"לפני כמה שבועות הייתי בראיון עבודה לתפקיד מנהלת שיווק בהייטק. באתי במוד טוב והתרגשתי, בכל זאת, שיפטינג לתחום חדש ועוד כזה שגיליתי שמעניין אותי", שיתפה ש', בת 29 מאזור השרון, בפוסט בפייסבוק שזכה לאלפי תגובות ושיתופים: "ראיינו אותי שני גברים, בחורצ׳יק בן 35 בערך ועוד אחד שיכול היה להיות אבא שלי. הריאיון הלך ממש טוב, כבר כמעט נגמר, ואז הגיע השטרודל: 'מה, ספרי קצת. את רווקה? את בזוגיות? כמה זמן? בת 29? או-אה. מה עם חתונה, ילדים? מתכננים בקרוב? לא? ודבר אחרון, כמה הרווחת במשרה הקודמת שלך?'. נשמה, בואו שימו שניכם קונדום, סגרו את הדלת וגמרנו. באמת שחוץ מלהוריד לי את הג׳ינס פלשתם לכל מקום פרטי אפשרי בחיי".
"הכי גרוע זה שהסכמתי לענות על הכל וסיפקתי תשובות, כנות, כי נלחצתי. וכל הדרך הביתה כעסתי על עצמי - על זה שריציתי אותם והקטנתי אותי עד כדי כך שאמרתי 'נהה, יש עוד זמן, לא בכיוון', במקום לומר, גם אם זה יעלה לי במשרה הכה שווה הזו: 'זה מה זה לא פרמטר שאמור להשפיע על ההחלטה שלכם ואני לא צריכה לעדכן אתכם בתכנוני ההריון שלי'. הם אשכרה הצליחו לגרום לי להתנצל, מראש(!!!) על זה שיש לי רחם ושאולי יתחשק לי להביא ילדים מתישהו, ואיאלץ להיעדר לתקופה מעבודה שעדיין לא התקבלתי אליה".
עבור חלק מכם, התיאור של ש' על החוויה שעברה אולי יראה מוגזם. בכל זאת, "רק" שאלו אותה על התכניות שלה בחיים. וברגע האמת גם היא עצמה הרגישה שמצופה ממנה לענות על השאלה הזאת בלי להתחכם. אבל החוויה הזאת מוכרת לכל כך הרבה נשים בישראל, ברובן צעירות, שמוצאות את עצמן מתמודדות בראיונות עבודה עם שאלות לא לגיטימיות, ולעיתים אף לא חוקיות, וחוששות להתרעם על כך, כדי שזה לא יעלה להם בתפקיד.
בשיחת טלפון היום עם mako היא מספרת מדוע היה חשוב לה לכתוב את הפוסט: "כתבתי אותו לחברי הפייסבוק שלי, אני מערבת הרבה את הקוראים שלי ולא ידעתי שהפוסט ירוץ כל כך. לא ציפיתי שזה יקבל כל כך הרבה תהודה. החוויה הזו הייתה כל כך מפתיעה והרגשתי שבה אני רוצה להתרכז ליום האישה. לא הבנתי כמה זה נפוץ".
ש' קיבלה לדבריה מאות תגובות ברחבי הפייסבוק, בקבוצות השונות אליהן התגלגל הפוסט שלה, וגם בהודעות פרטיות: "מישהי כתבה לי ששאלו אותה איך אין לה עדיין ילדים, למרות שהיא בת 34, ולא רצתה לספר שהיא בטיפולי פוריות. מישהי אחרת כתבה לי שהיא מורה ולא קידמו אותה כי היא אמא טרייה ואמרו לה שהיא צריכה לטפל יותר בילדים, ואולי בגלל זה פחות תתאים לה עבודה אינטנסיבית. יש הרבה מקרים הזויים, הרבה אנשים מרשים לעצמם לשאול שאלות חודרניות שחודרות לפרטיות".
"כאילו ברור מאליו שאם את רווקה יש לך יותר זמן עד שתהי בעלת משפחה, ואם את רק התחתנת אז תכף תביאי ילדים. הכול מובן לי, אני גם מבינה את המעסיק, אבל זה לא משהו שאמורים לשאול בראיון העבודה".
היו לא מעט תגובות גם מגברים לפוסט שלך
"כן, גברים היו יותר אנטי. היו לא מעט גברים שחשבו שזה לגיטימי לשאול שאלות כאלו. אבל כן היו גברים שכתבו לי בפרטי שגם אותם שאלו בראיון עבודה שאלות לא לגיטימיות. גברים מסתכלים על זה כ'בסך הכל שאלה, את לא חייבת לענות', אבל לנו כנשים יש לזה השלכות. אני אישה ואנחנו ב-2021, ואישה יכולה להגיד מה שהיא רוצה ושלא יעלו אותה על המוקד בגלל זה".
