בישראל מציינים היום (חמישי) את ט"ו באב – חג האהבה. ולכבוד המאורע הדביק והקיטשי, החלטנו להתמקד במערכות יחסים זוגיות שמתקיימות במסגרת העבודה – באותה חברה, באותו צוות או אפילו באותו כוח ניהולי.
נדגיש מראש שאנחנו מתמקדים במערכות זוגיות שנוצרו באופן הדדי תוך שמירה על החוק, כשאנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שלא מתקיימים או התקיימו יחסי מרות למיניהם.
ולענייננו: מצד אחד כמה נחמד זה יכול להיות לעבוד מדי יום עם האדם שאתם הכי אוהבים בעולם, ולזכות לשהות במחיצתו שעות רבות בכל יום, לא? מצד שני - זהו מצב רגיש שמזמן אליו פעמים רבות לאתגרים מקצועיים לא מעטים, וכדאי להכיר בהם מראש ולדעת להיערך אליהם נכון - הנה כמה מהם.
האפקטיביות שלכם בסכנה
קשר אהבה זוגי באותה סביבת עבודה עלול להרחיק אתכם מהשגת מטרותיכם המקצועיות, שכן אתם עלולים להעדיף לטפח את מערכת היחסים ביניכם על חשבון העבודה, יותר מאשר לטפח את ביצועיכם לטובת הארגון.
בנוסף, כמו בכל קשר רומנטי, סביר גם להניח שמערכת היחסים שלכם תדע עליות ומורדות, ותחת אותה מסגרת שמאלצת אתכם לבלות יחד שעות רבות – זה עלול לקרות ביתר שאת ובעוצמות גבוהות יותר. מסיבה זו, בין היתר, לבני זוג רבים בעבודה לא קל להצליח לעבוד יחד במסגרת פרויקטים משותפים באופן מקצועי לחלוטין.
גם הדרך שבה האחרים תופסים אתכם
אותן עליות ומורדות בקשר ביניכם עלולים להשפיע גם על הסובבים אתכם, לגרום לאווירת מתח, ולפגוע ביכולתם של הקולגות לשתף עמכם פעולה.
כבני זוג, אתם צפויים גם להתבטא בחופשיות יתרה – לעתים יתרה מדי – על הפרטנר באוזני הקולגות שלכם ("כשהוא עצבני אסור להתקרב אליו"), להרשות לעצמכם להיות בלתי פורמליים לחלוטין בקרבת בן הזוג ("נו, בוא נסיים ונעוף כבר, הסרט מחכה לנו"), ובהתאם לכך לזכות למיתוג בעייתי בעיני הסובבים והמנהל שלכם. במקום שכל אחד מכם ימותג מקצועית ואישית כפי שהוא – אתם זוכים למיתוג זוגי, ובתוך כך, כל אחד מכם כאינדיבידואל מאבד מהפוקוס הנחוץ לו כדי שיכירו בו וביכולותיו.
יתרה מזו, דיונים שנערכים בצוות ואתם משתתפים בהם עלולים להבליט אתכם כבלתי אובייקטיביים בכל פעם שתצדדו בבן הזוג שלכם, במיוחד אם אתם תומכים בו על חשבון דעה של קולגה אחר שהיא אינה פחות טובה וראויה (דעה שלא מן הנמנע שתצדדו בה בסיטואציה אחרת). על אחת כמה וכמה בהיותכם בעלי סמכות, וההעדפה שלכם עלולה להיתפס כפייבוריזם.
מה עם קשרים חברתיים אחרים?
זוגות רבים נהנים מהעבודה המשותפת כזוג, ולא חשים בחסרונות שהיא טומנת בחובה, עד כדי כך שהם נכנסים למעין בועה נפרדת משלהם במקום העבודה.
במקרים כאלה הדבר בהכרח מוביל לריחוק משאר הקולגות ברמה החברתית, ובטווח הארוך עשויה מעורבותם החברתית לִפחוֹת עוד ועוד עד כדי פגיעה נוספת בשיתוף הפעולה עם חברי הצוות.
אתם מנהלים? זה לא יהיה קל יותר
המכשולים והאתגרים המקצועיים אינם פוסחים עליכם גם כשאתם מנהלים או בעלי העסק ממש.
