שינוי גדול עובר על החוזרים מחופשה ארוכה, מתקופה לא שגרתית, הישר לשגרת העבודה. שינוי שלעתים נחווה כמשבר של ממש, כולל לחץ ("כמה עבודה הצטברה לי!"), חרדה ("מה אם לא אספיק להדביק את הפער?!") ואף דכדוך ("רק לפני יומיים עוד שכבתי על החוף... ואיפה אני עכשיו").
עובדים רבים שלקחו חופשה כדי לבלות עם הילדים, צפויים לחזור היום לעבודה אחרי תקופה ארוכה. כדי שתקופת החזרה לשגרה תעבור חלק יחסית, יש כמה דרכים שכדאי לנקוט, חלקן אפילו בבחינת "הפיכת הלימון ללימונדה".
עת לְמַסְפֵּר
אם נעדרתם לתקופה ממושכת, או בימים שהתרחשו בהם דברים משמעותיים בעבודה, ודאי הצטברה לכם עבודה, וסביר להניח שזה מלחיץ אתכם. תיבת המייל מפוצצת, פתקים מפוזרים על שולחנכם, פגישות נוספו ליומנכם – או במילים אחרות: אתם חייבים לתעדף.
כדי לתעדף את המשימות שבקנה, פנו אל המנהל שלכם ובררו איך היה רוצה שתתעדפו את המשימות. זו תהיה בעבורכם הזדמנות לערוך עמו תיאום ציפיות (ובכך להתאים את מאמציכם לצרכיו ולציפיותיו מכם במדויק יותר), וכן למקד את המשימות למול הצפת הנתונים שאתם ודאי חווים.
אם המנהל עצמו מבולבל ומוצף, תוכלו להציע לו לקטלג עמכם את המשימות לפי קטגוריות כגון "דחוף", "לא דחוף", או "קל", "מסובך", או כבשיטת אייזנהאואר, לחלק לצמכם את המשימות לחמש קטגוריות: "חשוב+דחוף", "חשוב+לא דחוף", "לא חשוב+דחוף", "לא חשוב+לא דחוף".
לחדד ולמקד
החופשה מאפשרת להתנתק ולהתאוורר, ולעיתים עולות במהלכה מחשבות לגבי דברים שקשה לכם איתם בעבודה, או מטרות שרציתם להשיג.
נצלו את הרגע של פסק הזמן כדי לעשות לעצמכם סדר בראש. שבו עם עצמכם והשיבו, בכתב או בעל פה, על כמה שאלות ממקדות תשומת לב ומחדדות מטרות.
למשל: האם יש מטרה מקצועית שבימי השגרה שכחתי ממנה, וארצה למקד את המאמצים בה בתקופה הקרובה? או לדוגמה – האם יש משוב חוזר שניתן לי מצד המנהל או החברים, שכדאי לשים לב אליו בעת הצלילה לשגרת העבודה?
רגע של רטרוספקטיבה
כדי לנהל היטב את זמנכם, ובעצם במטרה "לייצר יותר זמן", ערכו חשיבה לאחור ובחנו כיצד הייתה התנהלותכם לפני היציאה לחופשה.
תוכלו, למשל, לשאול את עצמכם מה היו גזלני הזמן העיקריים שלכם, ומה תוכלו לעשות כעת כדי להפחית את השפעתם?
כשאנחנו אומרים "גזלני זמן", הכוונה היא לדפוסי התנהגות המחבלים בהתנהלותכם וזוללים את זמנכם היקר, דוגמת שיחות עם עובדים ספציפיים שנוטות להימשך זמן רב במהלך שעות העבודה; גלישה תכופה באינטרנט; לקוחות הדורשים תשומת לב יתרה; נטייה להתמודד בכוחות עצמכם במקרי אי-הבנה, במקום לשאול שאלות; קושי להתחיל בביצוע משימות בתחום מסוים, ועוד.
מבט קדימה
התמודדות עם החזרה לעבודה אחרי חופשה או היעדרות ממושכת לא צריכה להצטמצם רק לפעולות הישרדות. אתם יכולים גם לנסות להפוך את הלימון ללימונדה, ולנצל את ההזדמנות הזו לביצוע שינויים קטנים שיעזרו לכם לקדם את עצמכם באמצעות שינויים. זאת במיוחד לאור התובנות שתגיעו אליהן אחרי ביצוע שני הסעיפים האחרונים (חידוד מטרות ורטרוספקטיבה).
תוכלו למשל לנצל את ההזדמנות כדי להתחיל להתחבר לגורמים בעלי השפעה בארגון. כעת הלא יש לכם תירוץ לתקשר עמם – תוכלו לבקש את עזרתם בהחזרתכם לעניינים לאחר ההיעדרות, וכך לרתום אותם להתייחס לקיומכם ולהתחיל ליצור קשר.
בחברוּת
עוד הזדמנות שכדאי לנצל בתקופת החזרה לשגרה היא לתקן קשרים חברתיים לא מוצלחים בעבודה, למשל על ידי הבעת עניין בחוויות מחופשתו של קולגה שהסתכסכתם עמו בעבר. שאלה תמימה נוסח "איך הייתה החופשה?" יכולה להיות תירוץ לתחילת שיחת חולין שוברת קרח.
ואם בקשרים חברתיים עסקינן, הקפידו על התנהלותכם החברתית בתקופה זו. חשבו על כך שלא כולם נסעו לנופש ממושך או התמודדו עם ילדים קטנים רועשים, ולא לכולם נעים ומתאים לשמוע על חוויותיכם השונות משלהם. למשל, אם לקולגות מסוימים אין תקציב למימון חופשה, הם ודאי לא ישמחו לשמוע בפרוטרוט על הפינוקים שחוויתם במהלך השבועיים האחרונים בתאילנד.
לעבודה: הזריקו לעצמכם קצת מוטיבציה
אם אתם חשים עייפים וחסרי מוטיבציה, חשוב שתעשו כל שביכולתכם כדי לא לשקוע לתוך בור של תסכול וחוסר חשק. כדי לצאת מזה, ובחיוביות ובשלום, נסו לארגן מחדש את שולחן העבודה שלכם: מקמו בו כמה תמונות חדשות מהטיול או מהאנשים היקרים לכם שעמם ביליתם בחופשה, נקו את שולחן העבודה של המחשב, הפעילו מוזיקה נעימה שאתם אוהבים ועוד.
במקביל לכך, הקפידו לשמור על "דיבור עצמי חיובי ומניע". הקדישו ממש כמה דקות מעת לעת כדי לכתוב לעצמכם (או לומר לעצמכם בקול או בלב) מה הצלחתם לעשות, מה הפך – או יהפוך – את יומכם ליום טוב, מה השגתם עד כה, מה תשיגו בהמשך היום או השבוע ועוד.
וכמובן, אם אינכם מצליחים להירגע ולהינתק מהלחץ ומהעומס, נסו טכניקות הרפיה בתחילת היום, במהלך הפסקת הצוהריים, בסוף היום. מדיטציה, נשימות, מתיחות, צעידה על החוף – כל מה שיש לו הפוטנציאל לאזן אתכם.
יעל מהודר היא יועצת ארגונית, מומחית לניהול ולקריירה ומחברת הספר "המועמד הנבחר".