אז איך הגיעו האנשים הללו להיות מקור מידע למשרות ועוד על חשבון זמנם החופשי?
“התחלתי לפרסם את המדור כי נראה לי חשוב לעזור לאנשים למצוא עבודה", מספרת דבורית שרגל, בעלת הבלוג "וולווט אנדרגראונד", המכיל בתוכו את מדור "לחם עבודה" שהפך לשם דבר בברנז'ה בתקשורתית, והוא המקום בו מתעדכנים העורכים, המפיקים, הכתבים, הדוברים והיח”צנים על משרות פנויות בביצה. “אני לא זוכרת מתי התחלתי לפרסם באופן שוטף את המדור אבל אני חושבת שזה בערך מאמצע 2006, כלומר חצי שנה אחרי הקמת הבלוג. בתחילת הדרך פרסמתי מודעות גם מתוך העיתונות המודפסת אבל היום המעסיקים הם ששולחים אלי את המשרות או קוראים ששולחים אלי לעיתים נדירות ואם אני רואה משהו מעניין ברשת – למשל, משרה רלוונטית שהמוסד מציע – אני מפרסמת גם אותה”. שרגל מפרסמת בין אפס לארבע משרות ביום ומקדישה למשימה המבורכת הזו כרבע שעה שכוללת שכתוב והגהה של המודעות. היא מעריכה שמאות רבות של אנשים מצאו בזכותה עבודה.
"קשה יותר למצוא עבודה עם תואר בספרות או תקשורת"
לעומת שרגל, שמפרסמת את המשרות בבלוג תקשורתי ומכובד, יש כאלה שהתגלגלו לפרסם משרות זמינות די במקרה: "באחד הימים ישבתי עם דנה ושתינו צחקנו על זה שאנחנו מקבלות המון מידע על הצעות עבודה וכבר לא זוכרות מי מהחברים שלנו מחפש מה", מספרת נועה אוחיון (28) המתפעלת את עמוד הפייסבוק "דנה ונועה – תעשו לי קריירה" יחד עם חברתה דנה פאר (29). “אמרנו שנפתח עמוד פייסבוק לנושא הזה ומהר מאוד זה הפך גדול מאיתנו!”, היא מספרת בחיוך. העמוד שם דגש על משרות המיועדות לבוגרי מדעי הרוח והחברה אבל אפשר למצוא בו גם משרות עם נגיעה לאומנויות – או כאלו שמתאימות לאימהות: "אנחנו מקבלות סיפורים קורעי לב מאנשים בני 40,50 או60 שמעסיקים לא פונים אליהם או סיפורים של אימהות שלא מוצאות עבודה ואפילו נשים שמגיעות לראיון עבודה ומעסיקים מבקשים מהן להבטיח לא להיכנס להריון, אז כשיש מעסיקים שמבינים את המצב ניתן למשרות שלהם עדיפות ונפרסם אותן גם אם הן מתחומים אחרים”, מסבירה אוחיון. “מעבר לזה, שתינו בוגרות תארים שניים במדעי הרוח והחברה וחשוב לנו לקדם את הבוגרים בתחום הזה כי קשה יותר למצוא עבודה עם תואר בספרות או תקשורת”.
בהתחלה קיבלו השתיים את המשרות בזכות פורומים בהם היו חברות או בעזרת מיילים של מחפשי עובדים שכללו אותן ברשימת התפוצה שלהן, אבל היום יש מעסיקים רבים שפונים אליהן ישירות בתקווה שאחד מעשרות אלפי העוקבים שלהן יהיה המועמד המתאים לעבודה. הן מצידן, מקפידות לסנן ולבדוק שהמעסיקים לא נצלניים ושלא מדובר בחברות קבלן: “שתינו עובדות בארגון חברתי שנקרא 'שגרירי רוטשילד' והנושא החברתי קרוב ללבנו", מסבירה אוחיון, “אנחנו משקיעות בעמוד כמה שעות ביום – בבדיקה ראשונית של החברות –כי אנחנו אוהבות לספק על המשרה כמה שיותר פרטים. לא כל משרה שמגיעה לידיהן תפורסם בפלטפורמה הזו ואוחיון מודעת לכך שסינון המשרות וברירתן של המתאימות לפרסום בעיניהן היא פריבילגיה שאין לחברות השמה מקצועיות, אבל היא סבורה שזה בדיוק הסוד לאיכות של העמוד.
עשרות רבות של אנשים כבר מצאו עבודה מאז הוקם העמוד – לפני חודשים ספורים בלבד, ובזמן הקצר הזה הוא הגיע כבר ליותר מ-20,000 לייקים. “לפעמים המעסיקים מקבלים מספיק קורות חיים אחרי שעתיים בלבד ומבקשים מאיתנו להסיר את המשרה אז הכל מאוד מהיר ומיידי – כך שאם אתם מחפשים, אל תתייאשו: אפשר למצוא עבודה מהר", מסבירה אוחיון.
