גוגל (1,200.96 -0.46%) , ענקית החיפוש הגלובלית באינטרנט שנסחרה בסוף השבוע בוול סטריט לפי שווי של 840 מיליארד דולר, החברה השלישית בגודלה בעולם — אחרי אפל (217.58 +2%) ו אמזון (1,882.22 -0.23%) — היא חברה מעט מבלבלת.
מצד אחד, זו ללא ספק אחת החברות המסוכנות בעולם: היא צברה מידע ויודעת פרטים על ציבור המשתמשים בשירותיה — כולל רוב מוחץ של תושבי ישראל — יותר מכל חברה מסחרית אחרת אי פעם בהיסטוריה, וייתכן מאוד שאף יותר מכל מדינה או מוסד שלטוני. במישור העסקי, גוגל היא מונופול מוחלט בענף החיפוש באינטרנט, והיא החברה המובילה בעולם בעוד שורה ארוכה של מוצרים ושירותים דיגיטליים. היא שולטת בענף הפרסום באינטרנט, היא מייצרת הכנסות בקצב מסחרר של 120 מיליארד דולר בשנה ורווח נקי של יותר מ–30 מיליארד דולר.
בדו"ח הכספי האחרון שהיא פירסמה, גוגל ריסקה את ציפיות האנליסטים — תוך שהיא שמה מאחוריה, כמעט בזלזול, קנס בסך 5 מיליארד דולר שהטילה עליה הרשות האירופית להגבלים עסקיים. הקנס הוטל עליה בגלל ניצול לרעה של כוחה בשוק מערכות ההפעלה לטלפונים סלולריים — שבו יש לאנדרואיד שמתוצרתה נתח שוק עולמי של 86%.
כל המספרים האלה עשויים להיות רק ההתחלה. מניית גוגל נסחרת בבורסה במחיר המשקף לחברה מכפיל רווח של 52 — בעוד אפל, החברה בעלת שווי השוק הגבוה בעולם, נסחרת במכפיל רווח של 19. הדבר מצביע על כך שהמשקיעים מעריכים כי ההכנסות והרווחים של גוגל ימשיכו לצמוח במהירות גם בשנים הקרובות, אולי בזכות ההובלה הגלובלית שלה בענף הבינה המלאכותית, תחום המחשוב שלדעת רבים צפוי בקרוב לכבוש את העולם.
קוד צהוב בכל הקשור לאתיקה ושקיפות
מצד שני, ובניגוד מוחלט להתנהלותה העסקית, גוגל היא גם חברה שחרתה על דגלה את המלים "אל תעשו רע" (Don't do evil), ולמרבית עובדיה תפישת עולם ליברלית ורגישות חברתית גבוהה. גוגל היא גם אחת החברות הבודדות שבה העובדים מתמרדים מפעם לפעם נגד ההנהלה, לא סביב נושאי שכר ותנאי עבודה — כי אלה הרי מהטובים בעולם — אלא בשל ההשלכות וההשפעות החברתיות של המוצרים שהיא מפתחת.
מרד כזה פרץ ממש באחרונה. לא פחות מ–1,400 עובדים בגוגל, מתוך כ–88 אלף, חתמו בשבוע שעבר על עצומה פנימית שנשלחה להנהלה. בעצומה מביעים העובדים התנגדות להחלטת החברה לפתח מנוע חיפוש מיוחד לשוק הסיני — כזה שיסנן ויצנזר את המלים והמונחים ששלטונות סין אינם מעוניינים להראות לאזרחי המדינה המאוכלסת ביותר בעולם. העובדים כותבים כי "כדי לבצע החלטות אתיות, עובדי החברה (Googlers) צריכים לדעת מה הם בונים. כרגע אנחנו לא יודעים. לכן אנחנו, החתומים, קוראים ל'קוד צהוב' בכל הקשור לאתיקה ושקיפות בגוגל". קוד צהוב, מסתבר, הוא מושג פנימי בגוגל המתייחס למצב שדורש תשומת לב מיידית.
