קידום השוויון בין נשים לגברים הוא דבר מבורך, בפרט בשוק העבודה, אבל יש מי שנפגעים מכך. ממצאים חדשים שופכים אור על החלקים באוכלוסייה שחשופים יותר לפגיעה.
בעשור האחרון מתמקדת פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן בבדיקת ההשפעה של השינויים בדפוסי הפרנסה על המשפחה הישראלית. מחקר חדש שערכה קוליק עם ד"ר דן רמון, שנתוניו עדיין לא פורסמו, בדק כיצד משפיעה העובדה שכל אישה שלישית משתכרת סכום שווה או גבוה יותר מבן זוגה על דפוסי ההורות, המשפיעים מאוד על יציאה לעבודה, וכן על הקשר עם הילדים. מתברר שיש מי שמסתגלים מהר יותר לשינוי, בעוד אחרים הרבה פחות.
הבשורה המשמחת טמונה בממצאי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ–2016, שהופקו באחרונה לבקשת קוליק. מתברר כי אף שנשים בישראל משתכרות בממוצע 34% פחות מגברים, בקרב אלה שהקימו משפחות, כל אישה רביעית (26%) משתכרת 40%–60% יחסית לבן הזוג — מה שנחשב במחקר לשכר זהה. יתרה מזאת, 8.6% מהנשים העובדות בישראל נכון ל–2016 השתכרו 61% ויותר מבן זוגן (השכר שלהן גבוה ב–60% לפחות משל בן הזוג).
ברוב משקי הבית (65%) התמונה עדיין מסורתית והגבר מרוויח יותר מאשתו (שכר גבוה ב–61% ויותר)", אומרת קוליק. "אבל העובדה שכל אישה שלישית כבר משתכרת אותו דבר ואף יותר מבעלה, מעלה את השאלה כיצד זה משפיע על המרקם המשפחתי — ובעיקר על החוויה ההורית. במלים אחרות, רצינו לבדוק אם העובדה שאישה מרוויחה כמו בעלה או יותר ממנו, משנה את הקשר או היחס לילדים".
את מדגם המחקר ניתן להגדיר כמשפחה חילונית סטנדרטית: 246 משתתפים, 85 גברים ו–161 נשים — כולם הורים לילדים בגילים 3 עד 17, שלפחות אחד מילדיהם עדיין בבית, ושני ההורים עובדים. כל הנבדקים הם יהודים לא חרדים.
החוויה ההורית נבדקה בשלושה היבטים: הערכת המסוגלות ההורית (ההורים העובדים נשאלו שאלות כמו האם אני מרוצה מהכישורים שלי בגידול הילדים, והאם אני מרגיש עצמי כהורה אחראי?), ההיבט הרגשי (שאלות על מידת הקירבה לילדים ועל מידת שביעות הרצון מהקשר עמם), וההיבט השלישי הוא התנהגותי (וכלל שאלות בנוגע למעורבות היומית של ההורה העובד בטיפול בילדים, עריכת סידורים עבורם, השתתפות בחגיגות ואירועים הקשורים אליהם ובילוי אתם).
זהות אבהית פצועה
המהפך המעניין בתחום השכר במשפחה הותיר אחריו גם קבוצת הורים מרוצה פחות — כך עולה מהמחקר. רוב הנפגעים הם הגברים בעלי העמדות המגדריות המסורתיות שמשתכרים פחות מבנות זוגם, ואת המחיר משלמים הילדים.
"המסוגלות ההורית של גבר שלתפישתו אישה צריכה לטפל בילדים והוא צריך לפרנס נפגעת הן בתחושת הקרבה לילד הן ברמת שביעות הרצון מהיחסים אתו", מסבירה קוליק. "מדובר בקבוצת גברים שסובלים מזהות אבהית פצועה".
אל מול אותם גברים בעלי תפישה מסורתית ניצבת קבוצת הגברים הליברליים. אלה, מתברר, מסתגלים בקלות יחסית למהפכת השכר בבית. "הזהות האבהית של גברים ליברליים כמעט לא נפגעת", אומרת החוקרת. "רמת הקירבה לילדים של גבר ליברלי שאשתו משתכרת יותר ממנו, היא 4.8 בסולם של 1–5. לעומתם, תחושת הקירבה של גבר עם תפישה מסורתית שאשתו משתכרת יותר ממנו היא 3.6 בלבד. אין פה התנכרות לילדים חלילה, אבל ביחס לגבר הליברלי תחושת המסוגלות ושביעות הרצון מהילדים — הפער גדול".
עוד עולה מנתוני המחקר כי גברים ליברליים ושוויוניים מרגישים קירבה לילדיהם בכל טווח שכר (נמוך, שווה או גבוה יותר) ביחס לבת זוגם, אם כי גם התחושה משתנה כשהוא משתכר יותר או פחות. כשגבר ליברלי משתכר יותר מאשתו תחושת הקירבה לילדים מתעממת מעט ומגיעה ל–4.6 (לעומת 4.8 כשהיא משתכרת יותר). מדובר ברמת קירבה דומה לזו של הגבר המסורתי שמרוויח יותר מאשתו — אז רמת הקירבה לילדיו היא 4.4.
"גברים ליברליים גמישים יותר", מפרטת קוליק. "הטווח בקרב גברים בעלי תפישות מסורתיות הוא בין 4.4 כשהם מרוויחים יותר, ל–3.6 כשהם משתכרים פחות — בעוד בקרב ליברליים הטווח הוא 4.8 כשמרוויחים יותר ל–4.6 כשהאישה מרוויחה יותר".
מבדיקת המסוגלות האבהית עולים פחות או יותר אותם נתונים.