לעומת דנה ונועה שהתחילו את העמוד לפני מספר חודשים, לאבנר שביט יש כבר ניסיון של שנים בתחום הזה וגם הוא הפך למקור מידע לא מבוטל לגבי משרות – וגם דירות פנויות. “בקיץ 2010 שמתי לב שהרבה אנשים בפיד שלי מפרסמים דירות ואמרתי לעצמי שאאחד את כל ההצעות שראיתי לפוסט אחד עם תמונה מצחיקה ואפרסם. עשיתי את זה וחשבתי שכולם יתלהבו ויגידו 'וואו, איזה מיזם אדיר!' - אבל אף אחד לא אמר כלום", מספר שביט על הלידה של פרסום המשרות. למרות חוסר ההתלהבות מאלפי החברים שהיו לו כבר אז, שביט לא אמר נואש והמשיך לפרסם דירות – ובהמשך גם משרות שהגיעו אליו. בגלל תחומי העיסוק שלו, שכוללים בין השאר קולנוע, כתיבה ב"וואלה!” ולימודים בפריז, שביט מקבל מידע בעיקר על משרות הנוגעות בתחום התקשורת, התרבות וגם שפות ועבודות ברחבי העולם. הוא מעדכן את המידע כמה פעמים ביום אבל לא מקדיש לנושא יותר מכמה דקות ביום, “זה על הדרך", הוא מסביר.
כמו דנה ונועה, גם שביט מסנן את המשרות שמגיעות אליו: “אני לא מעביר אפליה מגדרית", הוא מספר: “לא מזמן ערוץ טלוויזיה פרסם ש"דרושה מזכירה" ואני לא מפרסם דבר כזה – למה מזכירה ולא מזכיר? או עוזר הפקה ולא עוזרת? אני מבקש שישנו ולרוב מסכימים או שאני לא מפרסם. אני גם לא מפרסם כשמבקשים מתמחים ללא תשלום".
בתקופה הקצרה של ארבע שנות פעילות מצאו המוני אנשים משרה או דירה בזכות המידע שפרסם שביט וההצלחה של הפרסומים גררה הצעות לרכישת העמוד אבל שביט מבהיר ש “לא היתה התלבטות לרגע” והעמוד לא יהפוך למסחרי.
הפרסומים החינמיים פוגעים בסיכויי הקבלה לתפקיד
למרות הקהל הרחב אליו מגיע המידע, שביט לא אופטימי לגבי עתיד הפרסום החינמי בפייסבוק, זה שנעשה על ידי אנשים פרטיים כמותו וללא תמורה: “הפרסומים החינמיים מגיעים להרבה אנשים וזה יוצר מצב בו מעסיק מקבל 400 קורות חיים תוך שעתיים, לא עומד בעומס ומבקש להסיר את המודעה - והמצב הזה פוגע בסיכויי הקבלה לתפקיד ושם בעומס את המעסיק. מהצד השני, חבל לי שמעסיקים לא מקדישים רגע כדי להזמין אנשים לראיונות, לדבר איתם ולהכיר את המועמדים. מה שקורה הוא שמיד מחפשים את מי שקרוב למילייה שלהם, מסמנים אוטומטית ולא מתאמצים. מהצד השני, לפעמים מי שקורא את כל קורות החיים הללו הוא אותו אדם שעוזב את המשרה או בעל תפקיד אחר שאין לו הכשרה לזה והוא עושה את זה בנוסף לתפקיד שלו – אז ברור שלאדם כזה אין זמן או יכולת לעבור על 400 קורות חיים".
גם רני רהב הצטרף ממש בימים האחרונים ליוזמה, והוא מפרסם פוסט יומי בדף הפייסבוק שלו, בצירוף מייל מיוחד אליו הוא מציע לשלוח הצעות עבודה נוספות. הפירסומים של רהב, יחצ"ן עסוק ושופט ב"הכוכב הבא" ל זוכים למאות לייקים ,עשרות שיתופים וחשיפה לעשרות אלפי החברים שלו. "זה התחיל מזה שמאות אנשים פונים אלי ביום על מנת שאוכל לדאוג להם לעבודה", הוא מספר, "החלטתי, יחד עם ירון פרוסט, מנכ"ל המדיה החברתית ברהב תקשורת, לפתוח עמודה אחת למחפשי עבודה ושניה לכאלה שמציעים עבודה כדי שאלה יראו את אלה. זה קיים רק כמה ימים ומי שמחפש עבודה יכול להיכנס לעמוד שלי ולראות את המשרות שהמעסיקים מציעים". היה לו חשוב להבהיר שאם מישהו רוצה עבודה אין לו מה לפנות לרני עצמו אלא להיכנס לעמוד ולראות את המידע שפורסם שם.
למרות התחזית השחורה, כרגע עמודי הפייסבוק והבלוגים הם מקור מצוין למידע על משרות פנויות בשלל תחומים ולא נשאר אלא להודות לאנשים הפרטיים שמשקיעים זמן כדי שאנחנו נוכל למצוא עבודה.
מכירים עוד מקומות מעניינים לחיפושי משרות? כתבו לנו בתגובות
>> העבודה המוגזמת עולה לכם בבריאות
>> בוחנת קונדומים ואוספת זרעי שוורים: הצצה למקצועות מוזרים