עדיין רשאי הממונה שלא להתיר את הפגיעה או הפיטורים. בהיעדר קריטריונים ברורים, קיים קושי למעסיקים לצפות את הסיכויים שיתקבל היתר, עובדה המקשה עליהם לכלכל צעדיהם. בנוסף, הטיפול בבקשות אורך פעמים רבות זמן ממושך מאוד, במהלכו מחויב המעסיק להמשיך ולהעסיק את העובדים בפועל. מעסיקים אף חווים לעיתים ניצול לרעה של ההגנות הקבועות בחוק מצד העובדים המוגנים."
"חשוב אם כן, כי בתום תקופת המשבר, יופקו לקחים ויקבעו קריטריונים ברורים על ידי משרד העבודה באשר לקבלת היתרים לפיטורי עובדים מוגנים, ככל שהפגיעה אינה בשל סיבת המוגנות. כללים שיאפשרו למעסיקים לקבל החלטות מושכלות בנוגע להתנהלותם עם עובדים אלה" היא מסבירה. "בנוסף, נדרש לייעל את תהליך הגשת הבקשות והטיפול בהן, לרבות קיצור משמעותי של משך הזמן בו נדונות הבקשות. זאת במטרה ליצור וודאות גדולה יותר בנוגע לסיכוי קבלת ההיתר ומניעת ניצול לרעה של ההגנות מחד, ומנגד, צמצום מספר הבקשות והפחתת העומס, תוך מתן ההגנה הנדרשת לאותם עובדים הזקוקים לה באמת".
עזרה מיידית לעסקים
"העסקים הפרטיים והמשפחתיים נמצאים כעת, לאחר התפשטות נגיף הקורונה, במשבר לא קטן ועסוקים, ובצדק, בדרכי היציאה המיידיים מהמשבר. שר העבודה ושר האוצר החדשים בממשלה, צריכים לתת עזרה מידית לעסקים - זו חובתם. העזרה צריכה להגיע בתצורה של מענקים ותמריצים לעסקים הקטנים והבינוניים במטרה להחזיר להם את הנזילות שאבדה בימי הקורונה", אומר ד"ר גדי רביד, דיקן בית הספר למנהל עסקים, אקדמית נתניה.
אך, הוא מוסיף, "לממשלה החדשה יש גם חובה אחרת - חובה לעסקים וחובה לכלל האזרחים משלמי המיסים במדינה (כי הרי עזרה כלכלית לכל מגזר תמיד באה מהמיסים שכולנו משלמים). החובה היא להשתמש בהזדמנות זו (משבר) כדי לעזור/לחייב את בעלי העסקים הפרטיים להם ניתנה העזרה הכלכלית (וגם אחרים) להכין עצמם טוב יותר למשברים עתידיים שבוודאי יקרו. הכנה כזו מבוססת על מענקי לימוד בשטחים השונים של ניהול העסק הפרטי (מימון, שיווק,אסטרטגיה, יזמות ועוד). ההלוואה למשל תהפוך למענק במידה ובעל העסק השלים את לימודיו. כיון שאיננו יודעים אופיו ומהותו של המשבר הבא הלימודים חייבים להיות אינטגרטיביים, מקיפים וכוללים ולא נקודתיים לפתרון בעיית שטח כזו או אחרת הקיימת היום".