בחלק מהתגובות על הפוסט התייחסו למשפט המסכם שכתבה בו: "אני לא פמניסטית, אני אפילו קצת שונאת את כל ארגוני הנשים הפאנטיות, אבל רגע לפני שכל המותגים הגדולים מהללים את 'יום האישה' ונותנים לנו 15% הנחה על בגדים וכלי מטבח ותיק רחצה במתנה כי ווהו איזה כיף אנחנו בחורות אז אנחנו אוהבות שופינג, יש לי רק דבר אחד לומר: אנחנו לא צריכות את זה. תנו לנו להרגיש בנוח- ברחובות, במקומות עבודה ואפילו כאן ברשתות החברתיות. אנחנו כבר נדע מה לעשות עם זה".
בשיחת הטלפון עם ש', ניכר כי חשוב לה להתנצל ולהסביר שלא הייתה לה כוונה להישמע כאילו היא יוצאת נגד ארגוני הנשים: "ממש לא התכוונתי לפגוע באף ארגון נשים, פנאטי או לא. אני חושבת שאנחנו כבר לא בשלב שבו אנחנו צריכות שילחמו בשבילנו, אנחנו מספיק חזקות וחכמות כדי להילחם עבור עצמנו. אנחנו כבר לא צריכות העצמה נשית. פמיניזם הוא שם כולל לארגונים, לתנועות או ליחידים שמטרתם להשיג ולמסד זכויות לנשים מבחינה פוליטית, חברתית, כלכלית ואישית, ולשפר את מצבן ומעמדן. אני לא חושבת שאנחנו צריכות שמישהו ישפר את המצב או המעמד שלנו, אנחנו כבר לא בימי הביניים. כבר יש לנו את הכוח לקחת את הכול בעצמנו. לדרוש יחס הוגן זה לשים את עצמי במקום חלש מלכתחילה. אני לא דורשת יחס הוגן. רק להרגיש בנוח".
את מתחרטת על איך שניסחת את הפוסט?
"כל מי שמכיר אותי ואת הכתיבה שלי יודעים שזה הסגנון שלי ואני לא מתנצלת אף פעם. לפעמים אני בוטה ולפעמים פחות".
אז מה בעצם מותר או אסור לשאול בראיון עבודה?
"לצערי, למרות שהחוק מאוד ברור בעניין זה, גם היום בישראל של 2021 למעסיקים, כמו גם למרואיינים בראיונות עבודה, הגבולות של 'מה מותר לשאול ומה אסור' לא לגמרי ברורים", אומר עו"ד עמית גרוס, שותף מייסד ומנהל מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.
לדברי עו"ד גרוס, בישראל קיים חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, שאוסר על מעסיקים להפלות עובדים או מועמדים לעבודה על רקע גיל, נטייה מינית, תכנון הריון, טיפולי פוריות, מוצא, מספר ילדים, מקום מגורים, השקפה פוליטית, דת, ימי מילואים ועוד. "לכן, למעסיקים אסור לשאול שאלות שהתשובות עליהן עונות על הדברים הללו, כדי שלא תיווצר אפליה בין מועמדים לעבודה על הרקע הזה וכדי שהמראיינים לא יושפעו מהאינפורמציה הזו בבואם להחליט בין מועמדים לעבודה", הוא מסביר.
"לגבי השאלה 'מה היה השכר במקום העבודה הקודם שלך?', בעיקרון מותר לשאול ככל שהשאלה רלוונטית, אך המועמד לא חייב להשיב", מסכם עו"ד גרוס.
"אגב, ברוח תקופת הקורונה, ישנם כיום לא מעט ראיונות עבודה שנערכים בזום או באמצעים דיגיטליים אחרים. חשוב להדגיש; ראיון דיגיטלי הוא ראיון עבודה לכל דבר, וחלים עליו אותם החוקים של ראיון עבודה פיזי", הוא מוסיף.
"יש לך ילדים?", "מתי התחתנת?" - ועוד שאלות שאסור לשאול בראיון עבודה>>
ולגבי המשרה אליה התראיינה ש', היא אינה יודעת האם התקבלה או לא. "יום לאחר הריאיון שלחתי מייל והודעתי על הסרת המועמדות שלי. אני לא עובדת במקומות שלא מכבדים אותי, מוצלחים ומרוויחים ככל שיהיו", סיכמה בפוסט.