קוליק: "אצל גברים מסורתיים שבנות זוגם מרוויחות יותר, המסוגלות האבהית נמוכה יותר ומגיעה ל–3.7 בלבד — לעומת 4.3 בקרב הגברים הליברליים שנשותיהם משתכרות יותר מהם. המסוגלות מטפסת כשהשכר שווה, ועולה עוד יותר — לציון 4 — כשהם מרוויחים יותר. בקרב הליברליים מדובר שוב בפערים קטנים יותר: 4.2 במסוגלות הורית כשהגבר מרוויח יותר, לעומת 4.3 במקרה הקודם".
עולה מכך שהמחיר שמשלמים ילדיו של גבר בעל תפישות מסורתיות שאשתו מרוויחה יותר ממנו — גבוה יותר.
"בהחלט. מחקר קודם שלי גילה כי גברים כאלה, אם הם עובדים פחות, גם יעזרו פחות בבית. הם יגידו לעצמם 'הזהות הגברית שלי נפגעת, אני בטח לא אעשה ספונג'ה. מסתבר שגם הקשר עם הילדים נפגע. מדובר בקבוצה שצריך להעצים למען הדור הבא — הגברים הליברליים יסתדרו".
אימהות ליברליות לא רוצות לאבד שליטה
לפי המחקר, כשמדובר בנשים עובדות, כולן — בין אם הן משתכרות יותר או פחות מבני זוגן — מעורבות יותר בגידול הילדים. בבדיקת המעורבות ביותר מבין הנשים עלה ממצא מפתיע: הנשים הליברליות שמרוויחות יותר — גם הכי מעורבות בגידול הילדים.
"היינו מצפים שזה יהיה הפוך", אומרת קוליק. "כשאישה עובדת הרבה שעות ומרוויחה יותר, זה טבעי שתהיה מעורבת פחות בבית — אבל הנתונים מוכיחים אחרת. בסולם 1–5, מעורבות הליברליות שמרוויחות יותר מבעליהן היתה 4.5, בהשוואה ל–4.1 בקרב אלה שאוחזות בתפישות מסורתיות.
הליברליות שהרוויחו פחות מבני זוגן עומדות דורגו במחקר 4.2 במידת המעורבות, לעומת 4 בקרב המסורתיות. כשהשכר שווה, הנתונים היו 4.3 לליברליות לעומת 4.1 למסורתיות. במלים אחרות, נשים לא מוותרות על תפקידן כאמהות גם כשהן עובדות, ונשות קריירה מוותרות פחות מכולן.
לקוליק יש כמה הסברים להיצמדות לתפקיד המסורתי, חלקם מחמיאים יותר וחלקם פחות. "הסבר ראשון הוא שנשים מבינות את חשיבות הטיפוח של הדור הבא, ולכן לא משנה כמה ישתכרו בהשוואה לבן זוגן — הן ידאגו לחוגים, לבית הספר ולקריאה לפני השינה. אלה שהשיגו ציון גבוה מבינות את חשיבות הטיפוח הזה יותר מכולן, ולוקחות על עצמן את התפקיד".
ההסבר השני פחות מחמיא ונקרא בספרות המקצועית "שמירת הסף האימהי". קליק מסבירה: "אישה היא כמו שומרת סף — עומדת בפתח הגן ולא נותנת לגבר להיכנס לתחום האימהי. מהנתונים שלנו עולה שדווקא אלה שרוצות שוויון, והן עתירות נכסים — לא רוצות לאבד שליטה".
במלים אחרות, מדברות על שוויון אבל לא משחררות, גם לא לאבא של ילדיהן.
"במידה רבה".
ניתן היה לחשוב שמדובר בייסורי מצפון ורגשות אשם.
"גם לאלה יש חלק בהתנהגות הזאת, אם כי כאן יש הקלה. כיום ניכר הבדל חד בין מטלות הבית לגידול הילדים — מה שפעם נאמר בנשימה אחת. אימהות מעורבות לא מוותרות על הילדים, אבל הן כן יעסיקו עוזרת".
נשמע כמו חלוקה טובה.
"לא תמיד. לא פעם כשהן מקיימות את הצו האמהי, הן מוותרות על עצמן. ממש כמו הגברים בעלי תפישות המגדר המסורתיות, שהופכים לקבוצת סיכון כאשר האישה מרוויחה יותר מהם — גם נשים ליברליות שמרוויחות יותר נככלות בקבוצת סיכון שכדאי להתייחס אליה. המשאבים של כל אחד מאתנו מוגבלים, וכשאישה מוותרת על עצמה — המשאבים שלה נגמרים. זאת תופעה שנשים חייבות לשים לב אליה, בעיקר אלה שמדברות לכאורה על שוויון".
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
בשורה התחתונה, מהמחקר עולה כי למרות התמורות בשוק העבודה בעצם אין שינוי: גבר שמרוויח פחות מאשתו נעלב עד עמקי נשמתו, ואישה, גם אם תרוויח יותר, תמיד תשקיע בילדים.
"תלוי בתפישה העצמית. גברים ליברליים נפגעים פחות מהשינוי. נשים אכן עושות גם וגם".
וגם מטפלות בגבר מסורתי לא מתפקד, כי הן מרוויחות יותר.
"נשים שרוצות להשתכר כמו או יותר מבן זוגן, כדאי שיבחרו גבר ליברלי. הוא יהיה סובלני יותר לנושא הזה, כולל ביחסו לילדים".
המחקר כלל משפחות יהודיות לא חרדיות. האם מספר הגברים בעלי התפישות המסורתיות לא יורד בהדרגה, ועם דור ה–Y — אפילו ייעלם?
"הגיל הממוצע במחקר שלנו היה 32. גם בקרב צעירים התפישות באשר לתפקידים שממלאים גברים ונשים עדיין מסורתיות מאוד".
