מתברר שהאפליה המגדרית בשוק העבודה מתחילה כבר אצל בני נוער; הנערות מרוויחות בממוצע פחות והן גם פחות מתלוננות על תנאי עבודתן. עם זאת, נתונים מעודדים של הסתדרות הנוער העובד והלומד מראים כי יותר ויותר נערות מודעות לזכויותיהן בעבודה, ויותר מהן אף מתלוננות ודורשות לקבל את המגיע להן, דבר שלא היה כך לפני עשור. כך עולה מהדו"ח השנתי 2018 של הסתדרות הנוער העובד והלומד, שפורסם השבוע בסימן המאבק בניצול ילדים, בני נוער וצעירים בעבודה.
מנתוני הדו"ח עולה כי בשנת 2018 טופלו 776 תלונות שהגישו נערות הנאבקות על זכויותיהן בעבודה, מספר המהווה 48% מתוך סך כל מקרי הטיפול שנפתחו בשנה זו. זהו הנתון הגבוה ביותר בעשור האחרון: ב-2017 התלוננו 485 נערות.
ורד גרנסקי, ראש המחלקה המשפטית בהסתדרות הנוער העובד והלומד, חשופה לתלונות המגיעות ממאות הנערות. לדבריה, כל תלונה נקראת, מנותחת ובמקרים מסוימים מועברת לטיפול בתי הדין לעבודה או לעורך דין. "על פי הנתונים שבידינו, נערות מנוצלות במקומות עבודה יותר מנערים וזה בא לידי ביטוי בכך שהן משתכרות פחות מהבנים", אומרת גרנסקי ומוסיפה: "לשמחתנו, המודעות שלהן לזכויותיהן גדלה בשנים האחרונות. נשים צעירות ונערות, שובצו תמיד בתפקידים קדמיים – מלצריות או קו קופות - וזאת כי מצד אחד הן נחשבות יסודיות ורציניות, ומצד שני יש להן פחות דרישות. הן מקבלות מה שנותנים להן - זה מה יש. היום הן יותר בודקות, חוקרות, שואלות כדי להבין אם הן מקבלות מה שהן אמורות לקבל".
לפי גנסקי, מה שמפריע יותר לנערות לעומת נערים, הוא שבני נוער הם לא אמורים לעבוד לאחר חצות, ואם כן, מקום העבודה אמור לדאוג להם להסעה הביתה: "את הנערות זה מטריד יותר, כי פעמים רבות הן חוזרות לאחר חצות, מאולמות אירועים לדוגמה, ולהן יותר מפחיד לחזור לבד בלילה מאזור תעשייה הביתה".
התלוננת על הטרדה? יראו לך את הדרך החוצה
אם בעיות ההטרדה המינית מלוות נשים רבות במקומות עבודה, הרי שנערות וצעירות חשופות לכך עוד יותר: "אנחנו בהחלט מקבלים תלונות כאלו ומנסים לטפל בהן בזהירות, ובמקרים חמורים אנחנו מפנים אותן לעורכי דין. לאחרונה היה מקרה של מלצרית צעירה שהוטרדה בידי מלצר במהלך העבודה במסעדה. מהרגע שהתלוננה, נוצר מצב לא נעים עבורה; ביקשו ממנה לרדת מזה, כי מדובר בבן מיעוטים. כשסירבה, התנכלו לה, הורידו לה משמרות עד שנאלצה לעזוב. היא פוצתה בעקבות התביעה ב-12 אלף שקלים", מספרת גנסקי, "אצל בני נוער לא קיים כמעט הליך שימוע כמו בתעסוקה אצל מבוגרים. מנסים להראות להם את הדרך החוצה על ידי הרעת תנאים; יחסי העבודה מתערערים, לא פונים אליהם בענייני סידור עבודה וכו'. ועם בנות לצערי זה קורה יותר".
לדברי גרנסקי, אחת התופעות שמסייעת לצעירות להתמודד מול מעבידים היא השיתוף הקבוצתי, אפילו בקבוצות ווטסאפ: "הן פחות שומרות לעצמן, יותר משתפות בקבוצות ומעודדות אחרות להתלונן".
ועד מלצריות נאבק על זכויותיו בבאר שבע
לירי חליפה (23) השתחררה מהצבא והחליטה ללמוד רפואה. היא לא דמיינה ש"על הדרך" היא תהפוך גם למנהיגת עובדים, תוביל את חברותיה ליצירת התאגדות ותכריז על יציגות במסעדה בה היא עובדת. לירי עובדת כמלצרית במסעדת "שגב שף באר שבע" כבר שנה, ועם כניסתה לתוקף של "פסיקת הטיפים" - המחייבת את המעסיק לשלם את כל הטיפים שהמלצרים מקבלים כשכר ויוצר שינויים בהעסקה בענף המלצרות - היא זיהתה כי הבעיה גדולה הרבה יותר מהטיפים, וכי היא וחבריה אינם מקבלים את הזכויות המגיעות להם: עובדים בשעות "סטנד ביי" במסעדה ללא תשלום, בעיות בהפרשה לפנסיה ובשכר ועוד. היא הובילה את חבריה למסעדה, יחד עם ארגון המלצרים בהסתדרות הנוער העובד והלומד, להתאגדות ולהכרזה על יציגות בדרך למו"מ על שיפור תנאי המלצרים במקום.