כרזה של גוגל בכינוס בבייג'יןAly Song/רויטרס
בהמשך העצומה מפרטים עובדי גוגל את המקרה. העובדים מזכירים כי אחד ממייסדי החברה, סרגיי ברין, אמר בעבר על סין כי "בחלקים של המדיניות הממשלתית, ובעיקר בכל הקשור לצנזורה, אני מזהה סימנים למדיניות טוטליטרית". ולקראת הסוף, הם דורשים כי גוגל תקבע "תוכנית ברורה לשקיפות שתאפשר לעובדים לקבל החלטה אתית אישית, על מה הם עובדים".
זהו לא מקרה ראשון. לפני כמה חודשים הביעו עובדים של גוגל התנגדות לפיתוח תוכנת בינה מלאכותית עבור הצבא האמריקאי, שתאפשר לרחפנים לזהות באופן אוטומטי גם בני אדם, ולכן, תיאורטית, לפגוע בהם. כמה מהמנהלים הבכירים בפרויקט החליטו להתפטר מהחברה, בצעד יוצא דופן של העדפת טובת הציבור על פני רווחים תאגידים ואפילו רווחים אישיים. יתרה מזאת, בתחילת יוני הודיעה גוגל כי לא תחדש את החוזה עם הצבא האמריקאי.
במלים אחרות, נראה שגוגל נקלעה לסוג של משבר מוסרי: מחד גיסא ברור לכולם שפיתוח מוצרים עבור סין ועבור הצבא האמריקאי משתלם מאוד לתאגיד במישור העסקי והפיננסי, ולכן גם מועיל לעובדים הרבים שמחזיקים באופציות על מניות החברה, מאידך גיסא אלה פרויקטים שעשויים להשפיע לרעה על הציבור.
היעד: עובדים יבחרו 40% מהדירקטורים
ולא רק גוגל. יש מי שחושבים כי מחאת עובדי גוגל מסמנת את תחילתה של מגמה כללית בשוק העבודה האמריקאי, ובעתיד עובדים מהשורה יקבלו קול חברתי חזק יותר בהחלטות של הנהלות ושל תאגידים. הסנאטורית האמריקאית אליזבת וורן, הנחשבת מועמדת אפשרית למרוץ לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, הגישה בשבוע שעבר הצעת חוק שלפיה הנהלות בתאגידים עסקיים יידרשו לקבל החלטות עסקיות לא רק על פי האינטרסים של בעלי המניות — אלא גם על פי השלכותיהן על הצרכנים, על העובדים ועל הקהילות שבהן פועל התאגיד. באופן ספציפי, הצעת החוק מדברת על כך שהתאגידים יחויבו לתת לעובדים לבחור לא פחות מ–40% מהדירקטורים של החברה. זאת מהפכה.
בשלב זה מוקדם להעריך אם להצעת החוק יש סיכוי לקבל את אישור הקונגרס, ומוקדם עוד יותר לקבוע שתאגידים עסקיים — באמריקה, בישראל או בכל מקום אחר — יתחילו לגלות אחריות חברתית גדולה יותר, מעבר למס השפתיים שהם משלמים כיום. הבית הלבן של הנשיא דונלד טראמפ לוקח את החוק האמריקאי בדיוק לכיוון השני, תוך מתן יותר חופש לתאגידים לעשות ככל העולה על רוחם. גם בישראל המדיניות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שרת המשפטים איילת שקד היא לצמצם את הרגולציה ולאפשר יותר חופש לתאגידים ולמגזר העסקי.
אפילו בתעשיית ההיי־טק האמריקאית, שיקולים של מוסר, אתיקה ואחריות ציבורית נמצאים גבוה בשיח הציבורי — אבל נמוך בקבלת ההחלטות עצמן. גוגל לא נסוגה מהתוכנית לפתח מנוע חיפוש שמותאם לדרישות השלטונות בסין. מנכ"ל פייסבוק (173.8 -0.52%) מארק צוקרברג גם מחפש דרכים לחדור לשוק הסיני, ומוכן להתפשר על דרישות הצנזורה והמעקב שהשלטונות מעמידים בפניו כתנאי כניסה למדינתם. ממילא החברות האלה אינן שואלת את עצמן אם עצם המודל העסקי שלהן, והאלגוריתמים שהן מפעילות, אינם גורמים נזקים כבדים לחברה וציבור — למשל דרך הבלטת תכנים ממכרים, ארסיים או מעודדי תסכול, שנאה ועימותים.