במקרה כזה מתעורר, למשל, קושי לגייס הון, מפני שמשקיעים חוששים להשקיע בחברות המנוהלות על ידי בני זוג. בעבור משקיעים זהו סיכון (למשל במקרה שהיחסים יעלו על שרטון, ואז גם העסק עצמו יגווע), והם שואפים ככל האפשר למזער סיכונים.
לצד זאת, גם גיוס עובדים עלול להיות לא פשוט בעבורכם. מועמדים רבים, בעיקר לתפקידי ניהול וניהול בכיר, אינם ששים לעבוד תחת בוסים שהם בני זוג, משום שהם מביאים בחשבון שגם אם יגויסו כמנהלים – בפועל ודאי יתפקדו כ"גלגל חמישי".
כך לדוגמה מספר מועמד כזה: "כשאני מתראיין לתפקיד תחת מנהלים שהם זוג, זו נורה אדומה מבחינתי, ואני אחשוב היטב אם ללכת על זה או לא. אני משער שברגעי האמת הרי לא יקראו לי לנכוח בכל שיחה ודיון בנוגע להחלטות על עתיד העסק. אני מדמיין לעצמי גם שאם יהיה צורך לקצץ בצוות המנהלים – סביר להניח שבני הזוג יהיו האחרונים שיקצצו זה את זה, ואני אהיה הראשון שאזכה להיות מפוטר. למה שארצה להיכנס למיטה חולה במודע?".
אז איך עושים את זה נכון? או: כך תשמרו על הגבול בין המקצועי לאישי
היזהרו משיחות קולניות על בעיותיכם עם בן הזוג בקרבת קולגות - הוויכוחים שלכם עלולים להרתיע ולהשפיע על הערכת הסובבים אתכם ואת בני זוגכם.
שמרו על אובייקטיביות - הימנעו מהבעת עמדה מוטה בנוגע לרעיונות ולעמדות של בן הזוג במהלך דיונים קבוצתיים מקצועיים, ואם אתם מנהלים – הימנעו ממתן הטבות, תנאים והעדפת משימות לבן הזוג שלא על רקע מקצועי ועניני.
הגדירו גבולות ברורים עם בן הזוג בנוגע להתנהלות מתאימה בעבודה - חשבו עמו ביחד על האתגרים הייחודיים של מצב זה, וקבעו קווים מנחים להתנהלות מתאימה בעבודה.
כבדו את חבריכם לעבודה ואת תחושתיהם כלפי הקשר שלכם עם בן הזוג - אם לא נוח להם עם הזוגיות, אל תיאלצו אותם לשמוע פרטים אישיים. כך גם לגבי הסתודדות זוגית או בדיחות פרטיות שלכם, זה יוצר תחושת ריחוק מכם.
כבדו גם את התרבות הארגונית - אם מדובר במקום פורמלי שבו ניכר ריחוק מה בין האנשים הפועלים בתוכו, פעלו כך גם אתם, למרות הקרבה הפיזית המאפיינת קשר זוגי. דעו מתי זה פשוט לא מתאים.
במסגרת שמירת הגבול בין האישי למקצועי, הקפידו לטפח כל אחד מאלה בנפרד: בפן האישי - שמרו על קשריכם עם הקולגות. בפן המקצועי - השקיעו בעבודתכם כפרטים, ולא כזוג, התנהגו לצוות ולמנהל כיחידים ולא כזוג (או כפי שהתנהגתם לפני שהפכתם זוג, אם זה קרה בעבודה), שמרו על גישה עניינית ומקצועית כלפי המנהל שלכם גם אם הוא מנהל קונפליקט עם בן הזוג שלכם, והוכיחו שאינכם משנים את עמדותיכם המקצועיות רק בגלל בן הזוג או כדי להידמות אליו ולתמוך בו.
היכונו גם לגרוע מכל - סכמו ביניכם מראש כיצד תתנהלו במקרה שהזוגיות תיגמר, עם כללים ברורים לעבודה משותפת יעילה ונורמלית למרות הפרידה. ואם חלילה תגיעו לרגע הפרידה, חסכו גם מהקולגות פרטים ועניינים אישיים שאינם הולמים את מקום העבודה.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה ומחברת הספר "המועמד הנבחר".