"תמיד הייתה לי תחושה שקורים דברים שהם לא בסדר, שתלושי המשכורת לא ברורים ולא תמיד תקינים, ולאחרונה הייתה גם הרעה בתנאים. המלצרים מגיעים למשמרת ומחכים בסטנד ביי שעה ואפילו שעה וחצי, כשרק אחרי 45 דקות המתנה הם מקבלים על זה שכר. אז מעלים אותם למשמרת אחרי 45 דקות, ואחר כך מורידים ושוב מעלים כדי להתחמק מתשלום", מספרת לירי. "אנחנו רוב נשי במסעדה, אז יש לנו כוח חזק יותר מלכתחילה כנשים. הרעיון להתאגד כדי להילחם על הזכויות שלנו התחיל כשהעליתי את האפשרות בפני הנערות והצעירות (יש מלצריות תלמידות תיכון ויש מלצריות בשנות ה-20 שלהן), וכמה בנים (מעט אבל יש). לפני כשבועיים הכרזנו על הנציגות וכעת אנחנו מחכים לקבל אישור מההנהלה לקבלת הנציגות. ביום שני הייתה אמורה להתקיים פגישה עם הזכיין של המסעדה כדי לנהל מו"מ. ביום ראשון קיבלנו ממנו תשובה שהוא לא מוכן להיפגש אתנו ואין למה ובעצם הוא לא מקבל את הנציגות שלנו".
מזכיין המסעדה נמסר בתגובה: "אני לא מנהל את השיח מול העובדים בתקשורת. את תגובתי המלאה שלחתי להסתדרות העובדים במייל מסודר".
ענף המסעדות מחזיק בתואר שיאן הניצול
"עולם העבודה לבני נוער ולצעירים בישראל הוא עולם רווי ניצול. 62% מבני הנוער, המהווים כ-380,000 בני נוער, משתתפים בשוק העבודה לאורך השנה, בין אם כעובדים ובין אם כמחפשים אחר עבודה", כך נכתב בדו"ח. עוד עולה ממנו כי בשנת 2018 התקבלו 5,265 פניות מבני נוער וצעירים בבקשה לקבלת יעוץ או סיוע משפטי. למרות שמספר הפניות השנתי דומה למספר הפניות בשנה הקודמת, ישנה עלייה במספר הפניות שהפכו למקרים מטופלים - 31% מהפניות (1,613 במספר) הגיעו לבית הדין לעבודה להמשך טיפול או שנסגרו מול המעסיק.
ענף המסעדות הוא "שיאן" מקרי הטיפול שנפתחו השנה והוא עומד על 23% מסך מקרי הטיפול, זאת לאור השינויים בענף והקמת ארגון המלצרים. אחריו מובילים במספר הפניות ענף המזון המהיר (12%) ואולמות אירועים וחברות קייטרינג (10%). ומי עוד תופס חלק מכובד ברשימה? נבחרי הציבור והמפלגות (8%) שהעסיקו בני נוער בבחירות. עיקר הפגיעה בצעירים העובדים הוא בתחום השכר, שמהווה 80% מסך מקרי הטיפול. סעיפי הפגיעה בתחום זה מתייחסים להלנת שכר, הפרשי שכר, אי תשלום שכר מינימום, שיבוש תלושים ועוד.
בעקבות התערבות הסתדרות הנוער העובד והלומד, הוחזרו בשנת 2018 כספים בהיקף של 1,258,978 ש"ח לבני הנוער ולצעירים – עלייה של 6% לעומת השנה הקודמת. למעשה, בעשור האחרון הוחזרו כ-16 מיליון ש"ח לבני הנוער ולצעירים.
עלייה נוספת ניתן לראות במספר הפניות שהפכו למקרי טיפול (31%) ובמקרי טיפול שנפתחו בשנת 2018 ושנסגרו באותה השנה (64%). מדובר במגמת עלייה ברורה בעשור האחרון, המעידה על טיפול מהיר ויעיל בפניות המגיעות והיא קריטית כשמדובר בבני נוער ובצעירים.
לדברי אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד: "עובד בן 16 הוא עובד לכל דבר ומגיעות לו מלוא הזכויות על פי גילו. כל אחד מאיתנו שהיה ילד, נער או צעיר בעולם העבודה ודאי זוכר את החוויה המכוננת הזו, שעיצבה את מי שאנחנו כעובדים בוגרים ואת תפיסתנו על עולם העבודה. אני קורא לכל מי שיעסיק בני נוער וצעירים בחופשת הקיץ: זכרו שהעובדים שלכם היו יכולים להיות הילדים והנכדים שלכם - הסתכלו להם בעיניים, כבדו אותם, שמרו עליהם!"