בין התמקדות ברווח לבין אחריות חברתית
ובכל זאת, לא הכל שחור. אף שהנהלות — בעידוד המנגנון של הבורסה — כמעט תמיד יעדיפו להרוויח עוד כסף על פני כל שיקול מוסרי או חברתי, אולי דווקא העובדים יכולים להיות הרבה יותר פעילים ומשמעותיים בבחירת המיצוב של התאגיד על הציר שבין מיקוד בלעדי ברווח לבין מוסר, אתיקה ואחריות חברתית.
חלק, גם אם קטן, מהעובדים של גוגל הראה את זה בשבוע שעבר, ויש לקוות שהמחאות האלה ידביקו ענפים אחרים וחברות אחרות. מי למשל? הנה קומץ רעיונות לעובדים, דווקא כאן בישראל.
עובדי הבנקים בישראל אינם פראיירים. יש להם ועדים חזקים שהצליחו בעבר לארגן לחבריהם תנאי שכר, פנסיה וקביעות פנטסטיים, שאותם הנהלות הבנקים נאלצים לשלם. אלא שהבנקים הם גם יצרנים סדרתיים של שערוריות צרכניות, כלכליות וחברתית, והעובדים יכולים להיות כוח מניע שידחוק בהנהלות לקבל החלטות מוסריות נכונות.
הם יכולים להתנגד לרצון הבנקים לרכוש את המניות של עצמם (וחלק מהכספים לרכישות הללו יבוא מתקציבי שכר העובדים), ויועצי הבנקים יכולים לסרב למכור לציבור מוצרים פיננסיים נחותים. העובדים גם יכולים לדרוש מהמנהלים שקיפות בכל הנוגע למתן האשראי לטייקונים, כפי שדורשת ועדת חקירה פרלמנטרית שהוקמה באחרונה, וכך לתרום לניקוי וחיטוי המערכת מתופעת ה"בנקאות למקורבים".
עובדי חברות הביטוח מכירים היטב את התרגילים הרבים שבהם משתמשות החברות כדי למכור לציבור מוצרים גרועים, יקרים מדי ומיותרים — או לא לשלם למבוטחים כאשר האירוע הביטוחי כבר התרחש. למרות הפגיעה האפשרית ברווחיות, הם יכולים לדרוש מהנהלות שלהם גם שקיפות — וגם מאמץ לחדול מכמה מהתרגילים היותר נבזיים שלהם.
עובדים בחברות שפועלות באפריקה יכולים להבהיר להנהלות כי זה לא חייב להיות כך. נכון, מתן שוחד הוא דרך נפוצה ומקובל בעסקים בכמה ממדינות אפריקה, אסיה ודרום אמריקה — אז מה.
עובדי ההיי־טק בלא מעט מהחברות של הסטארט־אפ ניישן שלנו יכולים לומר להנהלות שלהם מה הם חושבים על מוצרים שפונים לניצול חולשות של בני אדם — בתעשיית ההימורים, הפורקס, האופציות, ריגול עסקי ועוד עיסוקים בעלי תועלת חברתית מפוקפקת. כמו בגוגל, העובדים יכולים ללחוץ על ההנהלות, ככל שניתן, לנצל את היכולות הטכנולוגיות של התאגיד למען מוצרים ומטרות ראויים יותר.
כתבה זו פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך:
- לשכת רואי החשבון איימה על המתמודדים לנשיאות שלא להתראיין
- עובדי הרשות לשיקום האסיר דואגים לכיסאם - האסירים משלמים את המחיר
ייתכן שהמחאה של עובדי גוגל היא מקרה יוצא דופן שיכול להתרחש רק בקרב עובדים מפונקים במיוחד, "יפי נפש" שיודעים כי היכולות שלהם ושוק העבודה שהם רואים לנגד עיניהם, מבטיחים שהם יוכלו להתפרנס היטב גם אצל מעסיקים אחרים. ייתכן גם שעצם הציפייה מעובדים לפעול נגד הנהלות למען מטרות חברתיות או מוסריות כלליות, כשהמחאה עשויה לפגוע ברווחים, בשכר או בבונוסים — היא קצת אוטופית. אבל ההיסטוריה מוכיחה שרעיונות ונרטיבים חדשים הם מה שמשנים את העולם — ושדרך ארוכה מתחילה בצעדים קטנים.
