בעתיד ככל הנראה תהיינה משרות רבות, תהיינה עבודות רבות והרבה דרכים להתפרנס, ליצור ולהתבטא באמצעות העבודה. אבל הן תהיינה שונות מהמשרות של היום, מהמטלות המקצועיות הנוכחיות ומחלק ניכר ממה שאנחנו מכירים כעולם העבודה של היום.
לכן, כאשר אנחנו מעלים את השאלות כיצד נעבוד בעתיד? או כיצד יעבדו הילדים שלנו? חשוב שדבר ראשון נגייס את הדמיון ואת היצירתיות שלנו כדי להתבונן באפשרויות. אך לפני כן, כדאי להניח מספר הנחות יסוד לגבי העבודה של העתיד:
שינוי בתוחלת החיים
הסטטיסטקאים חוזים שרוב בני האדם שחיים היום, יחיו כפי הנראה עד גיל 100 ומעבר לכך. הילדים הצעירים שנולדים היום, כפי הנראה יחיו עד גיל 130 ויותר מכך. ניתן להניח שבגלל הקצב המהיר אשר בו הרפואה מתפתחת – לא רק שנאריך את החיים אלא גם נשמור על איכות חיים גבוהה לאורך שנים ארוכות ונוכל ליהנות מיכולות קוגניטיביות, פיזיות ומנטליות הרבה מעבר למה שההורים שלנו או הסבים שלנו נהנו מהם בגיל השלישי. משום כך, חשוב להבין שאנחנו מאריכים את החיים לא בסוף החיים אלא באמצע החיים – כלומר המשמעות הפרקטית הינה שרובנו נהיה פעילים, גם במסגרת החיים המקצועיים שלנו, עד גיל 85 לערך.
רובוטים ואינטליגנציה מלאכותית ייכנסו לכל תחומי החיים
עד לאחרונה ההנחה הייתה שהרובוטים יחליפו כל תפקיד שיש בו אלמנט של חזרתיות או כזה שמסוכן לאדם המבצע אותו. המסקנה שנבעה מכך הייתה שמי שעלולים לאבד את מקום עבודתם הם עובדי הצווארון הכחול, שיוחלפו על ידי הרובוטים. לעומת זאת, האמונה שרווחה הייתה שבמקביל לכך מקצועות הצווארון הלבן לא יושפעו מהכניסה של הטכנולוגיה לעוד תחומים.
עם ההשתכללות הכלים הטכנולוגיים, נכונו לגלות שהשילוב של אלגוריתם חכם ביחד עם האינטרנט והמדיה החברתית, מבטל את הצורך בגורמים המתווכים ומכאן שכל המקצועות אשר זוהו עם הקטגוריה הזאת (כמו סוכני הנסיעות, סוכני הביטוח וכו') ייעלמו מהעולם. גם הטענה שהמחשבים, על כל יכולותיהם האנליטיות לסדר ולחשב מידע בטבלאות מסודרות, לעולם לא יוכלו להחליף את האדם בעל יכולות הניתוח, הולכת וקורסת אל תוך עצמה בשנים האחרונות כאשר מקצועות צווארון לבן מסורתיים כמו הנהלת חשבונות, ראיית חשבון, משפטים ועוד, הופכים לפעולות שהמחשבים יכולים לבצע ביתר יעילות, בעלויות נמוכות ובקצב מהיר משלנו.
אז מה השלב הבא?
אחד היתרונות שלנו בנקודת הזמן הנוכחית, הוא היכולת להסתכל אחורה אל היסטוריית הקשר שלנו עם המכונות, ולראות מה קרה בכל פעם כאשר הייתה קפיצה טכנולוגית; החל מהמהפכה התעשייתית הראשונה (היום אגב, אנחנו נמצאים במה שמכונה המהפכה התעשייתית הרביעית), בכל פעם כשהמכונות למדו לבצע משהו באופן יעיל וזול יותר, הרי שהם שחררנו אותנו בני האדם לעשות פעולות מורכבות יותר, מעניינות יותר ומתגמלות יותר.
מה שעתיד להיות שונה כעת הוא השיפור הרב ביכולת שלנו לבצע מטלות קיימות, וביכולות שלנו לבצע מטלות חדשות שתיווצרנה בעתיד. שכן הפעם, בניגוד לפעמים הקודמות בהן ביצענו קפיצות מדרגה משמעותיות, יעמוד לרשותנו עוזר אישי מתוחכם אשר מבצע בקלות דברים שקשים לנו.
לדוגמא, היום מתפרסמים בתחום הטיפול בסרטן כ-2,500 מאמרים חדשים מדי שנה, גם הרופא המסור והחרוץ ביותר לא יכול להתמודד עם כמות כזאת של מידע, אולם העוזר האישי שלו - המחשב המתוחכם שלו – יוכל לקרוא ולסכם עבורו את הדברים החשובים ביותר. בהמשך ישיר לכך, גם האבחון של החולים עתיד להשתנות כאשר אותו עוזר אישי יוכל להשוות את המידע של המטופל למיליוני מקרים אחרים קודמים, ובכך לאתר גם מוטציות נדירות שהמוח האנושי לא יכול היה לזהות או לאבחן ולהציל חיים. הרופא יוכל כעת להתמקד באסטרטגיה של הטיפול, להגדיר את הטיפול הנכון על סמך ניתוח הוליסטי של המטופל.
הדוגמא הזאת ממחישה מה שמחכה לנו בקרוב: שילוב בין האינטליגנציה האנושית IQ והאינטליגנציה המלאכותית (AQ - Artificial intelligence), שילוב שאנחנו קוראים לו ה-EQ, האינטליגנציה המועצמת (Enhanced intelligence).
מי שמאמין שהאינטליגנציה המשותפת הינה הכלי החשוב ביותר לבניית עתיד אנושי טוב יותר, הינו לא אחר מאשר קספרוב – אלוף השחמט העולמי אשר נחשב לשחמטאי הטוב ביותר בעולם בין השנים 1985 עד שנת 2000, כאשר הובס על ידי מחשב העל "כחול עמוק". לאחר ההתאוששות מהמפלה, אימץ קספרוב מודל חשיבה חדש אשר מכוון לשילוב בין האינטלגציה של המכונות עם היצירתיות האנושית, וזה כפי הנראה המודל הנכון לעולם העבודה של העתיד.